א אשר ידעו ה' פנים אל פנים. לכאורה יקשה הלא כבר נאמר (שמות ל"ג, כ"ז) וראית את אחורי ופני לא יראו. ואמנם הנה נודע ליודעי רזי אלהינו יתברך שמו אשר כמה מיני זיווגים יש במדות העליונות הנוראות: אחור באחור, ופנים באחור, ואחור בפנים. ויחוד העליון המשובח והמפואר, הוא פנים בפנים. ואולם לא כל העתים שוות … להמשך קריאה
א איש האלהים וגו'. עיין בדברי חז"ל (דברים רבה י"א, ד') מה שפירשו על מה שנקרא איש האלהים. והנראה גם אלינו בזה כי הנה נודע מה שאמרו חז"ל (נדרים ל"ח.) נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה וכו' עד כאן. כי עד שם היה מגיע בחינת ודרגת משה וזכה לזה כי הוא זכה בכח … להמשך קריאה
א הם קנאוני בלא אל וגו'. גם זה יתפרש לטובה ויתבאר על דרך אומרם ז"ל (מגילה י"ב.) מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלייה וכו' מפני שהשתחוו לצלם וכו' עד הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וכו' עד כאן. והראת לדעת בזה כי לצד שהם לא נתכוונו … להמשך קריאה
א כי דור תהפוכות המה וגו'. אין לו פירוש לפי פשוטו ועיין ברש"י ז"ל. ואמנם הנה ידוע שגוף האדם נברא מארבע יסודות שהם אש רוח מים עפר כמו שכתב ברמב"ם ז"ל (פרק ד' מהלכות יסודי התורה הלכה א' וב') וכל אחד משמש בפעולתו: מאש, כח המתלהב ובוער. מרוח, כח הזירוז. ממים, כח המתאוה. מעפר בחינת … להמשך קריאה
א הליהוה וגו' עם נבל ולא חכם. כבר היו דברינו בזה בכמה מקומות ובפרשה שלמעלה בשם הרב הגדול והקדוש איש אלקים מוהר"ר דובער זצללה"ה מגיד מישרים דק"ק מעזיריטש דבר נפלא ולא נכפיל. ואולם כי עוד אפשר לומר על דרך המבואר בדברי הרב החסיד בחובת הלבבות (בהקדמתו לשער הבחינה) וזה לשונו: ומה נדמו בזה לאנשים עורים … להמשך קריאה
א כי שם ה' וגו'. יתבאר על דרך מה שכתבו תלמידי רבינו יונה והרא"ש (ברכות פ"ג.) בפירוש נוסח מודים דרבנן שאנו אומרין על שאנו מודים לך ברוך אל ההודאות. שהוא על מה שאתה זכיתנו ונתת לנו זאת שנזכה להודות לך, על זה ברוך אל ההודאות. שאנו מברכין אותך ומהללין ומשבחין לשמך הגדול והקדוש על החן … להמשך קריאה
א וילך משה וגו'. נודע שתמהו חז"ל (בזוה"ק פרשה זו) באומרו וילך להיכן הלך. ולדקדק עוד אומרו את שהיה די לומר וידבר הדברים האלה כאשר בתחילת הספר הזה אלה הדברים אשר דבר וגו'. וגם להבין אשר שינה מאמרו ששם הקדים הדברים אל הדיבור באומרו הדברים אשר דבר וכאן הקדים הדיבור אל הדברים לאמר וידבר את … להמשך קריאה
א כי המצוה הזאת וגו' לא בשמים הוא וגו' עד כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך וגו'. כבר היו דברינו בביאור הכתובים האלה וגם פסוקי פרשה שלמעלה בחיבורנו סידורו של שבת בכמה פנים נכונים בעזה"י ולא נכפיל כאן.ואולם על פי הדברים שביארנו למעלה יאמר כאן הכתוב כי פן תאמר בלבבך הנה עבודה זו קשה היא … להמשך קריאה
א ושב ה' אלהיך את שבותך וגו' ושב וקבצך מכל העמים וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו'. כלומר כי אלו הניצוצות מה שתצטרך להשיב אליו יתברך, ישיבם שמו יתברך אליך למקום שבתך בכדי שתעלה אותם אליו ותתקנם באופן הראוי. ואף אם יהיה נדחך בקצה השמים. לא תצטרך ללכת מדחי אל דחי לקבצם … להמשך קריאה
א ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' בכל לבבך ובכל נפשך. כלומר שתשוב אל ה' בתשובה שלימה באמת כראוי בכל לבב ואז הנה תגיע למדריגת האומן הטוב שעושה מלאכתו בשלימות בתכלית היופי והחיזוק ואז הכל משכימים לפתחו לתת לו כל חפציהם לתקנם ולעשותם במעלה הראוי. וכן אתה כאשר תשוב אל ה'. הנה, הסבר על … להמשך קריאה
א והיה כי יבואו עליך וגו' והשבות אל לבבך וגו'. כלומר כאשר תשיב זאת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה לאמר מתי יגיע עת גאולתנו ופדות נפשנו כי דבר קשה הוא להמתין כל כך עד אשר יתקרב פזורנו מבין הגוים ונפוצותינו יכונס מירכתי ארץ. ולזה אמרה התורה עצה היעוצה לזה. אשר, הסבר … להמשך קריאה
א הנסתרות לה' אלהינו. שזה שהשליכם אל ארץ אחרת הוא עבור הנסתרות לה' אלהינו המה ניצוצי הקדושה הנסתרים ונעלמים בכל דבר ודבר אשר על פני תבל ומלואה וצריך להגביהם להשיבם לשורשם מקור מחצבתם. וגם כי עיקר בחינה הזה הוא נסתר לה' אלהינו לבד שאין אדם יודע ומכיר איזה ניצוץ שייך לו והוא טרוד בחפציו ועסקיו … להמשך קריאה
א ויתשם ה' מעל אדמתם וישליכם אל ארץ אחרת וגו'. כלומר כי אחר שפיכת החימה הנה עוד נתשם מאדמתם וישליכם אל ארץ אחרת. ולכאורה זה פלא הוא כי אחר שכלה חמתו יתברך בעיר והעזרות והארץ הקדושה, היה לו יתברך אחר זה להחזירם אל הארץ לשבת בארצם ולמה השליכם אל ארץ אחרת על זמן רב כיום … להמשך קריאה
א ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם וגו' וילכו ויעבדו וגו' ויחר אף ה' בארץ ההיא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה. כלומר כי על שחטאו הם במאוד בעולם הזה ולא היה קיום להם על ידי חטאם בשום פנים ועל כן שפך חמתו על עצים ואבנים והכה את העיר והארץ … להמשך קריאה
א ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה. כלומר כי אם אדם חטא בהמה מה חטאה הוא עפר הארץ אשר לא ידעה בין ימינה לשמאלה ולמה יצא עליה החרי הגדול הזה להכותה מכה רבה כזה. ולזה אמר, הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א ואמר הדור האחרון וגו'. הנראה בביאור הכתובים האלה, והדקדוקים יובנו מאליהן אחרי ביאורי. כי הנה נודע מדברי מרן הרב האר"י ז"ל אשר בעת שבירת הכלים הידועים ליודעי נסתרי תורתנו הקדושה ירדו ניצוצות קדושות רבות אל הסטרא אחרא, וגם נשמות קדושות ירדו בעומקי הקליפות אחר חטא אדם הראשון ונתערב האוכל עם הפסולת. והכל נעשה מתחילה … להמשך קריאה
א לעברך בברית ה' אלהיך וגו'. כלומר כי הנה כל המשפט הזה הנעשה בראש השנה, הכל הוא בשביל לעברך בברית ה' וגו' למען הקים אותך היום לו לעם וגו' כי זה עיקר התראות הנשמה ומעשיה את פני ה' יתברך ומשפטה, לראות באיזה אופן תבוא בברית ה' לעבוד עבודתו יתברך. כי יש נשמה שתעבוד את ה' … להמשך קריאה
