א ונשב בגיא מול בית פעור. שלכאורה אין ידוע כוונת הכתוב בזה ואין לו קשר עם מה שלפניו ולא עם מה שלאחריו כמו שאיתא במפרשים. ולדברינו קאי הכל על למעלה. כלומר, כי ביותר צריך הכתוב לזרז בהתחזקות יהושע כי הנה הוא יעבור לפני העם הזה. ונודע (זוה"ק חלק ב', מ"ה:) כי העם בכל מקום מורה … להמשך קריאה
א וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו וגו'. פירש כי אתה הנך גבוה הרבה הרבה מבחינת ארץ ישראל ואינה מעלה כלל לפניך ביאת הארץ. ומכל שכן שלא היית צריך אימוץ וחיזוק לעלות אליה אם היית בא לשם כי אתה במעלה עליה. ולא כן ביהושע כי לא די שאינו כמותך להיות גבוה. אף צריך אימוץ וחיזוק בכדי … להמשך קריאה
א עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן וגו'. פירש ששם תראה שאתה בעצמך לא תעבור את הירדן. כי באמת מבואר בדברי הרב איש אלהים מגלה עמוקות. שמשה לא היה צריך כלל לבחינת ארץ ישראל כי היה גבוה הרבה מבחינת ארץ ישראל ולא נתאוה אלא ליכנס דרך שם לגן … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד וגו'. פירש הגם שדברך אמת הוא רק אלי מה שנוגע לכבודי ולמעני מכל מקום אל תוסף וגו' כי באמת רב לך כמאמר חז"ל (לשון רש"י ספרי) הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון וכו'. והוא בדרך המשל האב האוהב את בנו באהבה וחיבה יתירה … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ה' בעת ההוא וגו'. אומרו בעת ההוא צריך פירוש. אחת שלא פירש מתי היא העת ההיא. והשנית לכאורה אין נפקא מינה בזה אימתי הפיל תחינתו לפני בוראו ולמה פירש את הדבר בעתו. וכבר עוררו חז"ל בזה (רבה פרשה זו). ואמנם הנה כבר הודענו וכתבנו במקום אחר בביאור שני מיני הנהגות שהקב"ה כביכול … להמשך קריאה
א ואת יהושע צויתי וגו' עד לא תיראום כי ה' אלהיכם הוא הנלחם וגו'. לכאורה לא היה שייך לומר ליהושע לא תיראום כי הוא בודאי האמין בכל נפלאות אשר ראה ואשר עשה הוא עצמו במלחמת עמלק. ואיך שייך לומר כי הוא יירא מגוים וכלי קרב. ואפשר על פי אומרם ז"ל (סוטה מ"ב.) בפסוק (דברים כ', … להמשך קריאה
א ויתנהו ה' אלהינו לפנינו וגו'. להבין צחות לשון זה שלכאורה אין לו פירוש והיה די במה שאמר ונך אותו ואת בניו וגו'. נראה כי הנה יהונתן אמר לנושא כליו (שמואל-א י"ד, ח'-י') הנה אנחנו עוברים אל האנשים ונגלים אליהם אם כה יאמרו אלינו דימו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה וגו' ואם כה … להמשך קריאה
א וטפכם אשר אמרתם וגו' המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשוה. להבין כפל לשון שאמר ולהם אתננה והם יירשוה. נראה על פי מאמר חז"ל (בבא בתרא קי"ז.) על פסוק (במדבר כ"ו, נ"ה) לשמות מטות אבותם ינחלו וגו' שינה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן המתים יורשים את … להמשך קריאה
א ואקח את ראשי שבטיכם וגו'. הוכרחתי ליקח בעצמי ובכבודי. ואך על כל פנים טובתכם דרשתי כי בחרתי הראשים והגדולים שבכם בכדי שעל כל פנים תשמעו מהם אם אין אתם מקפידים שתשמעו ממני דוקא. לצד שהם קבלו תחילה כמאמר חז"ל (עירובין נ"ד:) כיצד סדר המשנה משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן כו' נכנסו זקנים כו' … להמשך קריאה
א ותענו אותי ותאמרו טוב וגו' אשר דברת לעשות. אתם קיימתם שניהם כי אתם לא רציתם עשות בצעמכם כי יראתם פן לא יעלה לכם הדבר כהוגן כל כך בלעדי. וגם אותי לבדי לא רציתם. רק ותענו ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות. פירוש שאינך יוצא בהדיבור, כי אם כאשר דברת כן עשה אתה בעצמך. ולזה … להמשך קריאה
א הבו לכם אנשים חכמים וגו'. ולא רציתי לעשות הדבר בעצמי הגם שבידי היה. ואמנם כוונתי היה שתבינו כי אין רצוני בזה. ותשיבו מוטב לשמוע מפי הרב ואז יעלה הבחירה מכם ויסכים שמו ית' ואוכל לשאת עלי לבדי הכל כנזכר. וגם מחמת שיהיה מוטל הדבר עליכם עבור העצלות בעשיה תאמרו אין לנו אלא דברי בן … להמשך קריאה
א איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. טרחכם זו במה שתבעו ממנו כל פעם תנה לנו בשר, תנה לנו מים, והכל בתרעומות שלא בטובה כאדם השואל דבר. משאכם זו הדבר הנזכר, שאמר חטאם שלא היו ראויין לזכות מצד עצמם והיה כל משאם עליו שהוא נטלם ונשאם בזכותו ותפילתו בכל פעם למסור נפשו עליהם לכפר על … להמשך קריאה
א ה' אלהי אבותיכם וגו'. כשאתם בבחינת שה' הוא אלהי אבותיכם לבד ואתם יורשים זכות אבות. הנה יוסף עליכם ככם אלף פעמים כלומר מוכרח אני לברך אתכם בבחינת מדה וגבול כמאמר חז"ל (בספרי על פסוק זה) שאמרו ישראל למשה קצבה אתה נותן לברכתינו וכו' אמר, לא. זו משלי אבל הוא יברך אתכם וכו'. ולכאורה אינו … להמשך קריאה
א ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו'. חזר לדבריו הראשונים למלא פיהם בתוכחות עלי עוון במה שאיבדו על ידי חטאם מה שהיה להם בחורב בחינת ה' אלהינו זכות עצמם ועתה אינם הולכים כי אם בזכות אבות כאמור, והחילוק ביניהם כבר אמור. ועתה אמר להם עוד ראו ההפרש וההבדל ביניהם. כי הנה נודע מה שאמרו חז"ל (יומא … להמשך קריאה
א ואומר אליכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם וגו'. כלומר הנה תיכף אחר החטא אמרתי לא אוכל וגו' שאת אתכם. כי קודם החטא לא אמרתי כלל זה כי לא הייתם צריכים אלי. ואחר החטא הכביד משאכם עלי לצאת ולבוא לפניכם לכפר על כל חטאתכם וכבד הוא ממני ולא אוכל לבדי וגו' עד … להמשך קריאה
א ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם וגו'. כי לצד שאיבדתם זכות עצמיכם תיכף בנסעכם מהר ה', וגם אחר כך בכמה מקומות שהזכיר להם בפסוק ראשון, אינכם זוכים להארץ כי אם עבור השבועה לאבותיכם, וכבר הוא בגבול ומדה. באו ורשו את הארץ אשר נשבע וגו' ולא יותר, כי … להמשך קריאה
א פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב וגו'. בכדי להיות כבודו מלאה הארץ ומלואה. והנה חז"ל אמרו (ספרי מובא ברש"י) הר האמרי כמשמעו. ואל כל שכיניו, עמון ומואב והר שעיר וכו'. ולכאורה זה תימה כי הלא אדרבה נצטוו שלא יצורו את עמון ומואב. והר שעיר ניתן לעשו לרשת … להמשך קריאה
