באר מים חיים

א ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'. הנה אחרי דרך שביארנו למעלה במאמר נעשה אדם יקשה כאן לכאורה למה אמר כאן לשון יחיד, אבל אין כאן אפילו ריח קושיא כי גם למעלה במקום שהוציאה הארץ נפש חיה למינה והשריצו המים למיניהם, בכולם נאמר אחר כך ויעש אלהים ויברא אלהים, כי כבר כתבנו שהארץ לא הוציאה … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וגו'. אמרו חז"ל (בראשית רבה ח', ח') וזה לשונם: רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה ויאמר אלהים נעשה אדם וגו' אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים (לומר … להמשך קריאה

א ויברא אלהים את התנינים הגדולים. הנה בכל מעשה בראשית הכתובים עד הנה, לא כתיב בהו ויברא כי אם כאן, כי אמרו חז"ל (סנהדרין צ':) א"ל קיסר לרבן גמליאל אמריתו דשכבי חיי הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי, אמרה ליה ברתיה שבקיה, ואנא מהדרנא ליה, שני יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים ואחד … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ וגו'. נראה לדקדק מה טעם בצווי הראשון לא אמר בתוספת ו' כי אם תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי וגו' ולא אמר ועץ פרי, גם להלן (כ"ד) אמר תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו' ומה נשתנה כאן לומר ועוף … להמשך קריאה

א ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושך. כי על ידי כך יוכלו למשול ביום ובלילה ללכת בלילה כמו ביום ואף על פי כן יובדל בין האור והחושך, מה שאין כן אם היו בארץ אם היו מושלים בלילה וביום לא היתה הבדלה בינם והיו צריכין לאסוף נגהם שלא יאירו בלילה. ואולם טובת הרקיע אין … להמשך קריאה

א ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ. חז"ל (בראשית רבה ו', ה') אמרו בזה ויתן לשון מתנה שבמתנת חנם נתן את האור בעולם. ולכאורה יקשה והלא כל אשר ברא בעולמו הכל במתנה הוא מאת האל ואיזה דבר הוא מאתו בכסף או במחיר חלילה. ויתכן לומר בזה כי הנה כבר כתבנו שהשמים אין צריך … להמשך קריאה

א ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וגו'. ידוע סתירת הדברים אשר בפסוק זה, תחילה אמר שני המאורות הגדולים ואחר כך את המאור הגדול וגו' ואת המאור הקטן וגו' וחז"ל דרשו בזה כמובא ברש"י. ואפשר יאמר הכתוב לפי פשוטו לאשר שהקב"ה חפץ להאיר גם לתוך החושך העצום של לילה ושם לפי ערכו גם מאור הקטן … להמשך קריאה

א והיו למאורות ברקיע השמים. שינה כאן לכתוב מאורות מלא על דרך מאמר חז"ל (בראשית רבה פרשה נ', ב') על פסוק (בראשית מ"ט, א') ויבואו שני המלאכים סדומה אמר ר' חנינא עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים משעשו שליחתן מלאכים, אמר ר' תנחומא משל לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע לבית אוריין שלו … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים וגו'. צריך לדעת למה נכתב מארת חסר כאן, ודרשת רז"ל ידוע (מובא ברש"י כאן). אמנם גם לפי פשוטו נצרך להבינו. גם אומרו ברקיע השמים, והיה די לומר ברקיע לבד או בשמים לבד. אכן יכוון הכתוב לומר כי שלשה דברים היה צריך הקב"ה עשות להקטין אור שברא בכדי שיוכלו … להמשך קריאה

א דשא עשב. לכאורה תיבת דשא מיותר ולא היה לו לומר רק ותוצא הארץ עשב מזריע זרע וגו' כי דשא אינו שם לעשבי האדמה. ואולי נתכוון לומר שלא תאמר שהלבישה עשב אחד לבד, לכך אמר דשא להורות על הרבה מיני עשבים מחולקים וכולן בערבוביא נקראין דשא כפירוש רש"י. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא וגו'. צריך להבין מפני מה נשתנה לשון האמירה מלשון העשיה שבאמירה אמר תדשא הארץ דשא, ובעשיה הוא אומר ותוצא הארץ דשא. ומה היה מקרא חסר לומר אף באמירה תוצא הארץ דשא כיון שהצווי זה הוא אליה. ונראה לומר כי הנה דשא הוא לשון לבישת הארץ בדשאים אשר יכוסה בו … להמשך קריאה

א ויקרא אלהים ליבשה ארץ. הנה אמרו רז"ל (בראשית רבה פרשה ה', ח') למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה וכו' עד כאן. ולכך נתחכם הקב"ה לקרותה בשם זה מכל השמות שיש לה תבל ארקא וכו', אולי יהיה שמא גרים שתעמוד בתומה ותעשה כדבריו, ועם כל זה עברה על הצווי ושינתה מאמרו. ב ולמקוה … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה וגו'. לכאורה אחת משתי אלה מיותר, כי אחר שאמר יקוו המים מתחת השמים ממילא תראה היבשה על ידי כך, כי הארץ כבר היתה בתוך המים מיום ראשון כידוע, ועבור זה לא אמר כאן יהי יבשה רק שתראה היבשה אחר הקוות המים וזה היה … להמשך קריאה

א ויקרא אלהים לרקיע שמים. כי על שם המתחתו להבדיל בין המים נקרא רקיע, כמו (תהלים קל"ו, ו') לרוקע הארץ על המים או (במדבר י"ז, ד') וירקעום צפוי למזבח. ובמה שיורד על ידו ממים העליונים לתחתונים, כל גשמי ברכה נקרא שמים, שא מים ששואב מעליונים ונותן לתחתונים, ועל שם שליחותו נקרא בשתים לפעמים בשם זה … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. צריך להבין כפל מאמרי אלהים בזה כי אחר שיהיה רקיע בתוך המים ודאי שיהיה מבדיל בין מים למים. גם בעשיה כפל לשונו בזה ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת וגו' ובודאי כיון שעשה הרקיע נעשה הבדלה בין מים למים ועל … להמשך קריאה

א ויקרא אלהים לאור יום. הנה כבר כתבנו על פסוק זה באורך בספרנו סידורו של שבת (שורש השני ענף ב') וכאן נציג בקיצור כי הנה אמרו חז"ל (חגיגה י"ב.) אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. וכשראה שאין העולם כדאי לאור זה עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. הרי שאותו … להמשך קריאה

א וירא אלהים את האור כי טוב. פירוש דין הניין לי כי מקודם ברא עולמות והחריבן עד שתיקנן בבחינת פרצוף ונתקיימו, אז ראה בהם שהם טוב ואמר דין הניין לי אבל יתהון לא הניין ליה (עיין בחיבורנו זה (בפרשת ואתחנן) בפסוק ואהבת את ה' אלהיך שפירשנו שם דבר נאה על הכתוב הזה ויאמר אלהים יהי … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים יהי אור כלומר שיתקיימו האורות ולא יושברו עוד והוא על ידי עשיית הפרצופין הידועים שהם חמשה פרצופין הנרמזים בחמשה פעמים אור הנזכר כאן כמו שהוא שם בעץ החיים. ועתה, הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

א והארץ היתה תהו ובהו. שנעשה השבירה. כי המקבלים לא היה ביכולתם לסבול האור שבא להם ממשפיעם, ונפלו ונשברו ממש ולא היתה נפילתם כאשר נפל מאורות שלמעלה מהם שהם חכמה ובינה כי גם מהם נפלו ונעשה מנובלות חכמה תורה שהוא זעיר אנפין ומנובלות בינה שכינה כמו שמפורש שם. אבל כאן, ב וחושך על פני תהום. … להמשך קריאה

א בראשית ברא אלהים וגו'. ורבים ראו כן תמהו אומרו בראשית ששיעור התיבה הוא דבוקה לתיבה שלאחריה וכאן חסר הנסמך לה כמו שכתוב ברש"י הקדוש ושארי מפרשי התורה, ואענה גם אני את חלקי בכמה פנים בחסדי שמו יתברך החונן לאדם דעת. ב א יתברך וישתבח שם אלהינו אלהי עולם ה' הטוב והמיטיב לכל הכל יכול … להמשך קריאה