א איתא במדרש. אמר ר' שמואל בר נחמני לפי שבעוה"ז הזכר מסבב אחר הנקבה. אבל לעתיד לבא הנקבה תסבב אחר הזכר שנאמר נקבה תסובב גבר ולכך בעוה"ז הקב"ה מחזר אחר ישראל שיעשו תשובה אבל לע"ל ישראל מחזרים אחר הקב"ה שיעשה רצונם שנאמר נקבה תסובב גבר. עכ"ל המדרש: ב להבין החילוק. כי כשהזכר מחזר אחר הנקבה. … להמשך קריאה
א לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל. פי' מי שהוא בבחי' יעקב לא ראה שום און. מפני שהוא תמיד אצלו בקטנות. וגם לא ראה עמל בישראל. מפני שהוא רואה תמיד התפארות של הקב"ה היינו ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו. היינו התחברות של הקב"ה בו פי' עמו. ואמר לי מורי שרמז בזה ג' … להמשך קריאה
א במשנה אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ד'. מה מקוה מטהר את הטמאים. אף הקב"ה מטהר את ישראל: ב ונוכל לומר כי לשון מי שייך לשאול על דבר שאפשר להשיג אותו רק אני איני יודע אותו שואל … להמשך קריאה
א בגמרא. תניא וראיתם אותו וזכרתם. ראה מצוה זו וזכור מצוה התלוי' בה ואיזה זו מצות ק"ש דתנן מאימתי זמן ק"ש משיכיר בין תכלת ללבן. תניא אידך ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה. ואיזה זה מצות כלאים שנאמר לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדולים תעשה לך. ע"כ: ב ונוכל לומר ע"פ פשוט. … להמשך קריאה
א ויבא עמלק. כתיב מני אפרים שרשם בעמלק וכו'. ונוכל לומר כי אפרים נקרא הברית כידוע שיוסף הוא היסו"ד. ועמלק הוא הקליפה והערלה. ותמיד הקליפה קודמת לפרי. וזהו הכתוב מנ"י אפרים היינו ההתמנות של אפרים. היינו העטרה של הברית. שרשם בעמלק. השורש הוא מכוסה בתוך עמלק. וצריך לחתוך הערלה ואחר החיתוך והפריעה נתגלה העטרה. וזהו … להמשך קריאה
א בפרשת המן. כתיב וילקטו המרבה והממעיט. ונוכל לומר כי נודע כי דור המדבר הם דור דעה והם הדעת של כל הדורות עד שיבא משיח במהרה בימינו. והנה מי שיש לו שכל לדעת ולהשגיח על כל העובדות והעשיות של דור המדבר אפי' בנגלה בוודאי הי' יכול להנצל מיצר הרע בכל מדותיו וזה מובן: ב והנה … להמשך קריאה
א כי אני הכבדתי את לבו. לשון כבו"ד. עם לבו ועם לב עבדיו. היינו האברים של הלב. או לשון עובדות ועשיות דהיינו המצות מעשיות. למען שתי אותות"י לשון אותיו"ת. אלה בקרבו. ושית"י הוא לשון אבן שתי'. ואבן קרוי השכחה שאדם שוכח שהוא בן המלך ועל ידי זה הוא מעכב את עצמו מלילך בבית המלך. ובאמת … להמשך קריאה
א וגם אנ"י שמעתי את נאקת בני ישראל וכו'. ואזכור את בריתי. פי' אנ"י היא תפלה ע"ש ואני תפלה. ואל"ף הוא לשון ואאלפ"ך חכמה. ונו"ן ויו"ד היא חכמה תתאה. וכשישראל צועקים אנ"י אז שמעתי. וזהו פי' הפסוק וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד'. מפני שהצדיקים מהפכין מדה"ד למדת הרחמים. ויאמר הוא לשון המשכה … להמשך קריאה
א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. ה' ידועה בדעת. ו' שור"ק. לשון אשרקה להם ואקבצם. ו' היא התפארות. וזהו אשרק"ה. לשון אש"ר. והוא"ו הוא המשכת כל העולמות. וזה שייך לשובבי"ם כידוע וזהו ותמלא הארץ אותם והבן: ב איתא במדרש. ותרא אותו כי טוב הוא. תניא ר"מ אומר טוב שמו. רבי יאשי' אומר טובי' שמו: … להמשך קריאה