א ה' אלהינו דיבר אלינו בחורב לאמר וגו'. נראה לומר טעם על מה שנקרא מדבר סיני הר חורב כמו שאמר הכתוב (שמות ג', א') חורבה, וכדומה. על פי מה שכתב הרמב"ם ז"ל (בפרק ג' מהלכות תלמוד תורה הלכה י"ב) וזה לשונו: אין התורה מתקיימת כו' באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה אלא במי שממית … להמשך קריאה
א בעבר הירדן וגו' באר את התורה הזאת לאמר. מלת לאמר אינו מובן. ואולי על פי מאמר חז"ל (עירובין נ"ד.) שאמרה ברוריה להאי תלמידא שיננא פתח פיך ויאירו דבריך וכו' עד אם ערוכה בכל רמ"ח אברים שלך וכו' למוציאיהם בפה. והוא אמרו באר את התורה הזאת לאמר. כלומר הגם שהתורה לפניו היא כי היא התורה … להמשך קריאה
א אחרי הכותו וגו'. שהיה מוכרח להתעכב בתוכחתו שלא יאמרו מה לזה עלינו מה היטיב לנו וכו' אינו בא אלא לקנתר וכו' ולפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג כמאמר חז"ל (בספרי פרשה זו). ואולם שלא יקשה הלא כבר לחם מלחמתן במלחמת עמלק. ולזה אמר את סיחון מלך האמורי וגו' כלומר מלך קשה והמדינה קשה כמאמר … להמשך קריאה
א ויהי בארבעים שנה וגו'. הנה בכל מקום שנזכר איזה מספר בתורה בשנים נאמר לאיזה חשבון נמנה זה המספר. כמו לצאתם מארץ מצרים, וכדומה. וכאן לא הזכיר הכתוב לאיזה חשבון הוא מונה המ"ם שנים הללו. ואמנם כי הנה חז"ל אמרו (מובא ברש"י במדבר י"ד, ל"ג) אצל הגזירה של המ"ם שנים במרגלים שאף שנה הראשונה הקודם … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דבר משה וגו'. רבו הפירושים בכתוב הזה וגם אנחנו נפרשהו בקוצר דעתנו בכמה פנים וזה יצא ראשונה. ב הנה נודע מה שאמר הכתוב (הושע י"ד, ו') אהיה כטל לישראל. והענין אפשר לומר כי כשהשלושה ראשונות משפיעין לששה קצוות דזעיר אנפין בבחינת המוחין והששה קצוות לעולם אחד כלול מכולם והם ו' פעמים … להמשך קריאה
א נקום נקמת בני ישראל וגו'. מפרשי התורה ז"ל האריכו בטענותם למעניתם לישב שינוי לשון משה רבינו ממאמר הקב"ה וברוך שמו שאמר נקמת בני ישראל ומשה אמר לתת נקמת ה' במדין עיין שם. ומה שנראה לי לומר בזה הוא כי הן אמת כל העכו"ם מעת היותם לגוים. תמיד הם מתאוין וחושקין ורודפין לבטל את ישראל … להמשך קריאה
א וישא וגו' וירא את ישראל שוכן לשבטיו וגו'. פירוש שישראל שוכן לשבטיו של אלהים כי מחנה ישראל היה דוגמה מחנה אלהים כנאמר דגלים מול דגלים מחנות מול מחנות וכו' כי שם עלו שבטים שבטי י"ה כנודע מכוונות מרן הרב, שי"ב שבטי י"ה הם נגד שנים עשר גבולי אלכסון שבמדת המלכות והוא מכונה על שם … להמשך קריאה
א ויאמר בלעם וגו' בנה לי בזה שבעה מזבחות וגו'. הנה אף שכתבנו למעלה שמשך בלעם את ידו במקצת ולא צוה אז לעשות המזבחות ובלק עשאם מעצמו. ואמנם עתה שאמר לו בלק שרוצה לעורר את בחינת שם אלהים מצד שליטת הדין שבמקום הזה אמר לו כולי האי ואולי אערוך אליו מזבח אולי יתרצה על ידי … להמשך קריאה
א ויאמר בלק וגו' אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבותו וגו'. חיפש לו דרך ממקום אחר כי ראה כי כל הדבורים עד הנה הכל דבר ה' הוא משם הוי"ה הרחמים. ואמר בלבו אלך לי לעורר רוח אלהים עליהם והוא בחינת הדין ובזה אפשר אמצא עלילה להרע להם. ועל כן, ב ויקח בלק וגו' … להמשך קריאה