דברי אמת

א באשר"י ריש פרק כיסוי הדם במה שאומר שם אעפ"י שיש קצת לחלק דדין הוא כו' אלא שגזירת הכתוב הוא כו' לכאורה תמוה כי זה הוא אליבא דר"י ולעיל אמר דהלכה כת"ק. אך אחרי ראיתי לקמן באותו ענין באשר"י במה שכתב והיכא שלא היה בדעתו לשחוט עוד אלא עוף אחד כו' יע"ש ניחא זה דקאי … להמשך קריאה

א בעי רבא תלוש ולבסוף חברו לענין שחיטה מאי ת"ש היה צור יוצא מן הכותל כו'. יש בה לכאורה כמה תמיהות (האויש ברענגיר) או שהי' קנה עומד מאליו. ואדרבה בזה מתרץ דקאמר דייקא נמי אך יש לומר דמסדרי הגמרא גרסו זה משום התירוץ וכמו שכתבו התוס' בריש עירובין דף ב' ע"ב יעו"ש. אך כאן הוא … להמשך קריאה

א לעיל במהרש"א על ורמינהו בכל שוחטין שהקשה [ומתרץ וקשה] הא לעיל קאמר הכל שוחטין לכתחלה משום ששחיטתן כשירה וכאן [במתניתין] צריך לשנות בכל שוחטין משום זכוכית [לבד] דלא תנן לעיל ונראה משום [הא] לא צריך למתני בכל שוחטין שתי תיבות כ"א הוי למכלל ברישא בצור ובזכוכית ובקרומית של קנה ע"כ משום כל התלת פירש … להמשך קריאה

א תוספת ד"ה שעלו מאליהן תימא כו'. חוץ מן הירקות שמנו (האויש ברענגר) י"ל לפום ריהטא דבל"ז הוה אפשר לתרץ דכאן קאי על הירקות שמנו שם. לכך מביא זה משום דמשמע דסתם ירקות אינם אותם שמנו דאל"כ הוה ליה למתני איפכא ירקות מביאין וחוצצין חוץ מן הירקות שלא מנו ודו"ק וא"כ גם כאן עשבין סתם … להמשך קריאה

א תוס' ד"ה ותיפוק לי' אפי' אם יבטלו כו'. ותימא ההקדמה קודם הקשיא נראה פשוט דאל"כ ה"א דאמת הוא כקושיתם והקושיא של הגמרא הוא על סתם גמרא שאמר עבה כיון דאיחזי לי' לא מבטל כו' מקשה מדוע לא אמר מפני שהוא דבר המקבל טומאה ועל זה משני שנילוש במי פירות גם (זה לא הייתי שומע) … להמשך קריאה

א תוס' ד"ה הא ליכא אוצר עביד. הוה מצי לשנויי כו'. מה בעי בזה וגם י"ל עדיפא מני' משני ואי זה כוונתם הי' להם לכתוב כן אין להקשות מה פריך כו' די"ל עדיפא מיני' משני כידוע דרך התוס' כן דעל המקשן לא קשה וי"ל דקאי על דבור הקודם דהקשה על רש"י ז"ל ומפרש ר"ת ז"ל … להמשך קריאה

א בגמרא אביי אמר סומך אפי' לרבנן וכו' איתא לבור כו'. מה שלא אמר כן על המשנה אפילו שתנן לא יחפור כו' דאיתא לבור משא"כ כאן נראה פשוט דזה הוא פשוט לעשות החילוק משא"כ שם ה"א כיון דגם באילן עתה אינו מזיק אלא אח"כ הוה כמו כאן דעתה אין בור ואח"כ יעשה בור כיון שעשוין … להמשך קריאה

א תוס' ד"ה לא יחפור. כל הני מיירי דאית בהו מיא כו' ותימא לר"י כו'. לכאורה הי' להם להקשות זה בגמרא במקומו וי"ל דהתוספת בעו לפרש דקדוק שהי' למיתני סתם לא יחפור סמוך לבורו של חבירו כיון דכל מרא דקא מקיש מרפי לארעא לכך פירשו וא"כ שייך כאן: הסבר על זכויות יוצרים דברי אמתרשיון: Public … להמשך קריאה

א תוס' ריש העמוד. י"ל רצונם בדבורם כיון שאינו לא קושיא ולא תירוץ. אך דהנה בר"א שמותי היא הפי' הוא לשון שמתי כידוע והתו' נ"ל פירשו שהוא מתלמידי בית שמאי. ע"כ י"ל זה כוונתם כאן שלא תיקשי עלייהו הלא גם ר"ע הוא מתלמידי בית שמאי אף עפ"כ הלכה כמותו מחבירו וא"כ האיך לא פסק כר"א … להמשך קריאה

