באר מים חיים

א ויאמר אלהים זאת אות הברית וגו' את קשתי נתתי בענן וגו' והיה בענני וגו' ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי וגו' והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה וגו'. וצריך לדעת כפילת הדברים ושינוי לשון אשר בכל אחד בכתוב הזה, והרואה יראה. ואולם כבר כתבנו אשר הקמת הברית … להמשך קריאה

א והקמותי את בריתי וגו'. ולא יכרת כל בשר וגו' ולא יהיה עוד מבול וגו'. כי זה הקמת הברית אתכם אשר לא יהיה עוד המבול בשום פנים, והנה לכאורה קשה מה שכפל לומר והקימותי את בריתי אתכם והלא כבר אמר להם ואני הנני מקים את בריתי אתכם וגו' ואת כל נפש החיה וגו' עד לכל … להמשך קריאה

א ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם. כלומר עיקר הקמת הברית אני מקים אתכם ועל ידכם יכרת הברית גם לזרעכם אחריכם אף שלא יהיו כדאים כל כך כי ימשכו אחריכם וכעין האמור למעלה, אבל מכל מקום תנאי הותנה באמרו לזרעכם אחריכם כלומר בזמן שיהיה זרעיך אחריך שילכו בדרכיך אף שלא יהיו ממש … להמשך קריאה

א ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר וגו'. לאמר זה אין לו פירוש כי למי יאמרו לבהמות וחיות, גם מלת אתו לכאורה מיותר, ונראה לפי שמצינו כמה פעמים בענין הנבואה לפעמים שאין חזון נפרץ, וכשיבוא מי שראוי לכך להיות נתגלה הנבואה אז על ידו יתגלה גם לשארי הנביאים שלא היו כדאי לכך לבדם, … להמשך קריאה

א ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה. אף שכבר אמר זה למעלה (ועיין ברש"י) כפל לומר כאן כי אחר שהזהיר כל מיני החיה וכל האדם להשמר מלשפוך דם האדם כי ידרוש את נפשו מהם, יתקבל יותר גזירת מלך מלכו של עולם לפרות ולרבות, שלא יהיו חוששין היאך אנו פרין ורבין לַמְאֵרָה יבוא הזאב ויטרוף, … להמשך קריאה

א שֹפך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים עשה את האדם וגו'. להבין הטעם שאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם מה ענין זה טעם שיהרג ההורג ועוד כי ההורג הוא גם כן אדם הנעשה בצלם אלהים ואם חמור כל כך לאבד צלם אלהים הנה זה שכבר אבד מה שנעשה נעשה, ואיך נאבד בכיוון עוד … להמשך קריאה

א ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וגו'. להבין אומרו לנפשותיכם ולא לנפשכם וגם אפשר היה די לומר ואך את דמכם אדרוש לבד כי עיקר הצווי שופך דם האדם, ויבואר על דרך שאמרו חז"ל (סנהדרין ל"ז.) בפסוק (בראשית ד', י') קול דמי אחיך צועקים דמו ודם זרעיותיו. פירוש שהקב"ה תבע ממנו כל הזרע שהיה עתיד לצאת … להמשך קריאה

א אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. להבין לשון אומרו אך מה זה בא למעט, ואמנם לדברים הנזכרים למעלה אשר באכילה כראוי יעלו הניצוצות קדושים מכל הדברים, היה עולה על דעת בני אדם לאמר לאכול דוקא הבשר עם הדם שהוא הנפש בכדי לתקן את הנפש ההוא להעלותו וזה עיקר הכל, ואולם נודע מה שכתב מרן … להמשך קריאה

א כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם אל כל. כי כבר כתבנו בפרשת בראשית בפסוק הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ וגו' את כל ירק עשב לאכלה וגו' לתרץ שינוי לשון הכתוב שאמר באדם לכם יהיה לאכלה ולא כן בחיה ועוף, … להמשך קריאה

א ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'. כי כל אשר על הארץ מבהמות וחיות ושאר הנבראים הכל יומשכו אחרי האדם להיטיב מעשיהם או להרע, הלא תראה בדור המבול אשר אחר שפרצו בני אדם בעבירה והרבו לפשוע ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו אז השחית כל בשר את דרכו על … להמשך קריאה

א ויברך אלהים את נח וגו'. עיין בחיבורנו סידורו של שבת (חלק שני דרוש ו' פרק א' מאמר א') מה שכתבתנו על מדרש ויברך אלהים את יום השביעי וכו' וכל מה שכתבנו שם שייך כאן כי זהו הברכה המעולה השלימה כשאלהים בחינת הדין מברך את האדם שהוא זוכה להתברך גם על פי מדת הדין לגודל … להמשך קריאה

א עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וגו' ויום ולילה לא ישבותו. אומרו עוד, פירוש עוד זאת אעשה למען האדם והחי אשר כל בחינת זרע וקציר ויום ולילה לא ישבות, כי כל אלה נבראו בשביל האדם וכשהוא מתקיים הכל מתקיים על ידו. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א כי יצר לב האדם רע מנעוריו וגו'. לכאורה עיקר הלימוד זכות הוא, על שיצרו הרע מסיתו לבחור ברע ומאי נפקא מינה אם הוא אצלו מנעוריו או לא, ויבואר על דרך שאמר אדונינו דוד המלך ע"ה (תהלים כ"ה, ז') חטאות נעורי ופשעי אל תזכור וגו', וצריך להבין שלא אמר שום טעם למה לא יזכור לו … להמשך קריאה

א ויבן נח מזבח לה'. לכאורה עיקר ההודעה כאן הוא שהעלה העולות אבל במה שבנה מזבח לכאורה אין נפקא מינה בזה, וכן בקרבן קין והבל לא כתוב רק ויבא קין מפרי וגו' והבל הביא מבכורות וגו', ולא הזכיר כלל המזבח בהבנותו, ואפשר שירמוז למה שאמרו חז"ל (סנהדרין ז'.) בפסוק (שמות ל"ב, ה') וירא אהרן ויבן … להמשך קריאה

א ויצא נח ובניו וגו'. העיד עליהם הכתוב שכן קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם לראות תמיד לגרום היחוד וזיווג העליון הנרמז בבחינת צ"א שהוא הוי"ה ואדנ"י באופן שכל מעשיהם יהיו לשם שמים. שֵם, הוא שכינה הקדושה מלכות הנקראת שֵם בסוד (שמואל-ב ח', י"ג) ויעש דוד שֵם. ושמים, הוא קודשא בריך הוא כמו שמובא בדברי האר"י, … להמשך קריאה

א כל החיה וגו' הוצא אתך וגו'. ולכאורה מפני מה אל האדם לא נאמר עתה פרו ורבו, רק לחיות ובהמות הזהיר עתה. ואמנם לצד שהם עיקר יציאתם לעולם אינה כי אם לקיום המין כי על כן לא נלקח אלא זוג מכל אחד כדי שיתקיים העולם על ידם, והשאר נשטפו במי המבול. ועל כן בא עליהם … להמשך קריאה

א וידבר אלהים וגו' צא מן התיבה וגו'. כבר כתבנו בזה למעלה (בפסוק ויסגור ה' בעדו) אשר בזה אשר סגר ה' בעדו בכבודו ובעצמו ולא הניחו עליו שיסגור נח בעצמו להגין עליו מן המים, מזה הבין שרצון הקב"ה שלא יצא מן התיבה עד שיאמר לו צא ומי שאסר הוא שיתיר, ואך לתת עוד טעם למה … להמשך קריאה