א איתא במדרש: ויגש אליו יהודה: ואת יהודה שלח להורות לפניו גושנה: ילמדינו רבינו אימתי מברכין על הנר במוצאי שבת. כך שנו רבותינו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. מנין אתה למד מהקב"ה שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב ואח"כ ויבדל אלקים. א"ר זעירא א"ר אבהו מכאן שאין מברכין על הנר עד שיאותו … להמשך קריאה
א איתא במדרש. ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר הי' דבר יי' אליו לאמר ישראל יהיה שמך. ילמדינו רבינו ר"ח שחל להיות בחנוכה מהו להזכיר של חנוכה במוספין לפי שאין מוסף בחנוכה. כך שנו רבותינו צריך להזכיר של חנוכה במוספין. וכן שבת שחל להיות בחנוכה מזכירין של חנוכה במוספין. והיכן הוא … להמשך קריאה
א איתא במדרש. וישב יעקב בארץ מגורי אביו כו' כתיב מעונה אלהי קדם וכו'. איני יודע מי קודם אם מעונה קדם אם אלקי קדם עד שבא דוד ופירשה ע"י משה בתפלה למשה וכו' אדני מעון אתה.. ומתחת זרועות עולם. אע"פ שבראתי את העולם ואני טוענו. כשיש צדיקים בעולם הם טוענים את העולם: ויגרש מפניך אויב … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וכו'. הנה עפ"י דאיתא שאחשורש נקרא הקב"ה ופשיטא שנוכל לומר עש"ו נקרא הקב"ה. כי הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים. וז"ש וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו. כי בכל יום צריך אדם להתפלל לפני הקב"ה. ואל יאמר כבר התפללתי אתמול. רק שבכל … להמשך קריאה
א איתא במדרש. ויפגע במקום זה הקב"ה. וילן שם כי בא השמש. כיבה השמש. עכ"ל: ב ונוכל לומר עפ"י שאמרנו. כתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. כי זה ידוע לכל כי כל הברכות שאדם אומר וכל המצות שאדם עושה צריך האדם לכוין לשלב השמות של הוי"ה אדנ"י יחד ליחד את אדנ"י … להמשך קריאה
א ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'. פי' אש"ר א' ש"ר הוא ברכה לשם הוי"ה ב"ה. כי א' הוא חכמה ש' הוא של ג' קוין. פי' אהבת השי"ת נמשך בקו. וזהו פי' הכתוב קו"ה קויתי אל ד' ויט אלי פי' הקו של השי"ת קוית"י אל ד' דהיינו החסדים. ויט אל"י הי' לו לומר … להמשך קריאה
א ואברהם זקן בא בימים וכו'. ולעיל מיני' כתיב ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה אורח כנשים. פי' של שר"ה היא ש"ר ה'. זהו המחשבה שנקראת שר"ה שהוא שר על הדיבור. והמה באים בימים. פי' התחילו להתגלות בימים: ב חדל להיות לשרה אורח כנשי"ם. הנה נשים הוא לשון שכחה כידוע. היינו המחשבה אינה … להמשך קריאה
א למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי. ואיתא ברש"י מכאן ששינה מפני השלום. ולולי דמסתפינא יכול להיות שלא הי' בזה שום שינוי. כי באמת הוא תמוה האיך לא האמינה שרה שתלד הלא פירסה נדה. רק יכול להיות כי הפי' הוא כך כי כתיב ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי … להמשך קריאה
