דרישה, חושן משפט ש״ד:ב׳

א

אדם הנושא חבית גדול כו' עד והנושא משא כבד במוט כו' שם אתקין ר"ח בר יוסף הנהו דדרי באיגרא ואיתבר ישלם פלגא מ"ט נפיש לחד וזוטרא לתרי קרוב לאונס וקרוב לפשיעה. בריגלא משלם כולה עכ"ל הגמרא וכן הוא ברי"ף ופרש"י ז"ל דדרו באיגרא כו' ע"ש בפירש"י. וכן פי' ר"ן (וצ"ל לפירש"י שהמשאוי הכבד לאחד וקל לב' דרכן של בני אדם לשאת אותו במוט כפוף ומשא ב' ב"א לפעמים נושאו אדם יחיד במוט העשוי כעין רגלא ואפ"ה כיון שאין דרכו בכך חייב) ומעתה יש לדקדק על רבינו למה השמיט דין דריגלא ואף שהרמב"ם והרא"ש השמיטוהו ג"כ ומשמע שלא גרסו כלל מ"מ כיון שרש"י ורי"ף גורסין אותו היה לרבינו להזכיר דבריהם לדינא וע"ק מאין למד רבינו הך דינא שכתב שהנושא חבית שהוא כבד לאדם א' חייב דבגמרא ורי"ף ורא"ש לא נזכר ואייפ"י שהיה אפשר לומר דמדיוק דין מוט כפוף למדו כיון שדרך ב"א לטוענו ביחד ע"י מוט ממילא נשמע שכשנשא בלא מוט שאין דרך ב"א לשאת משא כבידה כך חייב לשלם כולה (וכן משמע ל' הרמב"ם שדין חבית נלמד מדין מוט וכמ"ש בסמוך) וי"מ אילו היה כוונת רבינו כן לא היה מקדים לכתוב דין חבית קודם דין מוט כיון שהוא נלמד ממנו לכן נראה שגם רבינו גרס בגמרא כגירסת רש"י בריגלא משלם כולה ומפרש ג"כ דאיגרא היינו מוט כפוף וריגלא היינו עץ מפוצל כמ"ש וכמ"ש רש"י אלא דבהא פליג עליה דלרש"י הטעם דאיגרא משלם חצי וריגלא משלם כולה משום דאיגרא היינו שנושא משא שהיא קלה לשניהם וריגלא היינו שנושא משא ב' ב"א ופירושו נראה דחוק בעיני דהגמרא לא הזכירה אלא החילוק הכלים שנושאים איגרא וריגלא אבל חילוק המשאות דזה יהיה משא של ב' ב"א וזה אינו כ"כ גדול לא נזכר ומש"ה פירשו דאידי ואידי איירי בנושא משא שהוא קלה לשניהם וכבידה לא'. וטעם דאיגרא דאינו משלם אלא החצי משום שחלק המשא לשנים ואינה כבידה כ"כ ודרך ב"א יחידי לישא משא זו ע"י כך ובריגלא משלם הכל שכל המשא מונח על מקום אחד ואין דרך אדם יחידי לשאת משא כזו וזהו דין חבית גדול שהזכיר רבינו בסעיף הקדום וע"ע בסמוך: