א תו' ד"ה רב הונא אמר כו'. ובספר רב אלפסי כו' ופסק כרב הונא ור"ת כו'. הסמיכות י"ל דלפי' רש"י ז"ל ודאי פליג וכן נמי מוכח דאין הלכה כר"פ ור"ה ברי' דר"י דהלא רב הונא הוא קודם לר"פ ור"ה ברי' דר"י ולמה לא הביאו מסדרי הגמרא קודם לכן את דברי ר"ה ע"כ שדעתם לפסוק כרב … להמשך קריאה
א תוס' ד"ה מר לית לי' תקנתא דעולא כו'. צ"ל דלא פליגי רבנן כיון דהוי עדית לא יגבה הגם דלא שייך שמא יראה שדה נאה דאל"כ גם אם אית לי' עדית נמי לא יגבה בינונית ודוק: ב ד"ה להוציא פחות שבכלים. וא"ת כו' ונראה דהלכה בשלו הן שמין. י"ל הסמיכות להתירוץ כי בל"ז הייתי אומר … להמשך קריאה
א רש"י ד"ה לב"ח מדמינן לי' כו'. טפי פורתא כו'. מה שמאריך כאן יותר מלעיל דלא נימא הטעם משום רבית ודוק: ב שם ד"ה לכתובת אשה כו'. י"ל מה שכתב והיתה כתובתה מאתים לפרש קושית התוס' שהי' יכול לומר כן אב"ח לכך קאמר דבזה דמי יותר לענין מאתים ודוק. כי ה"ה לב"ח נמי כ"א שמביא … להמשך קריאה
א אי הכי פי' אא"ב באומר הרי עלי מנה כו' הגם שאפשר לומר דר' ישמעאל סבר ב"ח בבינונית א"א לומר דרק בזה פליגא דא"כ מה ענין לנזקין כ"א בב"ח משא"כ עתה שייך לנזקין לענין הקדש ודוק: ב אמר אביי מי כתיב ישולם כו'. נראה דגם התי' ל"ק כאן מדעתו כאן בע"כ הוא דברי עולא וטעמו … להמשך קריאה
א תו' ד"ה ור' ישמעאל כו'. הסמיכות וא"ת י"ל דלפי' ראשון לר' עקיבא [היה] נראה לו דוחק משא"כ לר' ישמעאל היה נראה לו שאין דוחק לפרש כן משא"כ לפי' שני שהמקשין בעצמו הקשה כן הלא שמינה משלם שמינה ולא יותר א"כ כחושה האיך ישלם [כו'] וא"כ הגם שקשה כ"כ אעפ"כ פירש המקשן כן א"כ גם … להמשך קריאה
א מה שפי' רבא בעניין אחר מאביי י"ל משום דלאביי לא מרבי מכולם כ"א מאש ובור ולא משור וכדאי' בתו'. ורב אדא בר אהבה פי' כדי לפרש הברייתא מנלי' דאתי ממה הצד דמתני'. ורבינא מוסיף מה שתנן אתי ממתני' מכל מה הצד דלרב אדא בר אהבה אתי רק ממה הצד א'. דזה נראה בעזרת אל … להמשך קריאה
א ד"ה אש לפטור בו את הטמון. המ"ל לחייב בו את הכלים. בעו בזה טעם כי קודם הי' לו לפרש אש ואח"כ אדם שלא תני במתני' כ"א לדיעה אחת רק אליבא דרב משא"כ אש אליבא דכ"ע ע"כ כתבו כי באש לא קשה כי יש תי' לענין כלים הידוע כבר כ"א שפירש רק לרווחא דמלתא להגדיל … להמשך קריאה
א בשלמא לת"ד תנא מנינא כו'. הבשלמא מיותר אך דאל"כ הייתי אומר מנינא תני בשביל שתני כ"כ הרבה הוא רבותא שיש כ"ד אבות ע"כ אומר בשלמא לת"ד ודאי הוא למעוטי. אך עדיין אפשר לומר לישנא דתנא דמתני' לחוד ודברייתא לחוד לכך מביא מר' אושיעי' דג"כ למעוטי. או משום דאם אפשר לומר להיות לשון התנא דמתני' … להמשך קריאה
א רב מ"ט לא אמר כשמואל. לכאורה תמוה כי הדרך הוא שעל הראשון לא קשה כ"א על השני מ"ט לא אמר כראשון וכן איתא ברש"י ז"ל לעיל אך פירשנו דידע דלשמואל ניחא דבנזקי ממונו קמיירי ולא בנזקי גופו ולא קשה. א"כ מה מקשה לקמן ושמואל מ"ט לא אמר כרב. משום דהתי' שמשני שור ושל מילי … להמשך קריאה
