א את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלהיכם וגו'. ולכאורה מלת את מיותר והיה די להתחיל בברכה ולומר הברכה אשר תשמעו וגו'. ואולם שבא להודיע להם הדבר אשר אמרנו כי יזכו להמשיך השפע הנפלאה והברכה המתוקה ממקור כתר העליון ברוך הוא המכונה בשם אלף, פלא העליון. שהוא מופלא ומכוסה מעין כל. עד סוף כל … להמשך קריאה
א ראה אנכי נותן לפניכם וגו'. להבין אומרו אנכי ולא אני. וידוע אשר כל אותיות התורה כולם במנין ומספר ומפקד, שבעתים מזוקקות, אחת מהנה לא נעדרה. ויתכן לומר כי הנה נודע אשר תורתנו הקדושה נקראת ברית אש לפי שניתנה באש. כמאמר הכתוב (דברים ל"ג, ב') אש דת למו ואומר (ירמיה כ"ג, כ"ט) הלא כה דברי … להמשך קריאה
א וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. שלא כדבריך, רק תדע עתה ותזכור אז בהיותך בארץ אשר הוא הנותן לך כח לעשות חיל. וכל בחינות הבירורים והתגברות הקדושה הכל מאתו בטובו ובעזרתו ובשמירתו מלחם התאוה. והכל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך. כי למען השבועה שנשבע לאברהם להביאך לרשת … להמשך קריאה
א ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. שתשכח כל אשר היתה השכינה מיגעת בשבילכם לראות להיות בעזרתך שתוכל להפרד שם מן הקליפה ולברר הבירורין. ואתה תסבור שאתה בעצמך גרמת זאת. וזה עשה לי את החיל הזה לרמז על ניצוצי הקדושה שהוציאו חיל ה' וחיילותיו. וגם באמת כי כל העושר שהשיגו הכל … להמשך קריאה
א המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך וגו'. כלומר ראה כן הדבר אשר לא היית במדבר כי אם להוציא ניצוצי קדושה והכל בטובו. כי הרי למען זה האכילך המן. ולמה לא צוה לך לזרוע במדבר ולגזור על ארץ מלחה שתוציא לחם מן הארץ. או לסבב בסבובים אחרים להאכילך לחם כשאר כל אדם ולמה בחר … להמשך קריאה
א המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף וגו' המוציא לך מים מצור וגו'. רמז על שני הבחינות הנזכרים. אחד כי הנה אלהינו יתברך שמו הסיב את העם דרך המדבר ויניעם שם מ' שנה. והכל להיות ששם עיקר מושב הס"מ וכל בחינות הקליפות הרעים (ועיין בזוה"ק (שמות קפ"ג.) מה שהפליג בפסוק הזה המדבר הגדול והנורא נחש … להמשך קריאה
א ורם לבבך ושכחת וגו' המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים. כפל לומר ארץ מצרים ומבית עבדים. ארץ מצרים ירמוז על העם היושבים בה. ובית עבדים ירמוז על שהיו שם תחת רשות הקליפות והסטרא אחרא (שנשקעו במ"ט שערי טומאה) והם נקראו עבדים כמו שנכתוב להלן. וזה הוא עיקר הגלות. והנה הוא הוציאך מהיות עבד לעבדים. ואתה … להמשך קריאה
א ובקרך וצאנך ירביון. בקרך דייקא וצאנך שיהיו רק לך לבד לגופך שלא לשם ה' (ואפשר עוד והוא קרוב לדרך הלצה שבקרך וצאנך ירביון מאוד שלא תתן מהם לשם ה' לעולות ולשלמים ונדרים ונדבות או להאכיל מהם לעניים). וכסף וזהב ירבה לך. לך דייקא ירבו ולא לשמו יתברך. ועל כן על ידי זה הנה וכל … להמשך קריאה
