א תנן והמוסר שטרותיו לב"ד אינו משמט. מפרש בפרק השולח משום דתפיסין ליה בי דינא. ובירוש' קאמר ואשר יהיה לך (תחת ידיך) את אחיך תשמט ידיך ולא המוסר שטרותיו לב"ד: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א ופי' רבינו שמשון זצ"ל לפי אותה שיטה היה נראה דמתני' דוקא שלא בשעת הלואתו כדאמ' בסוף פ' השוכר את האומנין דר' יצחק איירי כשמשכנו שלא בשעת הלואתו וזה אי אפשר. דע"כ מתני' נמי בשעת הלואתו דהא המלוה על המשכון קתני דהאי לישנא משמע בשעת הלואתו כדמוכח התם בפ' השוכר את האומנין. ועוד דלמ"ד כנגדו … להמשך קריאה
א תנן האונס והמפתה והמוציא שם רע אינו משמט. אונס ומפתה נותנים (חמשה) ומוציא שם רע מאה סלע. בפ"ב גיטין איתמר מאימת כתובה משמטת רב אמר משתפגום ותזקוף פי' שתקבל קצת ותזקוף עליו את השאר במלוה. ושמואל אמר פגמה אע"פ שלא זקפה. זקפה אף על פי שלא פגמה. תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דשמואל. תניא … להמשך קריאה
א במסכת שבת בריש שואל ופליגי בהלוואת יום טוב. רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע רבה אמר ניתנ' ליתבע. ודייק ממתני' אי אמרת בשלמא ניתנה ליתבע משום הכי משמט דקרינן ביה לא יגוש. אלא אי אמרת לא ניתנה ליתבע אמאי משמט. ומשני שאני התם דאיגלאי מילתא דחול הוא. והדר פריך מסיפא דמתני' ומשני לה דמשמע … להמשך קריאה
א השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה חדש מעובר משמט ואם לאו אינו משמט. פי' השוחט את הפרה בשנה שביעית וחילקה ביום ראשון של שני ימים של ראש השנה. אם היה אלול מעובר דנמצא יום ראשון שנמכר היה חול יום אחרון של שביעית ושביעית משמטת בסופה דכתיב מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. ואמרי' … להמשך קריאה
א תנן שכר שכיר אינו משמט ואם עשאו מלוה ה"ז משמט. ר' יוסי אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעי' משמט' ושאינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. פי' שהיא פוסקת בשביעית משום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. וכשפסקה בשביעית נתחייב בשכרו וקרינן ביה לא יגוש לפיכך משמטת דשביעי' משמטת בסופה. אבל כשלא פסקה בשביעית שמושכת המלאכה עד … להמשך קריאה
א תנן בפרק בתרא דשביעית הקפת חנות אינה משמטת. אם עשאה מלוה הרי זו משמטת ר' יהודה אומ' הראשון ראשון משמט פי' הקפת חנות שלוקח ממנו באמנה. עשאה מלוה שזקפתה במלוה ר' יהודה אומר הראשון כו' כלו' הקפה האחרונה אינה משמטת. אבל הראשונה משמע שמשמטת. ופרי' בירושלמי מפני שמקיף לו פעם שניה נעשית הראשונה מלוה. … להמשך קריאה
א הילכך קיימא לן כרב ושמואל דאפי' שטר שיש בו אחריות נכסים משמט. דהא ר' יוחנן דהוא מריה דשמעתא דאמר אינו משמט עבד עובדא דמשמט. בפר"ח זצ"ל וקשיא לן מדדחיק ר' יוחנן ומוקי לה לב"ש דלא כהילכתא וש"מ דלית' וחזינן במקומות אחרים דסמכי' עלה והדבר צריך עיון עכ"ל. על זה תמה דמוקי לב"ש דלא כהילכת' … להמשך קריאה
א הילכך הכי הילכתא כדפריש' לעיל בשם רבותינו דשמיטת כספים נהגא בזמן הזה: ב תנן בתרא דשביעית שביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר ואמרי' עלה בפ' השולח רב ושמואל דאמרי תרוייהו בשטר שיש בו אחריות נכסים. ושלא בשטר שטר שאין בו אחריות נכסים וכ"ש מלוה על פה. ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש בשטר … להמשך קריאה
