א ואע"ג דמוקי' סתם מתני' כר' אליעזר לית הילכת' כוותי'. ומחלוקת ואחר כך סתם לא הוי כאן. ותו דבתרי מסכתא. ותו דיש סתמא נמי כרבנן פ"ק דתנן מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין. ותו דתני וחכמים מתירין ששנאן בלשון סתמא משמע דהכי הילכתא דלא חיישי' לרביעה: ב [שם]מתני' לא תתייחד אשה עמהם מפני שחשודין … להמשך קריאה
א כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל מפריש הוא הנקרא שירליאון. מעשה היה בישראל שגבה חצי התנור בחובו מגוי אחד. והיה לגוי אחר האופה חלק בו והיה לו ליהודי ליטול כך וכך ימים ולגוי כך וכך ולא התנה מתחי' טול אתה חלקך. והורה ר"ת זצ"ל דאין חילוק בין תנור לשדה דבכל ענין אסור והוי … להמשך קריאה
א השיב רבינו יצחק בר אברהם זצ"ל אשר שאלת אחי מה יעשה אביך מאשר נשתתף עם הגוי להניח שדות ושוורים כנגד שדות ושוודים שלו. כך אני בעיני שאם לא בעבור השוורים בעבור השדות אין חשש איסור. דכיון שהגוי אריס אריסותיה קא עביד. דקיימא לן כרשב"ג דמתני' כוותיה אתיא דשריא להשכיר שדות ולית הילכתא כרשב"א דאריסותא … להמשך קריאה
א ומיהו בתוספתא דע"ז מיתניא ההיא ברייתא דירושלמי וכתוב בה רשב"ג במקום רשב"א דירושלמי. מיהו אין נר' לי אותה גירסא דהא רשב"ג אית ליה הכי דאריסא אריסותיה קא עביד אך יש להעמידה בבנין בית או מרחץ דלא שייך האי טעמא אך מ"מ קטן דלא מפליג אלא בין תלוש למחובר. ואם כן במחובר גופיה מצי מפליג … להמשך קריאה
א זהו לשון מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל הנקרא שיר ליאון. מיכן התיר רבינו תם זצ"ל לישראל אחר שהיה בונה ביו"ט על ידי קבלנות גוים משום דאריסא אריסותיה קא עביד גבי שדה דהכא אעפ"י שמשביחו ביו"ט. כ"ש גבי [בנין] דלא שייך שבח כלל ואע"ג דפליג רבי שמעון בן אלעזר ולית ליה בסמוך טעמא דאריסות … להמשך קריאה
א רבינו אפרים זצ"ל כתב בארבעה פנים. שאם שכר ישראל בית מגוי אסור לישראל להניח לגוי שיכניס אליל לתוכו וכן אם שכר בהמה וחימר אחריה בשבת חייב חטאת דהא דקיימא לן דשכירות ושאלה לא היינו להוציא כולו מרשות בעליו כגון גוי מישראל דאמרי' אכתי נשאר לישראל בגוף הבהמה דשכירות לא קניא לגמרי ואסור אם יעשה … להמשך קריאה
א וכבר התיר רבינו חיים כהן זצ"ל מדאמרינן בירושלמי בשמעתין הא מקום שנהגו למכור מוכר לו אפי' לבית דירה ומשכיר לו אפי' לבית דירה. ופי' הטעם דלא מיקרי ביתך אלא בארץ. ואינו נראה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל כי למה לא יחשב ביתך בחוצה לארץ כמו בארץ. וכי ישראל גרע מגוי שלא יהיה לו קנין … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל הלכה כר' מאיר דסתם מתני' כוותיה: ב [דף כ' ע"ב] מתני' אין משכירין בתים בארץ לגוי ואין צריך לומר שדות. ובסוריא דהיינו ארם צובה וסמוכה לארץ ישראל מותר להשכיר להם בתים אבל לא שדות. ובחוצה לארץ מוכרין בתים ומשכירין שדות דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר אף בארץ ישראל … להמשך קריאה
א כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל דהכי הילכת' דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מדקאמר ר' אלעזר הכא למילתיה וליכא מאן דפליג עליה. ונפקא מינה לענין קידושין. וכן פסק פר"ח זצ"ל והביא ראיה מדאמרי' בחגיגה פרק קמא ובפרק ב' דקידושין דכ"ע ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף. אך אינה ראיה דלא הוה מצי למימר אינה … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא. מיהו לדידן שרי למכור אפי' בהמה גסה כדפי' לעיל: ב [שם] מתני' אין בונין עמהם בסילקי. טירה גבוהה ושם דנין בני אדם ומפילין אותו והוא מת. גרדום בנין אחר לדון דיני נפשות כמו שנים שעלו לגרדום לידון. איצטדיא מקום שעושין שם איצטדי' שור מנגח והורג אנשים ושחוק … להמשך קריאה
א וכתב רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל דהאידנא סמכינן אדרב אשי למכור להם כלי זיין: ב [שם] מתני' אין מוכרין להם דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. אמר רב חנן בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס כדאמרי' גבי בהמה … להמשך קריאה
א מיהו אין זה כל כך ראיה דחיטי ושערי לא נגזר עליהם כלל. אבל הכא כיון שנאסר מי יוכל להתיר. מיהו כל העולם נהגו היתר בדבר: ב [שם ע"ב] תניא אין מוכרין להם לגוים זיין פי' סייף ורומח ולא כלי זיין פי' בית יד לרומח ונדן לסייף. ואין משחיזין להם את הזיין. ולא סדן לשום … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל שמעינן מהכא דמותר למכור פרה לגוי אפי' בלא ספסירא. חוץ מפרה החורשת ובהמות שעושין בהם מלאכה כגון חמורים ושורים אידא דספסירא שרי. וסוס אפי' בלא ידא דספסירא שרי כבן בתירה דלקמן מוקמי' להו הילכך [הילכתא] כוותיה. ושאלה ושכירות מיסר אסיר להשאיל ולהשכיר לגוי ואפי' במפרש ואומר לו אין רצוני שתעשה … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' אליעזר מפרגא זצ"ל אסור למכור לכותי קלפים ודיו משום לפני עור שלא יכתוב עליה' תורתם ואע"פ שמוצא לקנותם מן הגוים אסור לישראל למכור לו. דומיא דלבונה וכל הני דמתני' דלא מסתבר לאוקומי מתני' כגון שאינו מוצא לקנות מן הגוים. ותו כי אמ' לעיל איבעיא להו אסור לשאת ולתת עמהם משום הרויחא … להמשך קריאה
א הא למדת דיש שאלה להקדש ואפי' למפרע היכא שכבר נהנה ממנו כ"ש שישאל עליו קודם שנהנה ממנו. וא"ת והא דאתינן עלה שהיה בדעתו ליחד זה הספר כדי שילמדו בו או אלו מעות לצדקה. נמצא כשאמר הרי הם הקדש זהו הקדש טעות ואפילו שאלה [לא] יצטרך. לא היא דהיכי דמי דהוי הקדש טעות כגון שהיה … להמשך קריאה
א וכבר היה מעשה בהרב ר' אליעזר בר יצחק זצ"ל מפרגא שמצא בארץ רוסיאה ספר אחד שהיה כתוב עליו פלוני נתן ספר זה להקדש וצוה לשומרו שאסור ללמוד בו דהקדש אסור בהנאה ולא אפשר ליה בפדיון. דהמקדיש מטלטלין בזמן הזה אין להם תקנה רק הקרקעות יש להם תקנה בפדיון כדפי' ר"ת זצ"ל הכא בשמעתין. מיהו … להמשך קריאה
א ומורי רבינו יהודה בר יצחק זצ"ל כתב כאן נראה לר' דהילכתא כרב כדפרי' בשבת בפ' במה אשה ובכתו' פ' אע"פ . ואין בידי אותם תוספת' לעיין בהם. אבל אני קבלתי מימיי דלית הילכתא כרב מדאמ' פ' בתרא דכלאים בירושלמי מתני' פליגא על רב פשתן (שצרעה) בחירת לא יעשנה ממנה אימרא מפורסמת. ובכרים וכסתות מותר. … להמשך קריאה