א טפכם נשיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך. ולכאורה פלא הוא מה שפרט חוטבי עצים ושואבי מים וכי החוטב עצים אינו בכלל ישראל. או גזירת הכתוב שיהיה הוא דוקא הפחות שבפחותים שבבית ישראל מה שחשבם למטה מכל. והלא מצינו גדולי חכמי ישראל שהיו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים והיו עוסקין בתורה עד שהיו … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום וגו'. אומרו היום, אינו מובן כי אינו מבאר באיזה יום. ורש"י ז"ל פירש יום מיתת משה והרא"ם הקשה עליו עיין שם. והנראה בדרך רמזי התורה, כי הנה חז"ל אמרו (ראש השנה ח':) ישראל נכנסין תחילה לדין ואחר כך כו' ואמרו מאי טעמא מקמי דליפוש חרון אף. ונראה לומר עוד טעם בזה. … להמשך קריאה
א ברוך אתה בבואך וגו'. לא נודע פשוטן של דברים לאין יבוא ומאין יצא. וחז"ל אמרו (בבא מציעא ק"ז.) שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך וכו'. ואפשר עוד ירמז על בחינת העלאת המיין נוקבין תחילה מתתא לעילא, ונקרא צדיק דלתתא. ובכח הזה הוא מקבל מיין דכורין מלעילא לתתא ברוב ברכה ושפע ממקור העליון. וזה … להמשך קריאה
א ושמעת בקול ה' אלהיך ועשית את מצוותיו ואת חוקיו וגו'. כי החטא והשגיאה בדברים נוראים כאלה ח"ו ח"ו דבר גדול עד מאוד הוא ואין ערוך אליו. וממילא בהיפוך, עבודת הטוב בזה, הוא טוב שאין למעלה מזה. והוא תענוג כל התענוגים. ב גם יאמר היום הזה וגו' על דרך מאמר חז"ל (סנהדרין צ"ח.) ששאל ר' … להמשך קריאה
א וידבר משה והכהנים והלוים וגו' הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם וגו'. להבין מה נשתנה פרשה זו שאמרוהו משה והכהנים הלוים ולא כן בשאר פרשיות התורה. וגם כפל אומרו הסכת ושמע וגם אמרו היום הזה נהיית לעם, פלאי הוא. כי הלא ממעמד הר סיני נבחרו ישראל להיות לו לעם סגולה. ויבואר על דרך … להמשך קריאה
א ולתתך עליון על כל הגוים וגו'. כי בזה נראה וניכר עליית ומעלת ישראל על כל הגוים במה שנשמתם אשר בקרבם הוא חלק אלוה ממש חלק ה' עמו וה' חופף עליהם מכל צד ופנה ובין כתיפיו שכן. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א וה' האמירך היום וגו'. כי ידוע שאם האדם זך ונקי בקרבו בפנימיותו הנה שמו הגדול יתברך פורס עליו סוכת שלומו ואורו מקיף עליו מכל צד. עד שכל החיצונים מסתלקין ובורחין מפניו כמאמר הכתוב (תהלים צ"א, ד'-ז') באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה וגו' עד לא תירא מפחד לילה וגו' יפול מצדך אלף וגו' אליך … להמשך קריאה
א את ה' האמרת היום וגו'. והנה רש"י ז"ל כתב האמרת והאמירך אין להם עד מוכיח במקרא וכו'. ובשם הרב המובהק האלהי מוה' דוב בער המגיד משרים זללה"ה כתוב שהוא לשון לבוש כמו (איכה ב', י"ז) בצע אמרתו. ולא נודע ענין זה לכאן. ולדברינו מאוד נכון הוא. כי יֵאָמֵר הֵנָה את ה' האמרת וגו' כלומר … להמשך קריאה
א היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות וגו'. לכאורה יפלא אומרו היום הזה מצוך וכבר נצטוו במרה ובחורב מאז. ויבואר על דרך משל. במלך גדול שצוה לבנו יחידו לאמור בכל יום ויום תבוא לפני ביופי מופלג להדר הפנים והגוף בהידור וזיכוך רב ובבגדי כבוד ויקר למאוד זכים ונאים צחים ומלובנים בגדי משי ורקמה משובצים זהב … להמשך קריאה