א אלה הדברים כו'. דפרשנו העוסק בתורה לשמהזוכה לדברים הרבה ולא עוד כו' ומהו זוכה כו' פרשנו כמו ולא זכיתי שפרשו רז"ל ולא נצחתי וזה זוכה מנצח לדברי' הרב' מבטל גזירו' קשות ומפר עצות רעות של הפירוד וזה אלה הדברים פסל הדברים [הוא הדין] ע"י אשר דבר משה: ב בפסיקתא הובא בילקוט הראובני אלה הדברים … להמשך קריאה
א אלה מסעי כו' דהנה כתיב בפ' זו והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם. פרשנו בעזרתו ית' דידוע צדיק נקרא זה אמרנו טעם כי צדיק גוזר כו'. והנה כשבא למעלה דבריו ותפילותיו ומעשיו הטובים שמקובלים בלי קטרוגים הכל שואלים עליו מי הוא שפועל כ"כ ואומרים זה. הנה לפי זה צדיקים רבים נקראים אלה … להמשך קריאה
א וידבר משה אל ראשי המטות י"ל דהנה ידוע הגמרא עכשיו אמר הקב"ה מאיר בני אומר כו' וכי לא ידע קודם וכן הדבר יצא מפי ר' אלעזר ויצא גניבא בקולר משמע בלא דבריו לא הוה יצא הלא קרא הוא כן. והתירוץ בקיצור. שמעתי ממורי כי לא בשמים הוא. וזה פרשנו למיימינים בה סמא דחיי כו' … להמשך קריאה
א לריש הפרשה במדרש פנחס בן אלעזר בן אהרן כו' לכן אמר כו' פנחס הוא אליהו אמר הקב"ה אתה עשית שלום בין ישראל לאביהם שבשמים חייך אתה עתיד להשתלח לעשות שלו' הה"ד הנה אנכי שלח לכם את אליהו והשיב לב בנים על אבות כו'. וצריך ביאור ונראה בעזרתו ית' שרוצה לפרש היחוס בן אהרן. וכמה … להמשך קריאה
א דהנה [כתיב משלי ט' פסוק כ'] הולך את חכמים [יחכם]. והיושב עמם לא. אך הפי' הוא כי יש מי שהוא אצל חכמים ואינו רוצה את האמת כ"א שיודע שצדיק יש לו חן ע"י מעשיו הטובים הוא מעיין רק ללמוד הנהגותיו להתנהג כן להתפאר. וזה הולך את חכמים מי שהוא הולך שהוא באמת שיש לו … להמשך קריאה
א פסיקתא הובא בילקוט הראובני למה נאמר פרש' פרה אדומה אחר פ' מחלוקת קרח כו' והוא לא ידע חוק פרה אדומה שהוא כפרה גדולה לישראל וכולו מוקשה מה שאמר נטהרו לשאת בכתף כו' ומה תשובה היא מפרה אדומה. דהנה הטעם שקרח הי' עשיר כ"כ דידוע בזוהר שקרח הי' שורש ועיקר של כל הלוים. והנה ידוע … להמשך קריאה
א ויקח קרח כו'. פרשנו דהנה יעקב אבינו ע"ה אמר ואנכי איש חלק כי לשון איש מרומז על גבורות כמו איש מלחמה. ויעקב אבינו ע"ה המתיק הדינין וגרם רחמים ודין על שונאי ישראל וזה לשון מתוק. וידוע כי שערות הוא מרומז בדין כי הוא מותרות כמו דין. שעיקר כוונתו וחפצו ית' להטיב. וזה ואנכי איש … להמשך קריאה
א כבר כתוב ועוד מעט בשביל מה שנתחדש. עלו זה בנגב פי' להיות עלי' להתדבק בו יתב' באופן להיות משפיע ולא להיות הכוונה בשביל לקבל כ"א להשפיע לו יתב' תענוג. וזה פי' זה משפיע. וי"ל עוד להתתבר אל הצדיק הנקרא זה. ופרשנו כי צריך להמשיך שפע להעולם וכמו ביוסף הצדיק היה מפרנס להעולם בפועל וכמו … להמשך קריאה
א על ריש הפרשה בהעלותך את הנרות כו'. איתא במדרש אמר דוד באור פני מלך חיים אמר ר' יעקב ברבי יוסי נמנעה השמחה מהרשעים ונתנה לישראל שהוצרך הקב"ה לישב עם בשר ודם בנר שאמר להם יאירו שבעת הנרות המדרש הזה אומר דרשני. והנה רש"י ז"ל פירש על לשון העלאה שלהבת עולה מאלי' וראוי לתת טעם … להמשך קריאה