א במשנה אמר ר' יוסי א"כ מה הפסיד הרמאי כו'. לכאורה תמוה למבין מה לשון א"כ מה הפסיד הרמאי כאלו היה נזכר שצריכין להפסידו עכ"פ הוה לי' למימר א"כ האיך יודה הלא לא יודה הרמאי. ונראה פשוט דהנה יש לפרש במאי פליגי ונראה טעמו דת"ק כדי שלא תהיה לאשר אינו רמאי הפסד כל מה דאפשר … להמשך קריאה

א ה"ד מתכוין. לכאורה תמוה ה"ד מתכוין מתכוין לשבר ואי משום דברי התוס' לאביי האיך ניחא ועוד לשון ה"ד אינו מובן כ"א התוס' מתרצים מדוע לא פי' רבה כאביי נראה דהי' ראוי לומר ר' יהודא אומר אינו חייב אלא במתכוין ודו"ק. ואפשר זה נמי כוונת התוס' ולאביי לא קשה לשון זה די"ל משום הכי קאמר … להמשך קריאה

א ק"ו לשכינה י"ד יום. מה שלא אמר יותר או פחות הי' נראה משום שמצינו אביו חמור מאחר שצריך לעבור על דברי אדם אם אביו אומר לו להיפך ואם אביו אומר לעבור על דברי המקום ב"ה צריך לשמוע לו ית' וא"כ ניחא ודו"ק: ב תוס' ד"ה אני לא אדון קרן מקרן. לדבריהם כו' וא"ת כו'. … להמשך קריאה

א רבינא אמר כו'. נשכח עתה. אך זה צ"ל לרש"י נראה שהוא כר' אחא שמבי' תוספת שתולין בא'. ולתוספת שכתבו חזרו והכירוהו נראה שהוא לפי דבריהם לעיל שמיירי שהשלישית העידו תחלה כמו שכתבו לעיל ד"ה לימרו הנך בתראי וא"כ י"ל הגם שהם שקרי היה רצונם רק להעדאה ע"כ קודם לכן אמרו שאין מכירין אותו כי … להמשך קריאה

א בגמרא ת"ש כו' אינו נעשה מועד עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני ב"ד .לכאורה הוא מיותר שהלא כבר איתא זה וי"ל אשמועינן גם אחר שהעיד בו שלא בפני ב"ד או שלא בפני בעלים אינו בטל העדות ומועיל שיעידו בו אח"כ בפני ב"ד ובפני בעלים שלא נאמר כמו נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן … להמשך קריאה

א תוס' ד"ה שיהיו התינוקות כו'. ולא בא ר"מ כו' וג"פ ביום א' כו'. הנה הסמיכות ענינים אלו תמוהים כי ודאי במתנה כאשר עזרני ה' ית' כמעט בכ"מ לפרש זה וכן נמי פעמים שהתוספת כתבו כמה ענינים על ענין א' מציינים פעם שני על אותו דיבור כיידוע אלא ודאי ששייך ענין לענין. ונראה בעזרתו ית' … להמשך קריאה

א התרנגולין מועדין כו' אמר רב הונא כו' ותוס' ד"ה אבל קשרו אדם כו' בתר דנייח כו' ולאו דוקא כו'. לכאורה אין מובן כלל כוונתם וחפצם וסמיכות דבריהם האיך ולאו דוקא קשרו אמאי דכתב לעיל בתר דנייח וכן מה בעי בדבריהם הלא דרך התו' הוא רק לפלפל ולתרץ ולא לעשות פירוש וכן הדיבורי' דאח"כ כולם … להמשך קריאה

א שיננא שבוק מתני' ותא אבתראי. י"ל הלשון שבוק מתני' כי ידע שאפשר לפרש כדלקמן אך צ"ל חסורי מחסרא ולשנות המשנה לזה אמרו לו שבוק מתני' כדקיימא ולא תשני אותה ותא אבתראי: הסבר על זכויות יוצרים דברי אמתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א בתוס' ד"ה השוה הכתוב כו'. י"ל רצונם בדבריהם שהקדימו קודם וא"ת כי אינה קושיא כ"א כלאחר יד וגם שאין מקומם כאן כ"א בתמורה או בפרק ד' מיתות י"ל דבלא דבריהם הייתי אומר בהיפך השוה הכתוב אשה לאיש פ' במקום שכתוב בפירוש איש כן משמע הלשון אשה לאיש ולא במקום שנאמר בלשון זכר וא"כ לא … להמשך קריאה