א בגמרא במאי מוקמת לה אי קרן כתיב אי שן כתיב. צ"ל דלא אמרינן מכדי שקולין הן ויבואו שניהם אלא במה שאמר לקמן שושלח משמע שניהם משא"כ כאן דלא משמע כ"א. שכתיב סתמא הוה אמרינן לאחת או מעלת כוונתו להזיק הוא יותר גדול או מעלת הנאה להזיקה והזיקה מצוי הוא יותר גדול ודוק היטב ועיין … להמשך קריאה
א בד"ה דאלו אב כו'. מה שמקדים הגירסא להקושיא הוא פשוט בעזרתו ית' דאי הוה גריס אדם לטמא בגדים פי' שהוא לבוש הוה אפשר לומר דגם הראשון מטמא אדם וכלים. א"כ גם חרב הנוגעת בטמא מת מטמא חרב השני כיוצא בו ותו לק"מ וק"ל: ב תוספות ד"ה אבל במחוברת כו'. פי' התוספת דהנה קודם הקושיא … להמשך קריאה
א ברש"י ד"ה השור והבור כו'. כסדר שהן כתובים בפרשה כו'. בעי בזה משום לא הרי שהוכרח ע"י זה לומר שלא כסדר הקדום ע"כ הי' ראוי לסדור השור והמבעה. ב ברש"י ד"ה כהרי האש כו'. ה"א לפטור בעי בזה ושינוי לשון מהקודם שאמר לא הוה נפיק מבעה מני'. פירשנו דיש לומר עוד לא זה וזה … להמשך קריאה
א בא"ד היינו מדרבנן אבל מדאוריי' מטלטלין כו'. וצ"ל דהלחיין או הקורות מועילין אז משום שהם שלו מועילין לטלטל אפי' מדרבנן כ"א כוונת התוספות אשני מחיצות לבד ודו"ק כי איני זוכר כראוי עתה: ב שם וא"ת כו'. בלא הנ"ל ה"א דסיפא מיירי בבקעו בה רבים וכאן בשני צידי ר"ה הכוונה ר"ה עוברת בשני הצדדין והם … להמשך קריאה
א תוס' ד"ה מידי דהוה כו' אלא משו' דבתר הכי נקט מעביר כו'. לכאורה אינו מובן כלל יאמרו בקיצור ככל עניני מעביר ואי לא ידע הקושיא מי דמו הוה הכלי מעביר אחד דאל"כ יאמר מוציא בכל עניני מוציא כמו דרך למעלה מיו"ד אנא דלא ידע החילוק ודוק. ועוד מה קאמר משום דבסמוך הא לא ידע … להמשך קריאה
א בתוס' ד"ה בכותל משופע. לעיל אמים בכותל משופע לא צריך לדבריהם דברה"י ודאי גם אי אין מכתפין ניחא דהכל הוא רה"י משא"כ [כאן] דמיירי בר"ה וק"ל: ב שם בגמרא דאמר רבא מים ע"ג מים היינו הנחתן. לפ"ז לכאור' תמו' למה מיירי במי גשמים בשלמ' בכותל משופע הוה ניח'. נ"ל משו' דהא קשה לכאור' [וכי] … להמשך קריאה
א תוס' ד"ה לא מחייב ר' כו'. נראה לרשב"א כו' וההיא דגיטין כו' לא סברה דרב ושמואל כו' הסמיכו' י"ל דבלא דבריהם הי' אפשר לומר פירוש אחר דרבי נמי סבר כר' עקיבא קלוטה כמי שהונחא דמיא כ"א הפירוש לא חייב ר' הוא שנים אלא ברשות היחיד מקורה דאל"כ לא מחייב אלא אחד אהנחה דלא בעינן … להמשך קריאה
א בגמ' אלא אמר ר' יוסף כו' התם כדאמר אביי כו' קשה כמו שאמרינן כאן דשדי נופו בתר עיקרו להיות המקום חשוב ולא לענין להיות ברה"י הכי נמי נימא מתני' כן שדי ידו בתר גופו לענין זה וכן אמר רבי לעיל דף ג' שידו בתר גופו גרירא ודו"ק וצ"ל דא"כ יפלגו בברייתא נמי בידו זרק … להמשך קריאה
א בתוס' בד"ה דאמרינן קלוטה כו' [ואומר ר"י כו'] לכאורה קשה דילמא הא פשיטא לרבה דבזה לא פליג שיסבור ר"ע דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה. אך לא קשה דמהיכי תיתי אם הוה לי' קבלה דסבר ר"ע קלוטה כמי שהונחה למה ליה לסיים דתנן הזורק כו' ר"ע מחייב וחכמים פוטרין דהתוס' רק מפרשים דאין נראה שהסיום … להמשך קריאה
