א ושמחת בכל הטוב וגו'. כי על ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות שלמעלה ושלמטה על כל בחינת הטובות הרוחניים והגשמיים ברוב חסדו וטובו בהצלחה וברכה וחיים עד העולם. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א וענית ואמרת לפני ה' אלהיך וגו'. היא היא בחינת ההודאה על הטובה מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ארמי אובד אבי וגו', עד ויביאנו אל מקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת וגו'. כי זה הוא כל בחינת ההודאה. כשהאדם יוצא מן המיצר אל המרחב כהארבעה שצריכין להודות. כאשר הארכנו בזה על פסוק מצות ומרורים יאכלוהו. … להמשך קריאה
א ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' וגו'. כי הכהן שהוא נאחז במדת החסד היה צריך להעלותו למעלה. ועל כן הניף אותם הכהן כמאמר חז"ל (סוכה מ"ז: מובא ברש"י כאן) שהיו צריכים תנופה ביד כהן והניחם לפני מזבח ה'. רומז על העלתם למעלה אל השלוש הראשונות. כי מ"ז של מזבח רומז על חושבן … להמשך קריאה
א ובאת אל הכהן אשר יהיה וגו'. נודע אשר הכהן נאחז במדת החסד שהוא ראשית ששת המדות מלמעלה וכאשר נתיחדו האורות הקדושה בתפארת כנזכר ממילא המה מובאים עד בחינת החסד. רק שמשם צריך להעלותן למעלה למקור שורשם. והוא אומרו, הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך. פירוש העיקר תקח מאור החיות הקודש אשר בהפרי, והוא הראשית פרי האדמה, שאורם וחיותם הוא מראשית חכמה, בחינת חכמה תתאה. והוא אומרו אשר תביא מארצך כי הוא בא מארצך. העליונה ארץ החיים אשר ה' אלהיך נותן לך הוא החיות הקדושה אשר … להמשך קריאה
א והיה כי תבוא וגו' ולקחת מראשית וגו'. הנראה לבאר במקצת ענין מצוה זו הבאת בכורים לפני אלהינו ברוך הוא. והוא כי כבר ביארנו במקום אחר פירוש הכתוב (תהלים קי"ח, ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ולדקדק למה כפלו בשמים לומר השמים שמים ולא כן בארץ. ועוד צריך להבין כי הלא גם השמים … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'. נתתי אל לבי לתור בחכמה להבין מה נשתנו הזכירות הללו שצונו הקב"ה לזכרם על הניסים ועל הנפלאות שעשה עמנו. ולא כן בנפלאות אחרות אשר הראנו. כי לא מצינו זכרון נפלאותיו אשר צונו כי אם במעשה עמלק וביציאת מצרים שנאמר בו (דברים ט"ז, ג') למען תזכור את יום … להמשך קריאה
א כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. פירוש איש אשר לא יהיה טהור מצד עצמו מקודם זה יוכל לבוא לידי מקרה לילה. ולא כן איש הטהור מכל וכל. שלא יאונה לו כל עוון ונגע לא יקרב באהלו. הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א כי תבנה בית חדש וגו'. כבר הנה דברינו אמורים בזה בחיבורנו (סידורו של שבת חלק שני דרוש הרביעי) באריכות ולא נכפיל כאן כי אם בשביל דבר שנתחדש בה. והוא בהיות אם בן האדם עושה כאשר ביארנו שם. שכאשר יבנה האדם בית לשבתו אינו משים לבבו כלל לתאות הנאת גופו שיש בזה כמו הישיבה וההנאה … להמשך קריאה
א ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת. כלומר שיזכור לו שסופו להסקל באבנים כי יעבוד עבודה זרה ממש כמאמר חז"ל הנזכר (שבת ק"ה:) המשבר כלים בחמתו וכו' יהיה בעיניך כאילו עובד עבודה זרה שכן דרכו של היצר הרע היום אומר לו עשה כך וכו' עד והוא הולך ועובד. כלומר כי מי שעושה דבר בתאותו לבד … להמשך קריאה
א ואמרו אל זקני עירו בנינו זה וגו' זולל וסובא. כלומר אם גם כשיקרא קריאת שמע הנקרא זקני עירו כנאמר יתחזק זה בתאותו הקשה והחזקה וירצה להיות זולל וסובא. אז הנה אין תקנה לזה אלא קבורה שיזכור לו יום המיתה ואולי בזה יכנע לבבו הערל. ולזה אמר, הסבר על זכויות יוצרים באר מים חייםמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו. כי נודע המבואר בזוה"ק (בלק קצ"ז:) והוציאו אותו אל זקני עירו וגו' אל זקני עירם ואל שער מקומם מבעי ליה וכו' אלא אל זקני עירו דא קודשא בריך הוא ואל שער מקומו דא כנסת ישראל. זקני עירו אלין יומין קדמאין יומין עתיקין … להמשך קריאה
א כי יהיה לאיש וגו'. לבאר פרשה הזו על דרך המוסר לבני אדם. יבואר על דרך מה שאמרתי על פסוק (תהלים קי"ב, א') אשרי איש ירא את ה' וגו'. ועוררו חז"ל (עבודה זרה י"ט.) אשרי איש ולא אשרי אשה. ואמנם הנה נודע ליודעי מדע (מדרש תהלים ט' פסוק כ"א) אשר בד' שמות נקרא האדם. אדם … להמשך קריאה
א והיה אם לא חפצת בה וגו'. כי נודע אשר אם ילכלך האדם את נשמתו בעבירות רעות עבירות החמורות שבתורה הרי ח"ו אחר מות האדם היא מסורה ונתונה ביד החיצונים (ואפשר גם בחייהם בבחינת רשעים בחייהם וכו') לעשות בה כרצונם וחפצם לענותה וליסרה בכל מיני יסורים וענויים קשים ומרים כמאמר אביגיל הנביאה לדוד (שמואל-א כ"ה, … להמשך קריאה
א והסירה את שמלת שביה מעליה. הן המה לבושי שק הנזכרים הנמשכים מבחינת הקליפות מארבע מאות איש שהלכו עם עשו חושבן שק. עתה תסירם מעליה בכדי שיוכל להאיר אליה אורות המקיפים מבחוץ. כי תיכף בהסתלק הקליפה מאיר אור הקדושה הן בפנים הן בחוץ כי אור הקדושה מוכן תמיד ומזומן לשרות על נשמת האדם ואין העיכוב … להמשך קריאה
א והבאתה אל תוך ביתך. כלומר לאספה אל הבית להגן עליה מפני הקור והחום להקיפה במחיצה וגדר סביב סביב. והכל משל אל השמירה הנזכר מן התאוה והחמדה ולעשות לה עוד גדרים וסייגים שלא יקרב זר אליה. ואז וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה. נודע מדברי הרב ז"ל (בכוונת גילוח הראש ותיקון הצפרנים בערב שבת קודש) … להמשך קריאה
א וראית בשביה אשה יפת תואר. כלומר שתראה אשר אשת יפת תואר הניתן בך היא בשביה ובצרה גדולה. וחז"ל (קידושין כ"א:) דקדקו במלת אשת שלכאורה מיותר והיה די באומרו יפת תואר לבד ואמרו אפילו אשת איש. והוא דברינו כי היא אשה הנישאת לאיש. ויפת תואר בודאי בת מלך המלכים ברוך הוא, והיא בשביה שושנה בין … להמשך קריאה
א כי תצא למלחמה וגו' ונתנו וגו'. להבין למה תלה הכתוב ענין זה ביציאה למלחמה דוקא וסתמא הוה ליה לומר כי יהיה לך מלחמה עם אויביך וגו'. כי אין נפקא מינה בזה אם ישראל יצאו לקראתן למלחמה או אם יבואו האויבים אליהם וישראל ישבו את שוביהם. והנראה שהכתוב אגב אורחא אורח ארעא קא משמע לן. … להמשך קריאה