א תוס' ד"ה כשהזיק חב המזיק כו'. מה שכתב וכל הני לרב הלא גם לשמואל פשיטא כו' הני מנלי' אך משום דלשמואל גם אליבא דר' אלעזר קשה ע"כ לא הביא זה כאן ודו"ק: ועל הקושיא פירשנו די"ל דיש כח לאמורא לחלוק על התנא בדרשא או פירוש כמו שמצידו במגילה אסתר ברוה"ק נאמרה אמרו תנאים ראיות … להמשך קריאה

א רש"י ד"ה מתנות כהונה קאמרת. בא"ד והא דמתרץ כו' ובן עזאי מלתא דר' יוסי מפרש. י"ל הוכחתו מהלשון של בן עזאי לרבות את השלמים. הלא לא בא אלא למעט מר' יוסי דהוא אמר כל קדשים קלי' והוא רק שלמים מרבה הוה לו עכ"פ למימר לא אלא לרבות שלמים לבד ע"כ פירש דקאי על ר' … להמשך קריאה

א נשכח אך בקיצור: והתנן כו' לימא דלא כר' יוסי הגלילי כו'. שורש הדבר י"ל דהי' קשה לו על דברי ר' יוחנן בקדשים קלים משמע כל ק"ק הלא רק בבכור בזמן הזה מיירי כמו שפירש אח"כ והנה מה שמקשה דלא כר' יוסי משום דדוחק הוא דרבי יסתום בכאן כר' יוסי הגלילי ושם לא. ואח"כ נשכח … להמשך קריאה

א אשתמטין עולא. וצריך טעם למה אשתמיט הלא רק אמת חפצו אם יקשה לו יתרץ לו ואם לאו יודה אמת י"ל שהי' סבר ר' אלעזר בעל המאמר וודאי הוא יודע לתרץ הכל והוא לא ידע וי"ל עוד משום דעולא סובר שעבודא דאורייתא וזה לא אמר משום ר' אלעזר וא"כ אפשר לומר דהוא יודע מתני' דאבימי … להמשך קריאה

א ד"ה בכור שנטרף בא"ד ועוד דאסיק בגמרא כו'. זה אינו מובן כלל כי זה הוא בכלל הקושיות הראשונות שהזכיר קודם ודו"ק. כי עתה בשעת כתיבה איני זוכר כי לא עיינתי עתה בהתוספת וי"ל כי קודם הקשה רק מכח ה"א וע"כ כתבו לעיל רק משמע קצת ועתה הקשו יותר כי מביא פסוק יתר על זה … להמשך קריאה

א בגמ' ריש העמוד יביא עדים ובתו' ד"ה יביא עדים. י"ל מה שבעו בזה ועוד נדקדק לשונם יביא עדים שנשרפה כו' ושם איתא יביא ראיה כן נ"ל. אך הנה יש להקשות לכאורה קושיא חמורה למה שאיתא בש"ע ח"מ סימן ע"ה ופ"ז דיעה ראשונה שעד מסייע פוטר משבועה וכן הסכים רמ"א ז"ל א"כ למה עדים בעד … להמשך קריאה

א ד"ה כולן פטורין כו'. י"ל דבעי בזה דהנה לעיל ע"א ד"ה ותו ליכא תירצו הסמיכות וא"ת שני אחר התירוץ ובלא דבריהם הייתי מתרץ קושייתם דהוא מקשה מדוע קאמר דוקא לענין בור לבד הלא אפשר למצוא גם בשאר אבות בשור וכן אחר כך מקשה מצינו גם באש. וא"כ לא הוה קשה תו קושיית התוספות וא"ת … להמשך קריאה

א תו' ד"ה עד שליש במצוה. א"ל דמשני מפי' רש"י משום דעד שליש במצוה פעם שנית הוא מיותר ודוק. וכן שמעתי שכתוב בספר שזה טעמייהו: ב גמ' אילימא בשור קשור כו' דכוותי' גבי אש גחלת מ"ש כו'. לכאורה דכוותי' גבי אש גחלת מיותר כי הלא אי' שלהבת יותר קשה מ"ש. אך יש לדקדק לשון כפול … להמשך קריאה