באר מים חיים, בראשית ז׳:ט״ז

א

ויסגור ה' בעדו. רש"י פירש בפשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים ולפי זה יקשה למה לא סגר נח בעצמו את תיבתו. ונראה כי אמרו חז"ל (בראשית רבה ל"ד, א') בפסוק (ח', ט"ו) וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התיבה וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים קמ"ב, ח') הוציאה ממסגר נפשי וגו', זה נח שהיה סגור בתיבה י"ב חודש וכו', ה' צדיק יבחן (שם י"א, ה') אמר ר' יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים וכו' ומה הוא בודק קנקנים יפים וכו' עד כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, דבר אחר ה' צדיק יבחן זה נח שנאמר צא מן התיבה עד כאן. ופירושו שהיתה בזה צדקות גדולה במה שלא יצא מן התיבה כי אם עד שאמר לו הקב"ה צא מן התיבה, ואך להבין ולמה עשה כן נח להמתין עד אחר צוותו מאת האל לצאת, והאיך נרמז לו כן שלא יצא כי אם ברשות.

ב

ואכן נראה כי הנה מעת אשר חרבו פני אדמה עד יציאתו מן התיבה היה יותר מששה שבועות כמפורש בכתוב ובודאי היה יכול לצאת מן התיבה בעת הזאת וגם ודאי כי חשקו היה לצאת ממנה, או סתם לראות פני תבל ומלואה ולא להיות סגור ומסוגר שכבר היה סגור יותר מי"א חדשים, או לצד טורח הבהמות והחיות וכל המינים שהיו עליו מעופות ושרצים עד אין שיעור, ולהאכיל ביום בריה שדרכה לאכול ביום, ולהאכיל בלילה בריה שדרכה לאכול בלילה. וצער גדול היה להם מזה כמו שאיתא (בסנהדרין ק"ח:) שהיה גונח וכוהה דם. והארי הכישו (כמו שאיתא בתנחומא פרשה זו) ובפירוש אמרו (בראשית רבה ל"ד, ג') ויצא מצרה צדיק (משלי י"ב, י"ג) זה נח שנאמר צא מן התיבה. ועוד אפשר לצד שהיה נאסר בתיבה בתשמיש המטה הוא והבהמות והחיות וכל אשר אתו שם ובודאי היה ראוי לעלות על לב נח הצדיק לצאת יפה שעה אחת קודם לחדש פני תבל כי לשבת יצרה, ואולם ה' הטוב לא רצה בכל אלה כי אם להיות דוקא שם עד אשר יְצֻוֶה מאתו לצאת לטעם כמוס בסוד אלהינו יתברך שמו, או לטעם פשוט לפי שעד שלא כלתה משפט דור המבול עד גמירא עד אשר יבשה הארץ לגמרי שנעשה גריד כהלכתה אחר שס"ה ימים מיום ליום, היה מוכרח להיות נח סגור בתיבה, שלא יצא החוצה כי עדיין השטן מרקד קצת שם, וחבי כמעט רגע וגו' (ישעיה כ"ו, כ'), ולזה רמז לו הקב"ה וסגרו בעצמו בהתיבה, ומזה הבין נח אשר רצון הקב"ה, שלא יפתחנו כי אם מי שסגרו הפה שאסר הוא שיתיר, ואף שהיה חושק לצאת עמד על עצמו ואמר, אם היה רצונו שאצא בעצמי לא היה צריך לסגרני בעצמו ובכבודו וממילא הייתי סוגרו ופותחו, ובזה ודאי ה' צדיק יבחן ועמד בנסיון יותר ממ' יום ולא יצא עד שאמר לו הקב"ה לצאת, ולזה אמר נח הוציאה ממסגר נפשי אתה תוציא ולא אני ואני מוכן להודות את שמך כי תגמול עלי להוציאני ממאסר כאמור.

ג

עוד יאמר הכתוב ויסגור ה' בעדו. כי כבר כתבנו למעלה בשם האר"י ז"ל אשר נח היה נתון בתיבה דוגמת עובר הניתן במעי האם כי היה צריך לחזור ולהתחדש בסוד עיבור ולידה כנודע, ולזה ויסגור ה' בעדו על שם וה' סגר את רחמה (שמואל-א א', ה') כי ג' מפתחות הן ביד הקב"ה ואחד מהם של חיה כאומרם ז"ל (סנהדרין קי"ג.). והסגירו הקב"ה במפתחו שלא יפתחנו אחר כי אם הוא בכבודו ועל כן לא היה יכול נח לצאת כי אם כאשר אמר לו הקב"ה צא מן התיבה כי הוא הסוגר והפותח, ומפתח הלז לא ניתן לשליח, וכן בגאולת מצרים שהיו דומין אז לעובר הנשמט מרחם האם כנודע מדברי האר"י ז"ל (בפירוש עץ חיים שער חג המצות) כתיב (שמות י"ב, י"ב) ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך ולא שרף וכו' כי המפתח הלז ביד הקב"ה והבן.