א דהנה כשאדם חוטא אם היה דבוק בו יתב' כראוי א"א להענש ע"כ ח"ו גורם שלא להיות כ"כ דבוק בו יתב' כמו ויגרש את האדם ואם יאמר הצדיק שדוקא שיענש ע"כ אומר לו יתב' נשא את ראש בני גרשון גם הכי לשון ויגרש את האדם. לבית אבותם כו' דהנה דרך משל אדם הרוצה להיות עשיר … להמשך קריאה
א כאשר צוה ה' את משה ויפקדם כו' דאיתא בזוהר אשר לשון אימא הוא התשובה המאשר את האדם בדרך ישרה וזה צוה יתב' למשה להעמיד מדריכים בדרך ישרה את העם כגוונא דלעילא באמת. וזה כאשר המאשר אותנו צוה ה' את משה. ויפקדם משה היה ממנה על כל דור לאשר את ישראל בדרך ישרה: ב איש … להמשך קריאה
א אם בחוקותי כו' דהנה פרשנו על צדיק ה' בכל דרכיו כו' כי היה לומר ה' צדיק אך קאי על צדיק כי יש מדרגות צדיק וחסיד וחסיד הוא אוהב את הבורא ב"ה מאד ובאהבתו ית' זוכרו אפי' אם עוסק בגשמיות. וצדיק כל עניניו לעבודתו ית' אך כשהוא עוסק במעשה שוכח. וזה צדיק. ה' הוא בכל … להמשך קריאה
א ובכל ארץ אחוזתכם כו' דהנה כתיב אתה תקום תרחם ציון כו' כי רצו עבדיך כו' ואת עפרה יחונינו מה טעם הוא זה ודאי אם מתפללים מסתמא רצו זה. אך הנה כתיב וימאסו בארץ חמדה וישא ידו להם כו' ולזרותם בארצות בשביל שימאסו בארץ חמדה. ע"כ אנו אומרים אתה תקום תרחם כך כי רצו עבדיך … להמשך קריאה
א גדול כבודו בישועתיך הוד והדר תשוה עליו. דהנה כתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו כו' י"ל דהנה איתא תורה קנין אחד אברהם קנין אחד ישראל (קנין אחד) שמים וארץ קנין אחד כו' י"ל ע"י אחדות יכול האדם לבא למדרגת אברהם לאהבת הבורא ב"ה וזה אברהם קנין אחד ע"י אחדות וכן ישראל להיות במדרגת … להמשך קריאה
א דבר כו' ואמרת אליהם קדושים תהיו. י"ל הלשון כפול. ולא היא. דבר אל בנ"י הוא המצו' ואמרת אליהם בלשון רכה ולשון אמירה נעימה קדושים תהיו ע"י מה שתעשו המצות כנוו שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו (כי קדוש כו' וע"י שעושים רצונו ית' דבוקים בו ית' בא קדושה ממנו ית' אלינו: ב איש אמו כו'. … להמשך קריאה
א אשה כי תזריע כו'. במדרש הה"ד תן חלק לשבעה וגם לשמונה תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי נדה וגם לשמונה אלו שמונה ימי מילה אם אתה משמר ימי נדה אתה זוכה לבן ויהי' נמול לשמונה הה"ד וביו' השמיני ימול בשר ערלתו. וקודם נפרש הפסוקים וגם עוד נראה מפסיקתא דבר אל בני ישראל לאמור להזכיר … להמשך קריאה
א כתיב אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך. דהנה פרשתי כבר ואח"כ שמעתי אומרים זאת משם הרב רבי בער ז"ל. על צדיק ה' בכל דרכיו כו' כי יש לדקדק הול"ל ה' צדיק בכל דרכיו וקאי ה' על שניהם צדיק וחסיד. או אח"כ [יאמר ה'] ופרשני כי הנה יש מי שכל חפצו ורצונו לעבודת שמים וכל מה … להמשך קריאה
א צו את אהרן הנה צו לשון ע"ז כמו צו לצו. דהנה פרשנו ובחטא יחמתני אמי כי תשובה נקרא [אם] כי ע"י נעשה האדם כמו שנולד עתה ברי' חדשה וידוע שצריך בחשק גדול לעבודת שמים והחשק בא מצד היצה"ר וזה ובחטא יחמתני אמי נותן לי חמום לה' ית' לעובדו בהתלהבות וזה צו את אהרן ואת … להמשך קריאה