א ויהי באחת ושש מאות שנה וגו'. צריך לדעת שינוי לשון הכתוב בפסוק זה שתחילה אמר חרבו המים מעל הארץ ואחר כך והנה חרבו פני האדמה, ונראה שמה שאמר וירא והנה חרבו פני האדמה רצה לומר שהבין נח ונתן על לבו לראות בחורבן האדמה מה שנעשה חרוב ונחרב בשנה הזו, ויותר שם על לבו מה … להמשך קריאה

א ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית וגו'. אמרו לעת ערב שהוא לכאורה ללא צורך להודיענו אימת באתה, ואך יאמר הכתוב כי אחר שמצאה היונה מנוח לכף רגלה אז לא בא אליו כי אם גוף היונה לבד ולא מה שהיה את היונה שאמר הכתוב קודם ויקחה ויבא א"ת ה' אליו ברם עתה לא … להמשך קריאה

א ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. אומרו לכף רגלה ולא מנוח לרגלה להורות שאף לאלו שנקראו כּן ובסיס לרגלה והיא רוכבת עליה אף לאלו לא מצאה מנוח, וזה לכף רגלה. ב כי מים על פני כל הארץ. כל לרבות שאף בארץ ישראל היה הארץ מלא מים במים ורק הגשם לא ירד שם, וכדברי הרב … להמשך קריאה

א וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. יש לדקדק אומרו מאתו ולא כן נאמר בשליחות העורב, גם אומרו פני האדמה והיה די לומר מעל האדמה, ואולם הנה כבר כתבנו אשר העורב לא נשלח כלל בשליחות כי אם שלחו מן התיבה שלא יהיה עמו עבור שראה אותו ברע, אותיות עֹרֵב, ושלחו לשאוב … להמשך קריאה

א וישלח וגו' ויצא יצוא ושוב. אמרו חז"ל יצא ושוב שהיה הולך ומקיף סביבות התיבה ולא הלך בשליחתו לפי שהיה חושדו וכו', ולהבין מפני מה בחר נח מכל המינים שלא לשלוח אלא העורב הלא ידע כי רשע הוא מאשר שימש בתיבה ואיך על ידו יאמר לו בשורה טובה, והלא איש טוב מבשר טוב כתיב ולא … להמשך קריאה

א ויהי מקץ וגו' ויפתח נח את חלון וגו'. צריך לדעת למה דוקא מקץ מ' יום פתח ולא קידם ולא איחר. ואמנם כבר כתבנו למעלה כמה פעמים אשר התיבה היא בסוד הבינה והיא נרמזת במ"ם סתומה של (ישעיה ט', ו') למרבה המשרה, כי מינה דינין מתערין והיא ממתנת עד שיבוא העין יפה שנוטל אחד ממ' … להמשך קריאה

א והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי וגו'. כפל להדיע חסרון המים הגם שכבר אמר ויחסרו המים ולא הוה ליה למימר כאן כי אם בעשרים באחד לחודש נראו ראשי ההרים, אך בא להודיענו כי חסרונם היה מעט מעט, ולא כאשר היה בבריאת העולם שהיה כל העולם מים במים, וכאשר אמר הקב"ה יקוו המים אז … להמשך קריאה

א ותנח התיבה וגו' על הרי אררט. הודיע כל זאת להגיד צדקת ה' מה שעשה עמהם בעת בא זכרונם לפניו אשר גילגל שתבוא התיבה על הרי אררט בכדי שתנוח שם ולא יהי להם צער נידנוד המים, והכל עבור מה שבשפלנו זכר לנו, זה שהיו בצער מופלג וביסורים עד עתה כאמור, זה הועיל להם להזכיר להם … להמשך קריאה

א וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב. פירוש שהלכו ושבו למקומן והוא שלא בדרך הטבע כי הם שבו לים אוקינוס שהוא גבוה הרבה מעל הארץ כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה ה', ג') ואין דרך המים להיות עולים ממקום נמוך למקום גבוה ואכן כיון שהיו דינים קשים לא רצה הקב"ה שיבלעו בארץ במקומן, ושלחם לים אוקינוס, … להמשך קריאה