דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, שבת ה׳ ב

א

בתוס' ד"ה בכותל משופע. לעיל אמים בכותל משופע לא צריך לדבריהם דברה"י ודאי גם אי אין מכתפין ניחא דהכל הוא רה"י משא"כ [כאן] דמיירי בר"ה וק"ל:

ב

שם בגמרא דאמר רבא מים ע"ג מים היינו הנחתן. לפ"ז לכאור' תמו' למה מיירי במי גשמים בשלמ' בכותל משופע הוה ניח'. נ"ל משו' דהא קשה לכאור' [וכי] רבא מתניתין אתי לאשמעינן הא מתניתין היא מים כדי לשוף בהם את הקילו' ולפי' רש"י ז"ל משו דנייד [לא] קשה ע"כ נראה לומר דאשמועינן ג"כ במי גשמים מזלפין דהדרך הוא דניידי כידוע והגם שרבא אמר התם [סתם] ממילא מוכח כנ"ל וע"כ קאמר נמי רבי יוחנן במי גשמים וקי"ל:

ג

שם ברש"י ד"ה טבול יום כו' מן התורה לכאורה הוא מיותר י"ל דקשה הלא הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה אך נ"ל שאיתא חוץ מטבול יום שהוא מן התורה אין צריך חיזוק ודו"ק אך נראה פשוט דהא מביא כאן חיוב חטאת ע"כ פי' שהוא מן התורה דאל"כ אין ראיה משם:

ד

שם בתוס' ד"ה אגוז ע"ג מים כו' אע"ג דלאו כמונח דמי דקי"ל רוכב כמהלך דמי. הסמיכות י"ל דבל"ז אין ראיה מרוכב כמהלך דשם הסוס הולך תחתיו והוה כמהלך הוא משא"כ כאן הכלי תחת האגוז נייח ומיא ממטו לה. אבל למה שפירשו דלא שייך זה כ"א לענין קנין לבד הוה ראיה מרוכב כמהלך:

ה

שם בגמ' בשלמא ב"ע סבר מהלך כעומד דמי. לכאורה הוא למותר וכמו שהקשו התוספות וי"ל דבסתם ה"א הקושיא היכי אשכחן הוא משום דמהלך כעומד דמי (ע"כ מסיק) ואפשר לתרץ דסברי [רבנן] או כעומד דמי ע"כ פריך י"ל עוד דידע די"ל בצידי ר"ה וסברי כרבנן דר"א וא"כ י"ל ב"ע סבר כר"א ע"כ קאמר בשלמא ב"ע י"ל דסבר ככ"ע וא"כ גם לרבנן ראוי לפרש כן דלאו ככ"ע הוא וק"ל: