באר מים חיים

א ויסכרו מעינות וגו' ויכלא הגשם מן השמים וגו'. לכאורה אומרו ויכלא הגשם מן השמים מיותר אחר שהודיענו שנסתמו ארובות השמים ודאי שפסק הגשם אשר בא מהם, ואולם לפי מה שכתבתי למעלה אשר עיקר התגברות המים על הארץ היה לצד שהיה בהם מים זכרים ומים נקבות כמו שמובא בפרקי דרבי אליעזר והם הולידו מים במים … להמשך קריאה

א ויזכור אלהים וגו'. ולכאורה היה לו להזכיר בזה שם הוי"ה שהוא שם הרחמים מאחר שזכרו לטובה וכבר עוררו חז"ל בזה (בראשית רבה ל"ג, ג'). ואמנם לצד שהיה התגברות הדינים למאוד מאוד והמים גברו עד למעלה ועל זמן רב ק"ן יום, ואפשר שאם היו מתגברים עוד יותר היה מזיק גם להתיבה מרוב תוקף הדינים, ועל … להמשך קריאה

א ויגברו וגו'. הוסיף לספר בגבורת הדין שהיה אז שאף אחר המחייה שהוא יותר מן הגויעה וכבר עשה הדין את שלו בכל האופנים בגויעה ומחייה שלא נשאר עוד שמץ מנהו, אף על פי כן ויגברו עוד חמישים ומאת יום, והכל שלא היה מדת הדין יכול לשקוט ולנוח לשכך כעס וחימה, והיו ק"ן יום הכל עבור … להמשך קריאה

א וימח וגו' מאדם עד בהמה עד רמש וגו' וימחו מן הארץ וגו'. אמרו חז"ל (עירובין יח. ובבראשית רבה ח', א') אמר ר' אמי אחור וקדם צרתני (תהלים קל"ט, ה') אחור למעשה בראשית וקדם לפורעניות. דכתיב וימח את כל היקום מאדם עד בהמה ברישא אדם והדר בהמה וכו' עד כאן, והקשה בזה הרב הקדוש בעל … להמשך קריאה

א ויגוע כל בשר הרומש בעוף ובבהמה ובחיה וגו' וכל האדם. וכבר היו ראויים להיות שוקטים ונחים כיון שעשו הנקמה בשלימות, אף על פי כן גברו עוד ט"ו אמה מלמעלה לבטלה להראות איך גדלה עוונם מנשוא עבור מה שגרמו שיסתלק י"ה מאלהים להשאר אלם כנאמר, ובזה נכון כל הכתוב הזה מה שלכאורה מיותר כולו כי … להמשך קריאה

א חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכוסו ההרים. דהנה מה שכיסו הארץ וכל יושביה וכיסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים, הנה כל זה היה צורך למבול לעשות נקמה בארץ ויושבי בה ולשחת הכל מה שבהרים הרמים, ואך זה שנתגברו ט"ו אמה מלמעלה זה לא היה צורך לעיקר הדבר, ואך לרוב הקצף הגדול … להמשך קריאה

א והמים גברו מאוד מאוד על הארץ וגו'. גם זה הכתוב יגיד כמו שכתבנו למעלה, כי עיקר דרך תגבורת המים הוא בתהום, כאומרם (בראשית רבה י"ג, י"ג) אין טיפה יורד מלמעלה שאין טיפיים עולה כנגדו וכו' כי התהום מתגבר עצמו לצאת ככלה לקראת החתן וכן אמרו מעינות מתגברים כי עיקר ההתגברות הוא במעין עצמו במקורו … להמשך קריאה

א ויגברו המים וירבו מאוד על הארץ וגו'. אומרו על הארץ לכאורה מיותר כי בודאי על הארץ רבו לא על השמים, אך הנה מצינו שאמרו ז"ל (בכורות נ"ה:) בפסוק והנהר הרביעי הוא פרת (בראשית ב', י"ד) למה נקרא שמו פרת שמימיו פרין ורבין מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מתברך, ונמצא אשר ימצא במים … להמשך קריאה

א ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התיבה וגו'. להבין אומרו אצל המים לשון רבים וירבו וישאו ולכאורה היה לו לומר וירב המים וישא את התיבה, נראה לפי שאמרו בפרקי דרבי אליעזר (מובא בילקוט רמז נ"ו) והבאתיו למעלה וזה לשונו: בי"ז בו ירדו מי המבול מן השמים שהן מים זכרים ועלו … להמשך קריאה

א ויסגור ה' בעדו. רש"י פירש בפשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים ולפי זה יקשה למה לא סגר נח בעצמו את תיבתו. ונראה כי אמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ד, א') בפסוק (ח', ט"ו) וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התיבה וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים קמ"ב, ח') הוציאה ממסגר נפשי וגו', זה נח … להמשך קריאה

א ויבואו אל נח אל התיבה וגו'. לכאורה היה די לומר ויבואו אל התיבה ודקדק לומר אל נח, לצד שאמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ב, ח) בפסוק הקודם המה וכל החיה למינה וגו'. המה עיקר והכל טפילה להם וידוע אשר גם בָהֵמָה (כלומר בהוא ובניו גופייהו) היה נח העיקר והכל טפלים כי אותך ראיתי צדיק ולא … להמשך קריאה

א ויהי הגשם על הארץ מ' יום וגו'. רש"י ז"ל פירש בפסוק כי לימים עוד שבעה טעם מ' יום הללו כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם וכו' והנראה לומר עוד טעם בדבר הזה, לצד שהיה נח ניתן בתיבה כעובר הניתן בבטן האם כנזכר למעלה ולמענו היה צריך ארבעים יום לצור צורתו צורת השלימות שניתן לארבעים … להמשך קריאה

א בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. אמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ב, ז') דרך הארץ המטר יורד והתהום עולה וכו' ברם הכא נבקעו כל מעינות תהום רבה ואחר כך וארובות השמים נפתחו, ונראה לתת טעם לְמַה ששינה להם המקום סדרי בראשית בדרך זה. והוא, … להמשך קריאה

א ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ וגו'. פסוק זה מורה בעליל למה שכתבנו למעלה אשר בשבעת הימים האלו שהם ימי אבלו של מתושלח, או לקבוע להם עוד זמן אחר זמן, היה יורד הגשם שפירש רש"י ז"ל (בפסוק ויהי הגשם וגו') כשהורידן הורידן ברחמים, ובכל השבעה ימים היה יורד גשם שאם יחזרו יהיו … להמשך קריאה

א מן הבהמה הטהורה וגו' שנים וגו'. המפרשים עמדו בזה לתמוה מה דכלל בכיילא רבא מן הבהמה הטהורה ומן איננה טהורה שנים מכל באו וגו' ולמעלה נאמר לו בפירוש מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה, ואולם לפי דברי מאמר חז"ל (בראשית רבה ל"א, י"ג) שהבאנו למעלה (בפסוק זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל … להמשך קריאה

א ויבוא נח ובניו ואשתו וגו' מפני מי המבול. ומלת מפני מי המבול לכאורה מיותר ואולם כי ביאת נח אל התיבה היה גם כן טעם אחד עם ירידת המים והכל בשביל רשעת הדור אולי יפחדו וירעדו בראותם החרב מונחת על צוארם וישובו, ועל כן אמר ויבוא נח מפני מי המבול כלומר כיון שראה מי המבול … להמשך קריאה

א ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ. צריך להבין לשון אומרו והמבול היה מים על הארץ, ולפחות היה די לומר ומי המבול היו על הארץ, הגם שהיה די לומר רק והמבול היה וגו', שלא יזכור כלל מים, ונראה לומר בזה כי הנה רש"י ז"ל פירש בפסוק ויהי הגשם על הארץ ולהלן … להמשך קריאה

א ויעש נח ככל אשר צוהו ה'. רש"י ז"ל פירש ויעש נח זה ביאתו לתיבה, ולפי זה לכאורה המקרא הזה מיותר כולו כיון שכתוב אחר כך ויבוא נח ובניו ואשתו אל התיבה וגו', ואולם לאשר כתבנו למעלה להבין מפני מה בצווי עשיית התיבה וכל צרכיה נאמר שנים מכל יבואו אליך, ואחר כך בצווי ביאתו להתיבה … להמשך קריאה

א כי לימים עוד שבעה. מלת עוד אין לו פירוש ועיין ברש"י ז"ל מה שכתב בזה, ולי נראה על דרך אומרם ז"ל (בראשית רבה ל"ד, י"א) לא שמשו המזלות בשנת המבול וכו', ונמצא אשר בשנה ההיא לא היה ניכר כלל בין יום ללילה והנה רש"י ז"ל פירש בפסוק בעוד שלושת ימים (יהושע א', י"א) בעוד … להמשך קריאה

א גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה וגו'. צריך לדעת למה בבהמות אמר לשון איש ואשתו ולא כן בעוף שאמר סתם זכר ונקבה, ואולי כי הנה דבר ידוע הוא שבבהמות לא שייך בחינת איש ואשה כי אין רישום ויחוד במין הבהמה לומר זו נקבתו של זכר זה, או פרתו של שור זה, כי כל … להמשך קריאה

א מכל הבהמה וגו'. לכאורה צריך להבין למה בתחילה בעת הצווי לא הזכיר לו כלל קיחת שבעה במין מהמינים כי אם על הכלל כולו יצא לומר מהעוף למינהו ומן הבהמה והרמש וגו' שנים מכל יבואו אליך להחיות, ועתה פרט לו ליקח מבהמה הטהורה שבעה, ואמנם גם זה חוזר למה שלמעלה, שאחר שעשה נח העלאת המיין … להמשך קריאה

א ויאמר ה' לנח בא אתה. יש לדקדק למה בעשיית התיבה הזכיר שם אלהים כאומרו ויאמר אלהים לנח וגו' עשה לך תיבת וגו' וכאן בביאה אל התיבה הזכיר שם הוי"ה הלא דבר הוא, ואולם לפי מה שכתבנו למעלה (בפסוק נח איש צדיק תמים) אשר נח זכה להיות מן הצדיקים הניזונין בזרוע ולא בצדקה באופן שגם … להמשך קריאה

א ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלהים כן עשה. ולכאורה כן עשה מיותר אחרי אומרו ויעש נח, ואולם כיוון הכתוב אשר שמע נח כל אשר צוה אותו דייקא כי עיקר התיבה וכל הבחינות לא נעשה רק בשבילו ותיכף ויעש נח ככל אשר צוה וגו', כלומר שאף קודם בואו אל התיבה זירז עצמו וְהִרְבּה בכל … להמשך קריאה

א ואתה קח לך מכל מאכל וגו'. גם זה צריך להבין למה יצטרך הקב"ה להזהירו בדבר האכילה שיכין לו מאכל וכי נח לא בינת אדם לו להבין מעצמו להכין טרף לביתו עד מלאת זמן ישיבתו בתיבה. ואם עיקרו נאמר להכין מזון לבהמות וחיות אשר אתו גם זה לאו דוקא כל כך, כי מאחר שקרא הקב"ה … להמשך קריאה

א ומכל החי שנים וגו' זכר ונקבה יהיו. לכאורה היה די באומרו זכר ונקבה יהיו ולמה כפל לו לומר מקודם שנים מכל תביא, ואולי לצד שאמר מקודם אתה ובניך ואשתך ונשי בניך, שאמרו רז"ל (בראשית רבה ל"ד, ז' ובסנהדרין ק"ח:) האנשים לבד והנשים לבד מכאן שנאסרו בתשמיש המטה, וכיוון הקב"ה כאן בדבריו גם כן לאסור … להמשך קריאה

א והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך וגו'. שני אתך הכתובים בפסוק הזה לכאורה מיותרים ועל כל פנים אתך השני ודאי מיותר, ואולם למה שנתבאר עד הנה שהתיבה היא המכוונת נגד ארון הברית שלמעלה, ונח ידוע שהוא היה צדיק יסוד עולם בדורו בחינת שומר הברית שלא נתאוה להכשל … להמשך קריאה