א יש לי ללמוד מיכן דמותר לשפות קדירת חלב עם קדירה של בשר על גבי כירה אחת ולא חיישי' לצינורא: ב [שם]מתני' מהו לילך לשם לאותה העיר ביום איד שלהם לספר עם אחד מבני העיר. בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום. שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבוש מכאן לאותה העיר מיוחד לבדה … להמשך קריאה
א ורבינו שמואל זצ"ל פי' בפ' בתרא בשם רש"י זצ"ל בהא שמעתין פשטינן דדמי ע"ז ביד גוי מותרין. ולעיל בפ' קמא גבי עטלוזה של עזה ואף בשילהי אין מעמידין מוכח סוגיא דדמי ע"ז ביד גוי אסור' ואיכא למימר דהך ברייתא דקתני מותרין לא שמיע לן עד השתא מ"ר עכ"ל. רוצה לומר דההיא עיקר. וכן כתב … להמשך קריאה
א מיכן פסק הרב ר' פטר בשם רבינו תם זצ"ל שאם היו שתי קדירות על גבי כירה אחת. אחת של ישראל. ואחת של גוי והדר אפיה ישראל. דחיישינן דילמא שדי גוי נבילה בקדירת ישראל ואסירא. מדקאמר אביי דלא חיישינן דילמא מהדר אפיה ישראל. משמע הא מהדר חיישינן דילמא שרי ואסיר. והרב ר' ברוך בר יצחק … להמשך קריאה
א לפום מאי דפרישית דהילכתא דהמלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו דאע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש. ולפי מה דפרישי' לעיל דיום אחרון של שביעית משמט. יש לי ללמוד דהמלוה את חבירו בחצי חדש האחרון של שביעית דאין נשלמין לו ל' יום עד שמינית דאינו משמט. דאע"ג … להמשך קריאה
א הילכך על דא אנא סמיך וכן הלכה למעשה דהמלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו. ואמר(') רב יהודה אמר שמואל המלוה את חבירו על מנת שלא תשמטנו שביעית שביעית משמטתו ואוקימנא כדרב ענן על מנת שלא תשמטנו שביעית שביעית משמטתו. על מנת שלא תשמטנו בשביעית אין שביעית משמטתו. ירושלמי שילהי שביעית ר' יוסי … להמשך קריאה
א ופר"ת זצ"ל דנאמן אפי' בלא שבועה. והכי מוכח ממאי דהוה רב א"ל מידי פרוזבולא הוה לך ואבד. ואי צריך שבועה מאי אהני לך. תניא בתוספתא חמשה שלוו בשטר אחד כל מי שיש לו קרקע כותבין לו פרוזבול. ומי שאין לו קרקע אין כותבין לו פרוזבול. רשב"ג אומר אפי' אחד שיש לו קרקע אין כותבין … להמשך קריאה
א וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל והילכתא כרב נחמן דקאי ר' יוחנן כוותיה. והשתא דפי' דליתא לדרב ששת דבעי תלתא ליתא נמי בהא דאמר דלא שנא אי כתב בלשון עדים כו'. ופירש"י דה"ג דלא שנא כתב בלשון עדים וחתמי דיינין ל"ש כתב בלשון דיינין וחתמי עדים. פי' לא שנא כתב בלשון עדי' כגון דוכרן סהדותא … להמשך קריאה
א תניא בתוספת' כשם שהשביעית משמטת מלוה כך משמט' שבועה. דבר שהשביעית משמטת [משמטת] שבועתן. ודבר שאין השביעית משמטת אין משמטת שבועתן: ב תנן זהו גופו של פרוסבול מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי עליו שאגבנו כל זמן שארצה והדיינין חותמין מלמטה או העדים: בריש השולח גבי ביטול הגט … להמשך קריאה
א גזל ופקדון לא תנן במתני' אי משמט אי לא משמט. אך בספרי בפ' ראה תניא מקץ שבע שנים. יכול מתחילת השנה או בסופה. הרי אתה דן נא' כאן קץ ונא' להלן קץ מה קץ האמור להלן בסופה ולא בתחילתה אף קץ האמור כאן בסופה ולא בתחילתה. תעשה שמיטה וזה דבר השמיטה שמוט כל זמן … להמשך קריאה