א פן תאכל ושבעת ובתים וגו' תבנה וישבת. כפל הכתוב לשונו תאכל ושבעת תבנה וישבת לומר כי ודאי אם יאכל אדם על צד הראוי לאכול במותר האדם מן הבהמה. שלא לכוון למלאות כריסו ובטנו כבהמה. כי אם לשם ה' לעבוד בכח האכילה ההיא את ה' הגדול והנורא בתורה ועבודה. או לתקן המאכל כאשר ביארנו באריכות … להמשך קריאה
א ולא תביא תועבה אל ביתך וגו' שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו וגו'. ולכאורה צריך להבין כפל לשונו בזה בשיקוץ ותיעוב. ואמנם כי בשני מיני עבודה זרה דיבר הכתוב. אחת, היא עבודה זרה שכבר נעבדה. והיא המשוקצת בשיקוץ טינוף והקליפה המאוסה השוכנת עליה. ואחת, שלא נעבדה עדיין והיא מתועבת לבד, שתועבת ה' הוא לעשותה אף בלתי … להמשך קריאה
א פסילי אלהיהם תשרפון וגו' לא תחמוד כסף וזהב עליהם וגו'. אומרו כסף וזהב עליהם לכאורה צריך פירוש כי הוה ליה לומר אשר עליהם. ועוד למה נאסרה החמדה בזה ומה נשתנה זה מבשר חזיר שאמרו חז"ל (בתורת כהנים פרשת קדושים) אל יאמר אדם אי אפשי בשר חזיר אלא אפשי וכו'. הרי שהחמדה אליה עוד מצוה … להמשך קריאה
א ונשל וגו' את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה וגו'. ולכאורה אין הבנה לדבר הזה. כי הלא ה' אלהיהם המתקיים עליהם להצילם מכל, ולהכניע כל הגוים האלה מלפניהם, הוא אשר יסגור פום אריוותא מלפתוח פה אל ישראל. ובלי זה כבר הבטיח לאדם ולנח (בראשית ט', ב') … להמשך קריאה
א לא תערוץ מפניהם כי ה' אלהיך בקרבך אל גדול ונורא. בקרבך דייקא כאמור שהוא שוכן בקרב בני ישראל בתוכם ובפנימיותם, ולה' המלחמה כביכול. ועל כן ודאי לא תערוץ מפניהם. כי הלא אל גדול ונורא הוא ומי יעמוד נגדו ויתקיים. ואמנם אף על פי שהוא אל גדול ונורא ויכול לאבד את כל העמים בנשימה אחת … להמשך קריאה
א לא תירא מהם זכור תזכור וגו' אשר עשה ה' אלהיך לפרעה וגו' כאשר כתבנו שם. כי הלא בעת מכות פרעה ועבדיו לא היה בישראל שום זכות לא קבלת התורה ולא עשיית מצוות. רק מה שידעו שה' הוא אלהיהם בקבלה מאבותיהם אברהם יצחק ויעקב. ובשכר זה הוציאם ה' ממצרים וכמאמר חז"ל (סוטה מ"ב.) בפסוק (דברים … להמשך קריאה
א כי תאמר וגו' רבים הגוים האלה ממני. כבר כתבנו למעלה בפרשת דברים (ג', כ"א) לבאר בזה אופן המורא שהיה יכול ליכנס אז בלב ישראל מרבות הגוים. כי הלא בימים ההם כבר ראו מלחמות סיחון ועוג בחצריהם ובטירותם שאין כל בריה היה יכולה להם. והם נשארו מיתר הרפאים מהנפילים שהיה בארץ. ועוד הלא כל מלכי … להמשך קריאה
א והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי וגו' עד ונתנם בכל שונאיך. פירש לא די שלא יהיה להם הברכות הנתונות לך. אף יכבדם בכל המכות וחולי ומדוי מצרים הרעים. ובזה תהיה ודאי ניכר ומבורך. וכל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה'. ואפשר לומר כי אומרו ונתנם בכל שונאיך קאי גם על למעלה. במה … להמשך קריאה
א ברוך תהיה מכל העמים וגו'. צריך להבין מהות הברכה הזו. כי הלא הברכה הוא מה שאמר למעלה וברך פרי בטנך דגנך וגו'. וזה ממילא יראו ישראל כי הם ברוכים מכל העכו"ם שאין בהם ברכות האלה. אבל לא שייך להאמר ברכה זו מאל עליון. כי הברכה בזה הוא במה שיתברכו במעשה ידיהם. וזאת כבר פרט. … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון וגו'. חז"ל (ברבה פרשה זו) קשרו פסוק זה עם מה שלפניו בסיום הסדר הקודם שהוא היום לעשותם. ואמרו היום לעשותם ושכרו בעקב וכו'. וגם אנחנו נדרוש בהם סמוכין לסמכן זה לזה. והוא על דרך מאמר חז"ל (שבת פ"ח.) בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה מי גלה רז זה … להמשך קריאה
