דרישה, חושן משפט ש״ה:ו׳

א

והרמ"ה כתב בהשאילני ואשאילך כו' בב"מ דף פ"א ת"ר שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך השאילני ואשמור לץ כולם נעשו ש"ש זה לזה ואמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך נמחר ע"כ. ופירש"י דקושיא שמירה בבעלים היא אשמור לי ואשמור לך לחוד קאי והרמ"ה ס"ל דאכולה ברייתא קאי וכן אוקימתא דר"פ אכולה ברייתא קאי. וכתב ב"י שדעת הרמב"ם פ"י דשכירות נראה כדעת הרמ"ה שכתב ז"ל כל האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך הוה שמירה בבעלים א"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר כולם נעשים ש"ש זה לזה עכ"ל ולא משמע כן מדברי רבינו דא"כ לא היה כתבו רבינו להאי דינא בשם הרמ"ה אלא בשם הרמב"ם ולפחות היה מזכיר גם להרמב"ם ובאמת שאין בדברי הרמב"ם הכרע כלל ואדרבה מריש דבריו משמע איפכא שלא הזכיר גבי שמירה בבעלים אלא שמור לי ואשמור לך משמע דאינך לאו שמירה בבעלים הן ומ"ש בכולהו בבות היום ולמחר לאו למידק מיניה דדוקא למחר אבל אם א"ל השאילני ואשאילך עתה מיד הוה שמירה בבעלים אלא רבותא קאמר אעפ"י שא"ל שמור לי ואשאילך למחר ונאבדה מהשומר באונס היום קודם שהשאיל לו אפ"ה מיקרי ש"ש וחייב בשביל שכר השאלה שהיה זה(מבטיחו] להשאילו למחר וא"ת אי משום הא לא הוה איצטריך למיכתב בכולהו בבות היום ולמחר דממ"ש ברישא היום ולמחר הוה שמעינן לאי בבות זה לאו כלום הוא דהרמב"ם נמשך בזה אחר ל' הברייתא כדרכו והברייתא ע"כ בכולהו בבי ר"ל היום ומחר וגם לפירש"י צריכין אנו לומר כן דהא ודאי אחר דשני ר"פ ואוקמא בהיום ומחר כולה ברייתא בהכי מיירי דדוחק לחלק וא"כ קשה הא לרש"י באינך בבי אפילו בלא היום ומחר הוי ש"ש ואמאי ליערבינהו לתנינהו בברייתא בחדא אלא ש"מ כדכתיבנא דבאינך בבי הוה היום ומחר רבותא ולאו דוקא ל"נ שדעת הרמב"ם נוטה יותר לדעת רש"י אלא שאינו מוכרח לא זה ולא זה ולהכי לא הזכירו רבינו כנ"ל. שוב מצאתי שב"י עצמו חזר ביה בכ"מ וכתב דאפשר דדעת הרמב"ם כדעת רש"י אבל כתב מילתא בלא טעמא ע"ש ודו"ק:

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן