א וכתב רבי' אלפס דהאי גר דקאמר כשר לדון דיני ממונו' כשאמו מישראל דגרס' פ' מצות חליצה אמר רב גר דן את חבירו גר דבר תורה דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. [עליך] הוא דבעינן מקרב אחיך. אבל גר דן את חבירו. ואם היתה אמו מישראל דן אפי' ישראל. ולענין חליצה עד שיהא … להמשך קריאה
א וכתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל מי שנתחייב מיתה בחולו של מועד מעיינין בדינו ואחר כך גומרין את דינו סמוך לשקיעת החמה והורגין אותו. א"כ כ"ש שדנין דיני ממונות בחולו של מועד. וכן כתב רבינו שמואל בר' נטרונאי זצ"ל דבחולו של מועד דנין דיני נפשות ודיני ממונות. והכי איתא בירושלמי פ' משקין ועושין … להמשך קריאה
א וכתב הרב ר' ברוך מריגנשבורק זצ"ל דה"ה אם היה הלוה תובע תחילה משכונו מן המלוה. והמלוה טוען אתה חייב לי עליו כך וכך דנזקקין למלוה תחילה מההיא דפ' המפקיד סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה. והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרין היה שוה חייב דשבועה גבי לוה היא ואמור רבנן … להמשך קריאה
א ופי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל ודוקא שיש עדים או שטר וטוענו מנה וזה טוענו תפסת משלי או משכון היה לי בידך ונפחת מדמיו שנשתמשת בו. בכי האי גוונא נזקקים לתובע תחילה. אבל אי ליכא עדים ולא שטר אין נזקקים לתובע תחילה אלא רשאי לעכב המנה על מה שתפס משלו. דמתוך שיכול לומר לא … להמשך קריאה
א וזה לשון רבינו יצחק אלפס זצ"ל סומא באחת מעיניו כשר לדון דיני ממונות דאמ' ההוא סומא באחת מעיניו דהוה בשיבבותיה דר' יוחנן דהוה קא דאין דינא ולא א"ל ר' יוחנן ולא מידי וכו' עד ר' יוחנן סתמא אחרינא אשכח דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה דהא כולהו אינשי לא מצו למיחזי בליליא כדחזי סומא … להמשך קריאה
א נראה בעיני שלשה שישבו בדין ושנים מזכין ואחד מחייב אי נמי שנים מחייבין ואחד מזכה. ואותן שנים חלוקים זה על זה שראייתו של ראובן אינה נראת בעיני שמעון ואומ' שאינה ראיה כלל. וכן אמר שמעון לראובן אפי' הכי הואיל ושניהם שוין לזכות או בחיוב הוו להו רבים. וראיה אני מביא מפרק ב' דשחיטת חולין … להמשך קריאה
א בבא חמישאה. דליתיה מומחה ולא קבלוה עילוייהו בעלי דינא והאי ודאי דינא לאו דינא בין טעה בין לא טעה כר' אבהו דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין וכ"ש יחיד. הילכך אע"ג דלא טעה ובעא חד מינייהו למיהדר למידן קמיה דיינא מומחה מצי הדר ביה ולא מצי עכובי עליה ואי טעה בדינא וקא אניס ליה … להמשך קריאה
א בבא רביעאה. דליתיה מומחה וקבלוה בעלי דינא וטעה בשיקול הדעת. נשא ונתן ביד מה שעשה עשוי וישלם מביתו. ואוקמה רב חסדא כשנשא ונתן ביד מדאמ' בסיפא אם היה מומח' לרבי' פטור מלשל' ש"מ דריש' דקתני ישלם מביתו בדליתי' מומח' והא מתני' אוקימנא בפ"ק בדקבלוה בעלי דינא עילוייהו דאמרי' אמר ר' אבהו שנים שדנו אין … להמשך קריאה
א בבא תליתאה. מומחה דלא נקיט רשותא מריש גלותא ולא קבלוה בעלי דינא ודן דין וטעה בשיקול הדעת אם נשא ונתן ביד משלם ואינו חוזר כדאמרי' בהאי מעשה דרבה בר בר חנה אי קיבלוך עילוייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים ואי לא נשא ונתן ביד הדר דינא ואינו משלם כי טעמא דרב חסדא: הסבר … להמשך קריאה
א בבא תניינא. מומחה דלא נקיט רשותא מבי ריש גלותא. אבל קבלוה בעלי דינין נמי כמאן דנקיט רשות' מריש גלותא. ואי טעי חוזר ואינו משלם לא שנא נשא ונתן ביד לא שנא לא נשא ונתן ביד. כדאמ' רבה בר רב הונא דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב נחמן א"ל אי קבלוהו עילוייהו לא תשלם ואי … להמשך קריאה
א בבא קמא. כד הוה דיינא מומחה ונקיט דשות' מריש גלותא וטעה בשיקול הדעת לא שנא נשא ונתן ביד ולא שנא לא נשא ונתן ביד פטור מלשלם כדאמרי' אמר רב האי מאן דבעי למידן דינא וכי טעי ליפטר ולא לישלם לינקוט רשותא מריש גלותא וכיון דהוא פטור מלשלם הדר דינא כדפרשי' בטעמא דרב חסדא דכל … להמשך קריאה
א פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל אידי ואידי בשיקול הדעת. ובאינו מומחה דברייתא כשנטל ונתן ביד נטל מזה ונתן לזה. הילכך אינו חוזר אלא מה שעשה עשוי וישלם מביתו. לא נטל ונתן ביד אלא אמר זיל שלים מחזירין הואיל ואינו מומחה. ומומחה שטעה בשיקול הדעת אפי' נטל ונתן ביד אין מחזירין אלא פטור מלשלם … להמשך קריאה
א וכן פי' הרב ר' משה בר מימון זצ"ל דשטרי מקח וממכר שלא נכתבו בזמנן אפי' המאוחרין פסולין: תנן בפ' בתרא דשביעית פרוסבול המוקדם כשר מאוחר פסול. פי' פרוסבול המוקדם שזמנו מוקדם. ומפר' בירוש' מפני שהורע כחו של מלוה בכך דאינו מועיל אלא למלוות שלפניו דמשנמסרו לב"ד הרי הן כגבויות ושוב אין משמטת הילכך מלוות … להמשך קריאה
א הא למדת דאע"ג דהיו לו עדי' כשרי' שמסר לו זה השטר בפניה' אפ"ה הואיל והעדים החתומין בו פסולין פסול השטר: ב [שם] שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשירין. פי' כגון דקנאי בניסן וכתב בשטר זמן תשרי שלפניו ופסולין משום דגובה שלא כדין מן הלקוחות שבין תשרי לניסן. בפרק שנים אוחזין פי' רש"י זצ"ל אביי … להמשך קריאה
א הילכך מה שכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל פ"ק דמכות נמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטילה דה"מ בעדות על פה. אבל בשטר שיש בו שלשה עדים ושנים מהם קרובים זה לזה אם לא נודע בעדות ברורה (שיש בו) שלשתן להעיד וכת' עדותן זה בפני זה דדמי כמאן דאמרי למיסהד אתינא לא בטלינן לשטרא מספק … להמשך קריאה
א הא למדת שאין מוציאין ממון מספק משמעות (של) שבשטר. ואמרי' בשנים אוחזין סילעין דינרין מלוה אומר חמש לוה אומר שלש רשב"א אומר הואיל והודה מקצת הטענה ישבע ר' עקיבה אומר אינו אלא כמשיב אבידה ופטור. פרש"י זצ"ל אינו אלא כמשיב אבידה מדהוה ליה למיכתב שתים והשטר מסייעו דכיון דלא פירש ניכרין הדברים ששתים היו … להמשך קריאה
א הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל פסק כדרבא דדיני קנסו' צריכין דרישה וחקירה וכן חייבי מלקיות וחייבי גליות פסק שצריכין דרישה וחקירה ופסק נמי כרב פפא דדין מרומה צריך דריש' וחקירה ומשמע מדבריו דרבא ורב פפא אית להו דר' חנינא. ופי' רבי' יהודה בר נתן זצ"ל דדין מרומה דקאמר רב פפא היינו שנרא' בעיני … להמשך קריאה
א וזה הטעם אין שייך אלא היכא שכפו אותו. הילכך היכא שלא כפו אותו אפי' אמר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני אינם חייבין לכתוב לו: הדרן עלך פרק זה בורר ב פרק אחד דיני ממונות ג [דף ל"ב ע"א] אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדריש' וחקירה שנא' משפט אחד יהיה לכם. ורמינהי שטר שזמנו … להמשך קריאה
א מיהו בזמן הזה שאין נשיא בארץ ואפילו איכא נשיא פי' רשב"א דמאחר שאנו רחוקים יותר מדאי סברא הוא דגדול חשוב ב"ד הגדול וכן היה אומר ר"ת זצ"ל דלפי שהיה נשיא גדול בתורה הוה איקרי ב"ד הגדול כדאמרי' בריש פ' אחד ד"מ צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה אחר ר' אליעזר [ללוד] אחר ר' … להמשך קריאה
א ופסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל הלכה כמר זוטרא: ב [שם] כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן התוקף את חבירו לדין אחד אומר נדון כאן ואחר אומר נלך למקום הוועד כופין אותו והולך למקום הוועד אמר לפניו ר' אלעזר מי שנושה בחבירו יוציא מנה על מנה אלא כופין אותו ודן בעירו. איתמר נמי אמר … להמשך קריאה
א וכתב הרב ר' ברוך זצ"ל מארץ יון בפרושיו וחזינן לרבנן דפסקי הילכתא כדאמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב. ירושלמי שילהי שנים אוחזין רב ירמיה בשם רב סמפון שהוא יוצא מתחת ידי מלוה בכתב ידי המלוה פסול. אני אומר מתעסק בשטרותיו הא מתחת ידי אחר כשר. ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לעולם אין … להמשך קריאה
א ופי' רבינו שמואל זצ"ל התם דאע"פ שפר"ח זצ"ל התם דלית הילכתא כרשב"ג דיחיד ורבים הלכה כרבים אפ"ה הילכתא כרשב"ג דאותיות ניקנות במסירה בהמוכר את הספינה דאמ' התם במסקנא אמר אמימר הילכתא אותיות ניקנות במסירה בלא שטר אחר וקאמר רב אשי התם כוותיה דאמימר [דאמר] סברא היא וכו'. ואמ' נמי בפ' מי שמת אימיה דרב … להמשך קריאה
א ויש לי ללמוד מפירושו הלכה למעשה דכל היכא שהוא בן דעת ויודע בטיב משא ומתן דנזקקין לדינו ולקבל עדיו ולהוציא מידו. ובעיני נראה שאין קשה כלום מתחילה דאמ' התם בהגוזל בתרא לא שמיע להו הא דאמר רב חמא בר יוסף אמר רבי אושעי' תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה חבירו ואמר שלי היא אין … להמשך קריאה
א דנתי לפני מו' הרב ר' יהונתן זצ"ל דלא קיימא לן כל כי האי כללא דהא אמוראי נינהו אליב' דר' יוחנן דתנן בפ' המפקיד המפקיד אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן רשב"ג אומר ימכרם בב"ד. ואיתמר ר' אבא בר יעקב אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג. ורבא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים. ומי … להמשך קריאה
א ויש לי ללמוד מיכן דכל היכא דפליגי יחיד ורבים ואיתמר הילכתא כדברי יחיד ולא איתמר הילכתא כדברי המרובין דאי עבד עובדא כדברי המרובין לא מהדרינן לעובדא בדיעבד. אף על גב דאיתמר הילכתא כדברי יחיד הואיל ולא איתמר דלית הילכתא כדברי המרובין. אבל רבינו יהודה בר נתן זצ"ל פי' דבכל דוכתא דאמ' הלכה כפלו' אע"ג … להמשך קריאה
א ופסק רבי' יהודה בר נתן זצ"ל דהלכה כנהרדעי אליבא דב"ה. וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל: ב [שם] אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן הוה עובדא ואתו לקמיה דר' אמי וחייביה ר' אמי לשלומי חביתא דחמרא מגו חביתא דמשחא כמאן כרשב"א. אימור דאמר ר' שמעון בן אלעזר היכא דיש בכלל … להמשך קריאה