א ואני הנני מביא את המבול וגו'. נראה כי ידוע אשר ראוי היה נח לבוא אל התיבה מיומא דאתברי עלמא, כמו שאיתא בזוה"ק (בראשית נ"ט:) בזה הלשון: נח אתחזי מיומא דאתברי עלמא למהוי בתיבה וכו', ואך הקב"ה סיבת כל הסיבות נורא עלילה על בני אדם לסבב הדבר ולגלגל בסבות וגילגולים שונים שיבוא כל דבר על … להמשך קריאה
א צהר תעשה לתיבה. כבר כתבנו בחיבורנו סידורו של שבת (שורש ד' ענף ב') שזכה נח להמתיק תוקף הדין הקשה שהוא אלהים במילוי ההין, כי בג' מילואים נתמלאים החמשה אותיות אלהים א' ביודין ב' באלפין ג' בההין כנודע, והנה אותן ב' אלהים שבמילוי יודין ואלפין אורן והמתקתן בהם בפנים, כי היוד היא המקור לכל השפעות … להמשך קריאה
א וזה אשר תעשה אותה שלוש מאות אמה אורך התיבה חמשים אמה רחבה ושלושים אמה קומתה. הכל לרמוז על בחינות הנזכרים מדת הבינה הנרמזת בשם אלהים ואלהים במילוי יודין גימטריא שלוש מאות ויסוד אבא גנוז בתוכה שהוא בחינת שם ע"ב ומילוי ע"ב הוא מספר אמה כנודע ורומזת על סוד היובל בנו"ן שערי בינה והוא בחינת … להמשך קריאה
א עשה לך תיבת עצי גפר וגו'. רש"י ז"ל כתב בפסוק זה, הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין זה וכו', ולי נראה לתת עוד טעם לבנין התיבה, כי נודע מאמר חז"ל (סוטה ח':) אשר במדה שאדם מודד מודדין לו, ופועל אדם ישלם לו (איוב ל"ד, י"א) וכפי אשר האדם מתנהג עצמו בהליכתו בתורת ה' … להמשך קריאה
א ויאמר וגו' קץ כל בשר בא לפני וגו'. הנה לא מצינו בכל התורה כולה בעת אשר יחרה אף ה' לכלות מעשי ידיו לומר בזה הלשון קץ כל בשר בא לפני ואמר סתם (שמות ל"ד, י') הניחה לי ואכלם ויחר אפי בהם וכדומה, ומה נשתנה כאן לאמר בלשון קץ כל בשר. ונראה על פי אשר … להמשך קריאה
א ותשחת וגו' הארץ חמס וגו'. כבר כתבנו פירוש נכון בפסוק זה בחיבורנו סידורו של שבת (שורש ד' ענף ב') על דרך מאמר חז"ל (עבודה זרה נד:) שאלו הפילסופין את הזקנים שברומי אם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלה אמרו להן אם לדבר שאין העולם צריך היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו וגו'. כבר היה דברינו בסיום הפרשה שלפנינו בביאור כתוב הזה ועיין בחיבורנו סידורו של שבת (שורש ד' ענף ב') גם שם ביארנוהו, ועוד לאלוה מילין בפירושו, וידוע מה שיש לדקדק בו במה שהתחיל הכתוב לספר בתולדות נח וסיים בשבח עצמו נח איש צדיק וגו' (ועיין … להמשך קריאה
א ונח מצא חן בעיני ה'. ואמרו חז"ל (סנהדרין ק"ח.) אף על נח נחתם גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה'. והענין להבין אצל הקב"ה שאדם שאינו כדאי לדבר ימצא חן, הוא כדברינו שמה שנחתם גזר דין אף על נח לא מחמת עצמו כי אם מה שהיו רובם ככולם חייבים וממילא המיעוט נמשך אחר הרוב, … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה וגו'. אחר שלימד זכות עליהם מצד תוקף הרע אשר בלבם, וראה שאנשי דור המבול לא יוכלו עוד לעמוד נגד רעתם לצד השרשתם בחוזק רב בתוך קליפות הסטרא אחרא והרע, ויאמרו לבנו עלינו כי הרשעים הן ברשות לבם. על כן אמר זאת … להמשך קריאה
א וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ, כלומר על מה שבראו בארץ שהוא רוב רע ומוכן לחטוא. ויתעצב אל לבו כלומר נתחרט על בריאת היצר הרע שבראו כמאמר חז"ל (סוכה נ"ב:) ג' הקב"ה מתחרט עליהם בכל יום על שבראם ואלו הן יצר וכו'. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ. כלומר רעה גדולה ועצומה הוא, ורבה הוא עלי מה שהמה בארץ לבד ולא יאמינו כי יש בורא המשגיח ומחיה ומהוה בכל יום ובכל עת ובכל שעה ובכל רגע כל הארץ ויושביה. וידוע, אשר זה עיקר עמידת העולם, אם יושביה עליה מאמינים בהשגחת וכח חיות ה' המאיר בו, … להמשך קריאה
א הנפלים היו בארץ בימים ההם וגו' הנה הארכנו בספרנו סידורו של שבת (שורש ה' ענף א') ובחיבורנו זה בכמה מקומות אשר זאת עיקר עבודת האדם המשכיל לחבר הארץ לשמים לראות ולהבין בכל דבר ודבר אשר בארץ מקום שורשו אשר בשמי השמים ולידע אשר אין דבר בעולם כי אם כח ה' אורו שפעו וחיותו הנטבע … להמשך קריאה
א ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה. רבו פירושי פסוק זה וגם אנחנו נפרשהו לפי דרכינו. כי נודעת לכל מאמר הכתוב מה שמוכיח ה' יתברך אותנו (ירמיה ב', י"ג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקום מים חיים לחצוב להם בֹּארות בּ0ֹארֹת נשברים וגו'. ופירושו … להמשך קריאה
א ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. אפשר לומר בפירוש בני האלהים כי נודע מתוקף הדינים אשר נעשו בימים האלה שעלה המים בימי אנוש והציף שליש העולם והיו המים עולים ומציפין אותן בקבריהם ב' פעמים ביום, אחד בשחרית ואחד בערבית כדברי חז"ל (בראשית רבה כ"ה, ב'). … להמשך קריאה
א ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם. יראה פירושו כי הנה המיישר אורחותיו ומכוון דעותיו לשם ה' ובשעת זיווגו אינו מכוון עצמו להנאתו ולתאותו כי אם לקיים מצות הבורא שצוהו לפרות ולרבות הנה נודע מאמר חז"ל (שבועות י"ח:) כל המקדש עצמו בשעת תשמיש הוין לו בנים זכרים, ואמרו (נדה ל"א:) … להמשך קריאה
א ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו וגו'. ופירש רש"י עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם וכו', ולכאורה קשה וכי בשעת לידתו היו יודעין שהוא יתקן להם כלי מחרישה שיקראוהו למפרע על שם זה נח, ואם תאמר ששמא גרים שכיון שקראו אותו כך, ממילא היה … להמשך קריאה
א ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. צריך להבין אומרו ביום הבראם מה נפקא מינה מזה אם היה ביום הבראם או לא, והנראה על פי מה שכתב בזוה"ק (חלק ג' צ"א:) בפסוק (ויקרא כ"ב, כ"ז) שור או כשב או עז כי יולד וזה לשונו: תא חזי בר נש דאתיליד לא אתמנא עליה רוח … להמשך קריאה
א זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו. הפסוק הזה משולל הבנה. א', לשון אומרו זה ספר. ב', הנה בריאת האדם כבר נשנה פעמיים ולמה כתבו זה שלישית. ג', אומרו בדמות אלהים ולמעלה אמר בצלם אלהים ברא אותו. ואמנם לפי מה שקדם בדברינו למעלה בפסוק בצלם אלהים ברא אותו הנזכר, … להמשך קריאה
א וידע אדם עוד את אשתו. מלת עוד אין לו פירוש וחז"ל (בראשית רבה כ"ג, ה') פירשו בזה מה שפירשו, ולי נראה לפי דברי הזוה"ק (חלק א', נ"ד:) שבאותן ק"ל שנים שפירש מאשתו היו מתחממין אצלו רוחין ושידין ולילין הנקראים נגעי בני אדם וכן אמרו חז"ל (עירובין י"ח:) כל אותן שנים שהיה אדם הראשון בנידוי … להמשך קריאה
א ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וגו'. צריך להבין למה חזר לפרש שמות נשיו הכי לא ידענו שנשיו היו עדה וצלה, אכן יראה שחוזר למקרא של מעלה שאמר שם וצלה גם היא ילדה אף שאינה עומדת לגדל בנים, ולזה היה מקום לנשיהם לפרוש ממנו מתשמיש … להמשך קריאה
א וצלה גם היא ילדה וגו'. לא אמר הכתוב סתם וצלה ילדה את תובל קין וגו', כי בא הכתוב כמתמה לומר אף שצלה היא הנקראת על שם שיושבת תמיד בצל מיוחדת לתשמיש ושתתה כוס של עקרין שלא תלד (בראשית רבה כ"ג, ב'), מכל מקום גם היא ילדה. או שהיא לא שתתה או ששתתה אף על … להמשך קריאה
א וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך. פירוש, אחר שעשה תשובה ונתקבל מצד חסדי המקום ידע אשתו, ולא קודם. כי היו נשיו פורשות ממנו עבור הריגת הבל כמו נשי למך שהיו פורשות ממנו עבור הריגת קין כפירוש רש"י בסמוך והוא לא היה לו במה לפייס כמו למך שהיה שוגג, והוא הרג בזדון. ואחר … להמשך קריאה
א ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן. אחר שחזר בתשובה שלימה באמת מיראת ה' ופחדו שלא יהרוג אותו כל מוצאו עבור עוונו שחטא והעוה נגדו יתברך, חזר ה' לדונו כשוגג גמור לעשות מזדונות שגגות על ידי התשובה מיראה וליפטר בגלות לבד שישב במקום גלותו שלא יצטרך להתנועע תמיד ממקום למקום ומחל לו … להמשך קריאה
א ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין. פירוש, הקב"ה אמר לכל הנבראים לא תאמרו אשר אם תהרגו את קין תפטרו, כי דינו במיתה, וכל הקודם זכה בו, לא כן. כי כל הורגו יבוא תחת קין נפשו תחת נפשו ויהיה כקין כי וסוף מטיפיך יטופון. והוא בעצמו שבעתים יוקם, אחר שבעה דורות יקבל דינו כי … להמשך קריאה
א הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה. וזה בחינה אחת שדנתני בגלות, ומפניך אסתר כלומר אם היית מקבל תשובתי לעשות מזדונות זכויות אז היה מאיר עלי אור פניך ממקום שבעלי תשובה עומדין בסוד הכתוב (ויקרא ט"ז, ל') לפני ה' תטהרו כנודע למקבלי תורת אמת, ועתה מאור פניך הזה אסתר זה היא בחינה ב', ועל … להמשך קריאה
א ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, פירוש כי בג' בחינות זו למעלה מזו גדלה עוני בעיניך. א', כי אינך רוצה לקבל תשובתי להיות מזדונות זכויות ושיהיה לי עוד מצוה מעבירה. ב', על כל פנים היה לך למחוק העבירה מכל וכל וגם זה אינו, כי דנתני בגלות. ג', איני כשאר הגולין כי כל הגולין … להמשך קריאה