א ויצונו ה' לעשות וגו' ליראה את ה' אלהינו לטוב וגו' עד וצדקה תהיה לנו וגו' כי נשמור לעשות וגו'. מפרשי התורה ז"ל עמדו בזה לפרש הכוונה במאמר וצדקה תהיה וגו' עיין ברמב"ן ז"ל ובאור החיים. ואנו בעניותינו כבר פירשנוהו בחיבורנו (סידורו של שבת שורש השמיני ענף ב' עלה י') בדבר נכון עיין ותמצא נחת. … להמשך קריאה
א ואהבת את ה' וגו'. הנה כבר כתבנו בפסוק הזה בכמה מקומות. ועוד לאלוה מילין לבאר בזה מה שנודע קושית הרמב"ם ז"ל שהוא איך שייך להזהיר על האהבה הלא זה דבר התלוי בלב. ואם אוהבו בלב בעצמו, אין צריכין אזהרה. וח"ו אם אינו אוהבו, מה יועיל האזהרה לאהבה אותו, ותירוצו ידוע. ואענה את חלקי ואפתחה … להמשך קריאה
א וידעת היום והשבות אל לבבך. אומרו והשבות אל לבבך צריך פירוש. גם הוא כפל אחרי אומרו וידעת היום. ואפשר לומר על פי מאמר הכתוב (דברים ל', י"א-י"ב) כי המצוה הזאת וגו' לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה וגו'. וביארנו במקום אחר ליישב יתור לשון במה שאמר לאמר מי יעלה לנו וגו', … להמשך קריאה
א יום אשר עמדת וגו' עד ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי וגו'. להבין מה שעזב אדון הנביאים ז"ל כל תרי"ג מצוות התורה ובחר לו מכולם מצוה אחת מצות היראה כאילו לא נצטוו רק עליה כאשר אמר ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה וגו'. ואמנם הנה חז"ל אמרו (שבת ל"א:) אמר ר' יוחנן משום … להמשך קריאה
א ואתם הדבקים וגו'. כי הלא כתבנו במקום אחר בביאור מאמר הכתוב (תהלים י"ט, ח') תורת ה' תמימה ותוכן אמרינו בקיצור מופלג הוא. כי אדם האוהב את שמו יתברך בכל עוז ותעצומות ולב ונפש, הוא מקיים את כל התורה כולה בכל רגע ורגע כל ימי חייו. כי הלא אנו רואין באדם המצפה להון רב ואוצר … להמשך קריאה
א עיניכם הרואות וגו' כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו וגו'. כלומר כי הנה האיש ההוא רק הלך אחרי בעל פעור בהליכה זו כאורח נטה ללון אליה, ולא ח"ו בעקירת מחשבה להאמין בדבר אשר מתריזין נגדו. וגם אחרי. נודע אומרם ז"ל (בראשית רבה מ"ד, ה') אחרי מופלג הוא כלומר שהלך מופלג רחוק … להמשך קריאה
א לא תוסיפו וגו' עד אשר אנכי מצוה אתכם וגו'. נתתי אל לבי לתור בחכמה להבין קצת דקצת בטעם מצוה זו שצונו בלא תוסיפו על הדבר כי לכאורה מה חסרון יש בהוספה והיה הנוסף כלא היה. ומהיכן יבוא לעבור על זה בלא תעשה. ולוּ יהא אם נאמר שאין המצוה נחשב בהוספה ויהיה בביטול מצות עשה. … להמשך קריאה
א ועתה ישראל שמע אל החוקים וגו' אשר אנכי מלמד אתכם וגו'. כלומר הנה עתה שזכיתם לדבר שאין אני זוכה אליה, שתבואו אל הארץ. נא תקיימו שם מצוותיה אשר אנכי מלמד אתכם ויהיה זה חשוב בעיני המקום כאילו קיימתים בעצמי. להיות שעל ידי תקיימו מצוותיה בזה שאני מלמד אותם אתכם. הסבר על זכויות יוצרים באר … להמשך קריאה