א וכן הורה ר' ליאונטין זצ"ל במננצא על מעשה שאירע שם ב וורמיישא ופטר את בעל חוב מלשלם כי עברה עליו שמיטה והשמיטתו סוף שנה עכ"ל. ומשמע מלשונו היכא שעבר עליו שביעית שהוא פטור לגמרי ואינו חייב הלוה להביאו למלוה ולהחזיר לו. וכן השיב רבינו גרשום בתשובותיו דהשמטת כספים נהגא בזמן הזה: וזה לשון רבינו … להמשך קריאה
א וכבר היה מעשה בכתובה אחת שטעה הסופר וכתב שנת אלפים ודילג ארבעת ונשאלתי עליה. והשבתי כך נראה בעיני שזו הכתובה כשירה היא בדיעבד דסתם אלפים משמע שפיר ארבעת אלפים הואיל וליכא יותר מארבעת אלפים אע"ג דמיעוט אלפים משמע שני אלפים בהא ליכא למיפסל הכתובה. הואיל שלא כתב אלפיים בשני יודין יש לנו לפרש אלפים … להמשך קריאה
א כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל שמיכן הכשיר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שטר שהיה כתוב בו כל הפרט כדינו והשנים שמבריאת העולם. אך טעה הסופר ודילג לבריאת העולם. כי אין לפוסלו ולומר שהוא מאוחר ולא יגבה בו עד כמה שנים והא הכא מכשרינן בהאי שטרא אף על פי שמשונה הוא משאר שטרות … להמשך קריאה
א וכל היכא דיש בתלמוד איכא דאמרי אומר רש"י זצ"ל בשל סופרים הלך אחר המיקל. ורבי' יב"א זצ"ל וכן ר"ת זצ"ל פירשו דכל איכא דאמרי לגבי ראשון כטפל לגבי עיקר. ושוב חזר בו ר"ת זצ"ל והודה כדברי רש"י זצ"ל משמעתין דהכא. ומורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל כתב בשם ר"ח זצ"ל שהוא פוסק בכל מקום … להמשך קריאה
א והיכא שחכם טימא וטעה בדבר משנה רשאי חבירו להחזירו ולהתיר ושרי ליה לטעום ממנו ולאכול כדי לברר הוראתו כדאמ' פ"ק דביצה בירושלמי יצחק דהבא שאל לר' יוחנן מהו מישחק קונדיטא ביומא טבא א"ל שרי יצחק עטושיא לרשב"ל מהו משחק קונדיטין ביומא טבא א"ל שרי והב לי [ואנא] שתי. והא דפרכינן באלו טריפות אדרבה ב"ב … להמשך קריאה
א פי' רש"י זצ"ל [ר'] יהושע בן קרחה אומר אומ' אדם לחבי' ישראל אבל לגוי לא משום שבות דגוי קא מהדר לי' כמה יתן לו שכר ודמי לתנאי. אבל ישראל מותר משום דשומע ושתיק ולא דמי לגוי. ולשון הנראה פי' רש"י זצ"ל דקאמרנליה עתה נראה לשון הבא נבא . ורבי' יצחק בר שמואל פי' דהכי … להמשך קריאה
א כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל בשם רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דהאידנא שרי לן ליפרע מהן אפילו מלוה בשטר וגם ממלוות שיש בהן חותמות שלעולם הוא חשוב כמציל מידם. ואפי' הוו אזלי ומודו מותר. והכי אמר בירוש' גבי ליפרע מהן אם היתה מלוה אובדת מותר [ותני כן מלוה אובד בעדים אין מלוה … להמשך קריאה
א הילכך מותר להלוות לו בריבית אפי' ביום אידו. ואפי' בודאי פלח דצער הוא לו: ב [שם]מתני' לפורען וליפרע מהן וכו'. מתני' דלא כר' יהושע בן קרחה דתניא ר' יהושע בן קרחה אומר מלוה בשטר אין נפרעין מהן. מלוה על פה נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם. א"ר אבא א"ר הונא הלכה כר"י בן קרחה: … להמשך קריאה
