א
ההפסד הוא כפי חשבון עיקרא דהאי מילתא בפ' התקבל (גיטין דף ס"ו) בעובדא דגניבא יוצא בקולר הוה אמר תנו ת' זוז לר' אבינא מחמרא דנהר פניא כו' (כתבתי מיניה לעיל בסימן ר"ן סי"ג ע"ש) ומסקינן מחמרא כדי ליפות כחו ופרש"י שיהא כל היין באחרייתו עד שיתנו לו ארבע מאה זוזי שאם היה אומר תנו לו יין אם החמיץ מהיין מאה חביות היורשים אומרים לו שלך החמיץ וכתבו התוס' והרא"ש דנראה דלא פי' רש"י כן בשביל שיהא כל ההפסד עליו דמן הדין אינו מפסיד אלא לפי חשבון אבל השתא הכל באחריות היין והמעות ואינו מפסיד כלל ומסיק הרא"ש וכתב ז"ל וריצב"א היה אומר דפירוש רש"י עיקר דאדם המקנה לחבירו י' חביות בחביותיו והחמיצו מקצתן מצי למימר שלך החמיצו דאמרינן בפ"ב דבכורות הכל מודים במפקיד טלה אצל חבירו ומת א' דמצי למימר ליה שלך מת דהמע"ה ואמרי' נמי פ' בית כור חצי שדה אני מוכר לך לוקח נוטל כחוש ונ"ל דל"ד דודאי כשהפקיד דבר מבורר אצל חבירו מצי למימר שלך מת אבל אם הקנה לו בחביותיו י' חביות לא נתברר חלקו מעולם הילכך שותף הוא בכל היין וההיא דחצי שדה ל"ד להכא דמעיקרא מכר לו הכחוש וחלקו מבורר עכ"ל וצ"ע הא דכתב הרא"ש דחבית מחביותי הוה דבר שאינו מסוים ומדברי רבינו משמע שהוא דבר מסוים ודינו כבית בביתי שמראהו נפול שהרי בסעיף כ"ג הביא דברי הרשב"א שכתב ז"ל אא"כ נתן לו דבר מסויים כמו תנו חבית מחביותי לפלוני עכ"ל ולא כתב רבינו שם דעת חולקת עליו משמע דהכי ס"ל גם הב"י אחר שהביא דברי הרא"ש הללו כתב ודעת הרשב"א כדעת הרא"ש ע"כ גם ק' דהרא"ש סתם דבריו ולא כתב טעם נכון בין י' חביות מחביותי ובין המפקיד טלה כו' שמיניה מייתי הריצב"א ראיה ודימן יחד גם המ"מ פ"י דזכייה הביא לדברי הרשב"א ששוים הן ועוד גם בתשובה אחרת כתב הרשב"א כן הביאה הב"י ע"ש וע"ק מיניה וביה מ"ש הרא"ש בשם הריצב"א דפירש"י עיקר דאדם המקנה לחבירו י' חביות כו' י' חביות מאן דכר שמייהו והלא רש"י באומר תנו לו מייני שוה ר' זוז איירי ונ"ל ליישב כל הנ"ל בישוב קושיא זו האחרונה דגדולה היא אלי ועל כרחן צריכין לדחוק ולומר דס"ל לרבינו דהמקנה לחבירו י' חביות הנזכר בדברי ריצב"א והרא"ש הנ"ל ל"ד קאמר שהקנה לו ריביות ממש אלא י"ל יין כשיעור מה שמחזיק י' חביות ואורחא דמילתא קאמר שבימיהם היה שיעור חביות ידוע וכאילו אמר כך וכך מדות יין ממדות ייני תקנה וכן משמע דקדוק לשונם דכתבו שהקנה לו בחביותיו ולא כתבו בין חביותיו מוכח דר"ל דיתנו לו מתוך חביותיו דהנותן שיעור י' חביות וע"ד שכתב הר"ן בביאור התוס' הנ"ל ועל הרוב דברי הר"ן ודברי הרא"ש שווים הם בפרט כשמפרשים שניהן דברי התוס' ודוק:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.