א
ואפי' נזיר ועושה בענבי' כו' כל' רבי' כן הוא ל' הרמב"ם בפ"ב דהל' שכירות וצ"ע מאי אפי' נזיר דקאמר הא בגמ' משמע אדרבה דנזיר מסתבר יותר שלא יתנו לאשתו ובניו דשם בא לפשוט דמן השמים הוא אוכל ואינו יכול לומר תנו לאשתי ובני מהא דתניא נזיר שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו ומשני התם משום לך לך אמרינן לנזירא כו' ופירש"י כלומר קנסא הוא דקנסיה שימנע עצמו מלהשכיר לענבי' עד כאן לשונו וכן כפל ושילש שם בגמרא לומר כן וי"ל דס"ל דהגמרא לדחייה בעלמא קאמר האי סברא ור"ל מהא דליכא למידק דמן השמים הוא זכה אבל לפי המסקנא דקיי"ל דמן השמי' היא זוכה מסתבר למימר דלרבות' אמר הבריית' כן אע"פ שהוא אינו אוכל וכמ"ש בפרישה ע"ש וק"ל: ונראה שאפ"ה אינו יכול ליתנו לאשתו ולבניו ז"ל ב"י כתב החכם המרשים כן נראה שהרי זיכוי אכילתו מפני תועלת הבע"ה כדלקמן עכ"ל ונראה שרמז המרשים להא דתניא לא ירעיב הפועל ולא יסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו כו' (והביא רבינו לקמן בסי"ט) מפני ביטול מלאכתו של בע"ה (נראה דפי' יאכיל מזונותיו לבניו דר"ל מזונות שיש לאכול מכרם זה וסיים בטעמו מפני ביטול מלאכתו של בע"ה) ואי מהא לא איריא דהא מה שפועל אוכל ממה שהוא עושה אינו משום בע"ה שהרי אפי' שאכל ושתה כבר אוכל ממה שהוא עושה וכן אינו רשאי לאכול פת עם ענבים ואם איתא כדבריו אדרבה הו"ל להתורה להתיר לאכול ענבים עם הפת כדי שיתחזק יותר אלא ודאי לא התירה התורה אלא מפני צערו של פועל ומ"מ נראים דברי רבי' משום דאיכא למימר דלא זכה ליה רחמנא אלא מה שהוא נותן לתוך פיו עכ"ל ב"י והנה מ"ש הב"י דנראה לו דברי רבינו משום דאיכא למימר כו' כבר כתבתי בפרישה ל' התו' שכ"כ בפשיטות דלא יתן לאשתו ובניו מה"ט אי משל תורה הוא אוכל וגם כתבתי שם דהכי קיי"ל דמשל תורה הוא אוכל וכמ"ש ג"כ רבי' ומ"ש הב"י לפני זה אלא משום צערו של פועל ק' לי הא בחסימה דשור מיבעי' בגמרא דף צ' ע"א אי זכי ליה רחמנא משום דמעלי ליה או משום דחזי ליה וצערי ליה ונ"מ אם יש לה חולי מעיים ומתרזת ומסקינן דלהנאתה זיכתה לה התורה וכמש"ר בס"ס של"ח דלשור ולפועל חד טעמ' הוא ומזה הו"ל להקשות להחכם המרשים וגם לב"י סתירה למ"ש בפשיטות דטעם הוא משום צערא מיהו י"ל דהב"י חדא מתרווייהו נקט ולא בא אלא לסתור דברי המרשים דהסכים דאסור ליתנו לאשתו ולבניו מטעם דלא זיכתה התורה אלא משום תועלת דבע"ה וכתב דז"א וס"ל דכיון שיהיה הטעם משום צערו או משום הנאתו כשפועל רוצה ליתן חלקו לאשתו ובניו דהרשות בידו כיון דלית בזה משום צערו והנאתו דגם זה הנאתו תדע שכן הוא כוונת הב"י דאל"כ למה הוצרך ליתן טעם אחר לדברי רבי' משום דהתורה לא זיכתה לו אלא מה שנותן לתוך פיו תיפוק ליה משום צערו אלא ודאי ל' בהא ליכא ביה משום צערא וה"ה לטעם דהנאתו וק"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.