א ורבינו יצחק בר שמואל זצ"ל פסק הילכתא כר' יוחנן דנשא ונתן אסור. אע"ג דפי' כוותיה דרשב"ל מדלא חשיב ליה רבא בפ' החולץ בהדי הנהו תלת דפסיק כרשב"ל. דהתם חשיב נמי מידי דתניא כוותיה דסבירא ליה לר' יוחנן כדאמרי' לקמן גבי מתני' נשא ונתן איכא בינייהו דמתני' אסר אפי' בנשא ונתן. ואע"ג דאית לקמן שאר … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל והילכתא כרשב"ל דתני' כוותי' הילכך נשא ונתן מותר אפי' בגוי דקים לן בגוי' דפלח לע"ז ביום חגו אסור. וכגון דקים לן בגויה דפלח לאליל קשה דבירוש' משמע דר' יוחנן סבר דאפילו ביום חגם נשא ונתן מותר. דתניא עבר ונשא עמו מותר ר' יעקב בר אחא ר' יוסי בשם ר' … להמשך קריאה
א הילכך הואיל ולא איפשיט איתסר לן בל מקח וממכר אפי' דלאו מידי דבר תקרובת ולא שדינן בכל משא ומתן אלא משום יראה ואיבה כרפרישית לעיל: ב [דף ו' ע"ב] איבעיא להו נשא ונתן לפני אידיהן…… מהו. ר' יוחנן אמר נשא ונתן אסור רשב"ל אמר נשא ונתן מותר. איתיביה ר' יוחנן לרשב"ל אידיהן של עכו"ם … להמשך קריאה
א ור"ת זצ"ל פי' דמעיקרא לא אסר במתני' שום משא ומתן אפי' ביום אידם אלא מידי דתקרובת כגון בהמה וקטורת וכל כיוצא בהם דשייך בהו הודאה לע"ז שממציא לו קרבנותיה. וה"פ אסור לשאת המעות ולתת להם בהמה וכל מידי דחזי להקרבה. אבל שאר מקח וממכר מידי דלא חזי להקרבה שרי דלא שייך ביה אזיל ומודי … להמשך קריאה
א [דף ב' ע"א]לפני חגיהן של עובדי גלולים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם. להשאילן ולשאול מהם להלוותן וללוות מהם ולפורען וליפרע מהם. ר' יהודה אומד נפרעין מהן מפני שהוא מיצר. אמ' לו אע"פ שמיצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן. ר' ישמעאל אומר שלשה לפניהם ושלשה לאחריהם אסור. וחכמים אומרים לפני חגיהן [אסור] לאחר … להמשך קריאה
א ומורי רבינו אבי העזרי זצ"ל פי' הואיל ויש להסב הדבר בראיות לכאן ולכאן כשר הדבר לבלתי לשנות המנהג למנות מיום שני. ואם שני ימים ר"ח ששי ויום שבת וכנסה ביום ששי. אית דאמרי ביום ששי ביום ל' לחדש פלו' שעבר. ואית דכתבי ראש חדש סתם: וכן דן הרב ר' אליעזר דבהם זצ"ל לכתוב ביום … להמשך קריאה
א למדנו מאלו שני פירושים דראשון לחדש הבא נמנה לנדרים ושטרות וגיטין נמי לא שנא כאשר פירשתי דשוים הם. ועוד דאמרי' בסוף מי שהיה נשוי ההוא שטרא דהוה כתי' ביה בניסן סתמא. אמר ליה רב יוסף דילמא בר כ"ט בניסן אתי מדלא קאמר ליה דילמא בר ל' את. ש"מ יום ל' דניסן לאייר מנינן. ולא … להמשך קריאה
א ואמנם יש ללמר שיש למנות מראשון אע"פ שהוא חדש שעבר דבתר לישנא דאינשי אזלינן דקרו ליה ריש ירחא וכתבינן בשטרות וגיטין וגם בתפלה ובברכת המזון קרי' ליה ריש ירחא ואינו נמנה לחדש שעבר אלא לענין מועדות. ולשטרות ולגיטין יש לנו ללכת אחר לשון בני אדם. וראיה משלהי קונם יין דתנן התם עד ראש חדש … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' אליעזר ממץ זצ"ל רגילין העולם למנות שטרות ולכתובות ולגיטין ולכל דבר מיום שני שחדש שעבר מלא והדין עמהם. שכך שנינו בפ' היו בודקין זה אומ' בשנים וחד' וכו' ופרש"י זצ"ל זה אומר בשנים ידע שהחדש שעבר היה מלא והיה שני ימים ראש חדש ונמנה ראשון לחדש שעבר. והמעש' אירע בשלי' לראשון … להמשך קריאה