א במדרש משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים משבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה שבו נגאלו ובו עתידין לגאול ובו נולד יצתק ובו נעקד ובו קבל יעקב הברכות ובו רמז תשועה שנאמר ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דהנה יש לפרש ענין הפסח להיות נוהג גם בזמן הזה הרוחניות טעם פסח דהנה … להמשך קריאה
א אדם כי יקריב מכם כו' מתחיל לשון זכר כי יקריב. ומסיים [לשון רבים] תקריבו את קרבנכם. הנה איתא אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד דפרשנו י"ט נקרא בענין עבדות ה' מי שמתנהג ע"פ תורה לבד לקיים מה שכתיב בלא לב. וכדאיתא בחו"ה שיש שני מדרגות א' הוא מי שמקיים הכתוב. ושני הוא … להמשך קריאה
א במדרש ויקחו אליך פרה אדומה לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה. וי"ל בעזרתו ית' הכל. הנה פרשנו על ועשית כפורת וכן ויעש כפורת קאי על התשובה. זהב טהור י"ל דהנה מצפון זהב יאתה קשה הלא זהב הוא טוב להעולם והאיך בא מצפון. אך הנה הקב"ה ברא העולם רק להיטב והלא יש גם מדת … להמשך קריאה
א י"ל מה לשון אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. האיך עושים דברים הוה לי' למכתב אלה המעשים. וכן נמי תעשה מלאכה משמע מעצמו. ועוד שמעתי קושי' הלא צוה ה' על השביתה והאיך שייך לומ' צוה לעשות הלא הציוה [הוא] שלא לעשות בשבת כי בחול ודאי אין חיוב לעשות. אך הנה איתא בספר תוצאת … להמשך קריאה
א וביום פקדי ופקדתי כו' י"ל דהנה בחסד שנתעורר במה שויתר לנו עון העגל יכולים להמשיך מחילת עונות כמו בחודש אלול עד אחר יוה"כ וכן תמיד בזה וזה וביום שנתעורר היום מחסד ע"י פקדי לשון חסרון עון העגל ופקדתי עליהם חטאתם פי' אחסר חטאת שעליהם: ב בפ' ראה אתה אומר ויאמר הראיני נא את כבודך … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק. דהנה אם הי' כראוי הי' לנו בעוה"ז ג"כ מאין כי הי' חרות על הלוחות והנה ע"י חטא עמלק הי' גורם שאין כראוי וזה זכור את אשר עשה כו' פי' לא משכחה כ"א מהזכירה כנ"ל דו"ק: ב וי"ל עוד דהנה כתיב יד על כס כו' וזה נקרא זכור כי … להמשך קריאה
א איתא בספר הקדום ועוד מעין זה כי אתה מרומז בחסד וכדאיתא שם וי"ו מרומז על שורש החסד שנתפשט להחסד שמרומז בוי"ו ויו"ד ע"כ התחלה של הויו הוא יוד והתפשטו' הוא ויו וכדאיתא בספר לקוטי תורה על ויעתר יצחק. וכמו יומם יצוה ה' חסדו גו' מזלא ימשיך מחסדו שורש החסד ומקור הנדיבות וזה וחסדו ליומם … להמשך קריאה
א לראש הפרשה דאיתא במסכת ביצה הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנא' אדיר במרום ה'. לכאורה תמוה ללמוד הכתיב על ה' ית' על ענין עוה"ז ולדרך ארץ י"ל דהנה אמרו רז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה פרשנו מפני שאיתא בא' בניסן ר"ה למלכים הוא למלכי ישראל כדאיתא בר"ה אמרנו הטעם דהנה הראשי חדשים היא בשם … להמשך קריאה