א תמים תהיה עם ה' אלהיך וגו'. תמימות זו אינו ידוע מהו. וחז"ל (בספרי ובפסחים קי"ג: ועיין תוספות שבת קנ"ו:) דרשוהו שלא לדרוש אל העתידות עיין שם. וגם אנו נאמר לפי דרכנו ברוב החיבור הזה כי הנה כבר ביארנו במקום אחר ביאור אומרם ז"ל (ברכות נ"ד.) בכל לבבך בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע וכו' … להמשך קריאה
א יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה וגו'. כי בהצדיקים האלה השלימים אשר מקיימין אותות האלה בשלימותן בקדושה ובטהרה בכוונה הראויה ונכונה. ועליהם מאירים האורות העליונים המופלאים ומופלגים שלמול האותות האלה בבחינת (שיר השירים ח', ו') שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. שרישום החותם מאיר בהם למטה כאשר למעלה בחותמו … להמשך קריאה
א על פי שנים עדים או שלושה וגו' יומת המת וגו'. להבין לשון אומרו יומת המת כי הלא המת לא יומת, ויומת האיש הוה ליה לומר או יומת לבד. ונראה שתורתנו הקדושה מרמזת בזה על המבואר בדברי התנא האלהי הרשב"י זללה"ה בביאור השלושה אותות הנמצאים בעם קדוש ישראל והם אות שבת אות ברית אות תפילין … להמשך קריאה
א לא תטה משפט. כלומר שלא תגרום ח"ו להטות המשפט והדין למטה ח"ו שהוא יכריע המשקל לצד הגבורות ואז ח"ו הם יורדים על ראש שונאי ישראל. רק המשפט יהיה ממוזג בשוה נוטה לצד הרחמים כמדתו הטוב. ואז הוא בבחינה הממוצעת הנפלאה שמוריד החסדים והטובות על ראש בית ישראל, והדינים והגבורות על שונאיהם, והוא משפט אמת … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים וגו'. הרב הקדוש בעל אור החיים נתן טעם לסמיכת פרשה זו עם סיום למה שלפניה במצות הראיה בשלוש רגלים. וגם אנו נאמר בזה לפי קוצר שכלנו. כי הנה חז"ל אמרו (נדה ל'.) ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וכו'. ולהבין אמיתיות הדברים בזה כי הלא אם האדם … להמשך קריאה
א השמר לך פן תעזוב את הלוי וגו'. הנה עוד כמה וכמה פעמים באה אזהרה זו בתורה כמו (לקמן י"ד, כ"ז) לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה וגו' ועוד כמה פעמים. וצריך להבין את זאת. ואמנם כאן בכתוב הזה נראה לפרשו על דרך הרמז בתורתנו הקדושה. והוא על פי אשר אמרנו בפירוש מקרא כתוב … להמשך קריאה
א והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו וגו'. חז"ל אמרו (זבחים קי"ט. וספרי פרשה זו) כל אותן י"ד שנה של כיבוש וחילוק עד שלא נבחרה ירושלים היו הבמות מותרות. משנבחרה ירושלים נאסרו הבמות וכו'. ולדעת ולהבין קצת הדבר הזה. כי אם העבודה אסורה בכל מקום לאיזה טעם גלוי לפניו יתברך היה ראוי לאוסרן גם … להמשך קריאה
א והקללה אם לא תשמעו אל מצוות וגו'. כלומר אם לא תשמעו שבהמצוות יש ה' אלהיכם שתעשו אותן למען שמו באהבה. כי אם שתערבו בהם מכל השטותים ולתפארת ולנוי מבני אדם גם בני איש. או באין ברירה להיות שכל העולם כולו הולכין לבית המדרש ומתפללים ומניחים ציצית ותפילין ואם לא יעשה הוא גם כן כמוהם, … להמשך קריאה