א
לפום מאי דפרישית דהילכתא דהמלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו דאע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש. ולפי מה דפרישי' לעיל דיום אחרון של שביעית משמט. יש לי ללמוד דהמלוה את חבירו בחצי חדש האחרון של שביעית דאין נשלמין לו ל' יום עד שמינית דאינו משמט. דאע"ג דאתי לידי לא יגוש בשמינית. השתא מיהא ביום אחרון של שביעית ליכא לא יגוש ואינו משמט. והכי משמע בירושלמי שילהי שביעית (הני) ל' יום לאתויי מאי שמואל אמ' ל' יום לאתויי מלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו עד ל' יום. על רב יהודה ואמר טעמא קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע לא היא שנת השמיטה. ומת"ל קרבה שנת (שנת) שלא נאמר כל ל' יום אינו רשאי לתובעו לאחר ל' יום בהשמט כספים הוא לא יגבנו. לפום כך צריך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיט'. פי' ולכך נאמר קרא יתירה להודיעך אע"ג דאתי לידי לא יגוש לאחר ל' יום. השתא מיהא ליכא לא יגוש ואינו משמט. לא כן אמר ר' אבא בר ממל רב עמרם בשם רב המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטת:
ב
[דף י"א ע"ב]
מתני' עיר שיש בה אליל שיום… יש לבני העיר היום לאלי' שבעיר. חוצה לה מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה ע"ז. שכן מנהגם זה עובד את שלו וזה עובד את שלו (יום אחד אינו כיום) איד של אלו. היה חוצה לה ע"ז כלומר עבודות שזובחים לאותה ע"ז שהם עובדים ליראה שלהם. תוכה מותר שאין בני העיר עובדין לאותה יראה. בעאמיניה רשב"ל מר' חנינא עטלוזה של עזה מהו פי' שוק של בהמות כמו איטלז. דתנן נשחטין באיטלז ונמכרין באיטלז. עזה עיר של פלשתים והיה בה ע"ז והיה בה יישוב בסמוך לעיר מאד מהו אי שרי מתניתין כי האי גוונא או לא. א"ל [לא] הלכת מימיך לצור שהוא עיר שישראל וגוים דרים בה וראית ישראל וגוי ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים אע"פ שסמוך איסור אצל היתר מאד. ה"נ אע"ג שבני העיר אסורין. בני חוצה לה הסמוכין שאין להם ע"ז היום לא חשו:
ג
[דף י"ב ע"ב]
ומאי לא חשו איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה. אמר אביי לא חשו להם חכמים משום בשר נבילה. ולא אמרי' דילמא מהדר ישראל אפיה לאחוריה ושרי גוי נבילה בקדירה. ואע"ג דאיכא למיחש לאיסור דאורייתא לא חיישינן לאחזוקי איסורא מן הספק. ה"נ לא מחזקינן דמי ע"ז ביד גוים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהם מחמת בהמה זו דמי ע"ז הם שהבהמה הוי לצורך בני תוכה ונקרבת היא לע"ז ואסירא דאורייתא משום לא ידבק בידך מאומה מן החרם כ"ש היכא דידעי' דשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דילמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום חנם. וקא עבר האי גברא אדרבנן דאסרי לשאת ולתת עמהם ביום אידם:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.