א לקוטי תהלים ב יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך (תהלים לג כב). דהנה פרשנו על פסוק שובו אלי כו' וכתיב השיבנו אליך ונשובה האיך יתקיימו תרווייהו כי הם רוח הקודש. אך קשה באמת הלא הקב"ה חפץ חסד הוא יחזיר אותנו בעצמו בתשובה כמו שאנו אומרים השיבנו אליך. והתירוץ הוא כי כתיב אשה כי … להמשך קריאה
א חודש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה (ישעי' א' י"ג) פרשנו בעזרתו ית' בקיצור קריאת וחשיבות שאנו מחשיבין החודש ושבת הוא י"ט ג"כ. (דאנו אומרים בהם כתר ופי' הפשוט שיתגלה אלקותו בעולם ומלכותו. כמו מלך בלא כתר שלו אינו ידוע כ"א ליודעיו ולא לשאר אנשים משא"כ בכתרו ניכר שהוא המלך. ובחודש ושבת יש … להמשך קריאה
א מבואר בספרים הקודמים במדרש ברוך אתה בעיר כו'. במצות שבעיר חלה ציצית סוכה נר שבת וברוך אתה בשדה במצות שבשדה לקט שכחה ופאה. והוא תמוה למה מצות הללו דוקא. ונראה בעזרתו ית'. ומה שמפרש לא כפשוטו הוא פשוט דהלא כבר כתיב ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך ברוך אתה בעיר למה לי ע"כ מפרש … להמשך קריאה
א לריש הפרשה י"ל לשון תצא ולא כי תלך למלחמה. אך דהנה פרשנו על מי לא יראך מלך הגוים דשמעתי מן הרב ר' זושא שיחי' על יראי חטא ימאסו פירש שימאס מדרגת יראה כי עיקר העבדות מאהבה. והנה מה שעיקר העבדות הוא מאהבה הגם שאינה כ"כ תמיד ולפעמים רק ביראה לבד כל תשוקתו הוא להיות … להמשך קריאה
א צדק צדק תרדוף כו' דהנה ר' שמעון בן יוחאי היה מצטער תמיד שלא יוקיד עלמא כו' בצדק. והנה ע"פ הנגלה הוא פרושו רחמים. אך פרשנו דהנה כתיב צדק לפניו יהלך כו' והלא במקום אחר [כתיב] לשון נקבה צדקה תציל ממות. אך בכל מצוה קונה פרקליט א' נקרא מלאך ושמו כשם המצוה וידוע שמלאכים נק' … להמשך קריאה
א בפסוק ראה אנכי כו' דהנה איתא שמעו כי נגידים אדבר מה נגיד יש לו כח להמית ולהחיות כו' למיימינים בה סמא דחיי כו'. הפי' דהנה יש בתורה ענינים מחסדים וגבורות וכמו שפי' רבי ז"ל רצה לזכות את ישראל כו' ה' חפץ למען צדק ויגדיל תורה ויאדיר נתן בהתורת גדולה וגבורה. וכן פי' דברי התנא … להמשך קריאה
א ברוך תהיה מכל העמים דפרשנו עד יעבור עמך ה' כו' עובר לישנא דאקדומי עד לשון עולם יעבור פי' יקדים עמך להרחמים והקדושה וזה ה'. עד יעבור יקדים עם זו גי' י"ג שיש להם כינס לצדיקים וזה קנית כי הם כמו קן לו יתב'. וזה ברוך תהיה מכל העמים פי' עיקר שפע תבוא לך רק … להמשך קריאה
א לפסוק ראשון פשוט ואתחנן בעת ההיא לשון נוקבא הוא עקבות משיחא לאמר להיות אהוב ומקובל מדרגה זאת של חנון (כדאיתא במדרש על פנה אל תפלת כו' ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון שאין להם אלא תפלה בלבד וכן בזוהר מרא דרגלאין בזכות זה יבא משיח ב"ב) דאל"כ הפסוק בפ"ע אין לו פירוש … להמשך קריאה