א איתא במדרש. ואעשך לגוי גדול. ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך כשאני עושה אותך ברי' חדשה את פרה ורבה. ואברכה מברכיך. שתהא ברכתך קודם לברכתי: ב ונוכל לומר עפ"י פשוט לפי ההקדמה שאמרנו על פסוק ועם נברא כו' כשאדם עושה תשובה בר"ה ויו"כ נעשה בריה חדשה ולזה אמר לו הקב"ה לך לך מארצך. היינו … להמשך קריאה
א איתא במדרש שתולים בבית יי'. זהו נח ששתלו בתיבה. בחצרות אלקינו יפריחו זה בניו. עכ"ל: ב יבואר עפ"י שאמרנו ע"פ ותרם התיבה מעל הארץ. שהרים אותה מהארציות. כי היתה במדרגה יותר גבוה משמים וארץ. והזמן שהיה נח בתיבה היו בבחי' עיבור. ונעשה הוא ובניו אח"כ בריות חדשות. ולזה נקרא' התיבה יו"כ כי כמו שיו"כ … להמשך קריאה
א כתבי קודש מכ"ק אדומו"ר הרב רבינו אשר זצוק"ל זי"ע ב איתא במדרש שמחה לאיש כו'. במענה פיו ויאמר אלקים יהי אור. ודבר בעתו מה טוב וירא אלקים את האור כי טוב: עכ"ל ג ולכאורה הוא תמוה האיך שייך עת אצל השי"ת. ונוכל לומר דכתיב לכל זמן ועת לכל חפץ. חפצים נקראים מעש"ט. כי באמת … להמשך קריאה
א צואת הרב הק' האלקי כו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה זי"ע מקארלין ב בהיות כי זה כל האדם ודרשו רז"ל לעת מצוא וכו' ואמרו רז"ל שוב יום אחד לפני וכו'. ובכן קודם כל דבר שורש אני מוסר מודעה לפני הקב"ה שמלא כל הארץ כבודו כמ"ש בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. והריני מוסר … להמשך קריאה
א זהו נוסח הוידוי לערב יו"כ קודם כל נדרי בשעת הוצאת ס"ת. מהרב המפורסם נ"י ע"ה פ"ה בוצינא קדישא אדומו"ר ר' אהרן קארלינער זצוק"ל. מועתק אות באות מנוסח הוידוי שבהסידור הקדוש שלו שהיה ביד נכדו אדומו"ר זצלה"ה זי"ע: ב אלהינו ואלהי אבותינו תבא בו'. אבל חטאנו עוינו פשענו ופגמנו אנחנו ואבותינו. חטאתי אודיעך ועוני לא … להמשך קריאה
א מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין. ב יה אכסוף נועם שבת המתאמת ומייחדת בסגולתך. משוך נועם יראתך לעם מבקשי רצונך. קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך. פתח להם נועם ורצון לפתוח שערי רצונך. ג יה אכסוף וכו' ד היה הוה שמור שומרי ומצפים שבת קדשך. כאיל תערוג על אפיקי מים נפשם … להמשך קריאה
א סדר היום מבנו מרנא ורבנא הרב הקדוש וכו' מוה' ר' אשר זצוקללה"ה זי"ע ב סדר היום תלוי בעבודה שבלב זו תפלה של אותו היום דבר יום ביומו ומדי שבת בשבתו. והדבר נידון בכלל ופרט. העבודה שבלב הוא הכלל. וסדר היום הוא הפרט. ויכול כ"א לידע ולהכיר מסדר היום שלו מה פעל בתפלתו באותו היום. … להמשך קריאה
א סדר היום שכתב אדומו"ר הרה"ק כו' מו"ר ר' אהרן זצוקללה"ה לאנ"ש בכ"י הקדושה ב הגם שאין דרכי לכתוב עניינים כאלו כי כבר קדמן קמאי דקמאי קדושי עליון בהתנהגות סדר היום. ושם מבואר כל הימים לכל שבתות קדשנו וכל המועדים. ומה לנו להושיט יד במקומות הקדושים והנוראים האלו אך מחמת חיבת אנ"ש שבאו ממקום קדוש … להמשך קריאה
א סדה"י ואזה"ק מאדומו"ר הרב הק' כו' מו"ר ר' אשר זצוקללה"ה מסטאלין זי"ע כתיב ששת ימים תעשה מלאכה. היינו הל"ט מלאכות שממשכן גמרינן היינו שצריך לקדש עצמו להיות שוכן בקרבו ה'. כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי כו'. וכולי האי ואולי. וזה אי אפשר כי אם ע"י הל"ט מלאכות הנ"ל. ואולי הל"ט קללות שצריך להפוך לברכה … להמשך קריאה