א וכבר נשאל הרב ר' ברוך בר יצחק זצ"ל מרגנשבורג והשיב דמעמד שלשתן אינו יכול לא למחול ולא לחזור בו: ב [שם ע"ב] מתני' האחין השותפין כו' אחד מן השותפין שמינוהו גבאי כו' אחד מן האחין שנטל מאתים זוז כו' חלה ונתרפא כו'. הני כולהו כתבתי בפ' דבבא קמא: ג [שם] מתני' האחין שעשו מקצת … להמשך קריאה
א פר"ח זצ"ל ואסקינן דקני במעמד שלשתן בין מלוה בין פקדון בין מתנה מרובה בין מתנה מועטת בעינן בפניו. וכן כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל במעמד שלשתן קנה בין במלוה בין בפקדון. פי' רבינו תם בתשובה אחת דמעמד שלשתן שתקנו חכמים היינו לענין ישראל אבל בגוי לא דכיון דהלכתא בלא טעמא היא הבו דלא לוסיף … להמשך קריאה
א פירשו ריב"א זצ"ל ור"ת זצ"ל דמעמד שלשתן קנה בעל כרחו של נפקד. דאי מדעתו דוקא אמאי צריך מעמד שלשתן הא אמרי' לעיל בפ' המוכר את הספינה ברשו' הלה המופקדים אצלו לא קנה עד שיקבל עליו או עד שישכור את מקומו הרי משמע דבקבלת קא זכי ליה לקונה דתן כזכי דמי. מעתה מה הוצרכו למעמד … להמשך קריאה
א כתב רבינו ברוך זצ"ל מארץ יון ועלתה בתיקו הילכך לא קנה הבן. מיתיבי יחד לו בית וכלי בית. כלי בית קנה בית לא קנה. א"ר ירמיה כגון שהיה אוצרו של אביו צבור בתוכו הילכך בית לא קנה דכיון דמשתמש האב בבית לא הוציאו מחזקתו ולא מקני ליה לבנו: ב [שם] נהרדעי אמרי אפילו שובכי … להמשך קריאה
א ורבינו ברוך מארץ יון זצ"ל פי' כגון שנשא ראובן מבנות שמעון אחיו וכשמת ראובן לא היה לו יורש אלא בנות אחיו שאשתו מכללן. וה"ה לבת אחותו ובת דודו וכיוצא בהם. וכן פי' רבינו יצחק אלפס זצ"ל: ב [שם] מתני' ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי כו' פשיטא מהו דתימא בההיא הנאה דקא נפיק … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל הא נמי חשיב שבחו נכסים שהושבחו נכסים בגופן שניתוספו מחמת שעשו בהם פרקמטיא. ומיכן אני מדייק שאינו עומד בטירחן לבדו שבכאן רב ספרא כל הטורח עשה בעצמו והיינו כמו נטיעת כדמים וגנות ואפי' הכי חושב שבח מחמת נכסים עכ"ל. ירוש' אמר ר' לא אם אמרו בב"ד מיהו רבי' … להמשך קריאה
א ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון כתב אודייני לשון א' כרבי' שמואל זצ"ל ולשון שני פי' שהיא מכתשת עשויה לשכירות: ב [שם] מתני' ואם אמרו גדולים [ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן] רב ספרא שבק אבוה זוזי שקלינון ועבד בהו עיסקא וחשיב להו שבח מחמת נכסים הואיל דאין צריך טורח כל … להמשך קריאה
א וכן נראה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל כדבריו שכל השבח מכל הנכסים שהשביח הוא שלו. ולא דמי ליורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות דאין לו אלא שכר טורחו או בעדים או בהוצאתו דהתם היו שותפין ויכולים להרויח זה כמו זה ואינם בני מחילה. אבל הני קטנים דהכא הוו בני מחילה שאם לא ירויחו הגדולים … להמשך קריאה
א כתב רבי' ברוך מארץ יון זצ"ל וכן הילכתא כמר בר רב אשי. וכתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל ודוקא דלא הוה ליה אלא חד ברא ואיהו אמר לבניי לשון רבים אבל הוה ליה תרי בני אז לא קמיבעיא ליה דלא הוה בר ברא בכלל. אבל זה קשיא תניא כמר בר רב אשי המודר הנאה … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל הלשון משמע לכלתיה ולא לבנתיה. אבל אי לא נסיבא בנתיה לא שביק אינש ברתיה ושדר לכלתיה האי נמי משמע לבנתי' ולא לכלתי'. וכ"ש אי אית ליה בנתא אחריתי דאינסבא דלא שקלי עכ"ל. ירוש' בפ' שני דייני גזילות מי ששלח ממדינת הים ואמר ינתנו אלו לבניי. בנותיו בכלל. ואם … להמשך קריאה
א וכתב רבינו שמואל זצ"ל וקיימא לן כרב נחמן בדיני דאת וחמור קנה מחצה. וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל כרב נחמן. וכן כתב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל דהלכה כרב נחמן דאמר קנה מחצה. כתב רבינו שמואל זצ"ל נכסיי לבראי די יהווי ליכי מינאי לא היתה אשתו מעוברת והילכך לא קני כדלקמן דבכי האי … להמשך קריאה
א לפי מאי דפרי' לעיל דהלכה כר' יוסי בירושה הבאה מאליה ה"נ הלכה כאביי. מיהו רבינו יצחק אלפס זצ"ל פסק בפרק אלמנה דלית הילכתא כר' יוסי אלא כרבנן דאמר אין זכיה לעובר ואין לו חלק עד שיוולד: ב [שם ע"ב] ההוא דאמר לדביתהו נכסיי לבניי די יהוו ליכי מינאי ולא היתה אשתו אתא בריה קשישא … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל והילכתא המזכה לעובר לא קנה אית מדרבנן דמוסיף לה. אם אמר לכשתלד קנה עכ"ל. וכן פסק פר"ח זצ"ל וה"ג דאצל בנו המזכה לעובר קנה. כתב הרב ר' יצחק בר מרדכי זצ"ל והילכתא המזכה לעובר לא קנה. מיהו דוקא במתנה אבל בירושה נראה דהלכה כר' יוסי דתנן עובר … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל מחלק נכסיו היה ומצוה לקיים דברי המת. אי נמי בריא וזיכה לו על ידי אחר ואע"ג דאמר רב הונא המזכה לעובר לא קנה הא פרכינן ליה ממתני' ולא מיתרצא ליה. אם ילדה אשתי זכר יטול מנה אותו זכר לכשיוולד מעשה שילדה זכר יטול מנה נוטל מנה כדאמר אביו. נקבה מאתים … להמשך קריאה
א כתב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל והלכה כרבא וכן פסק רבי' יצחק אלפס זצ"ל לקמן בשמעתין: ב [שם] מתני' האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה. ואם נקבה מאתים ילדה נקבה נוטלת מאתים. אם זכר מנה אם נקבה מאתים ילדה זכר ונקבה זכר נוטל מנה נקבה נוטלת מאתים. ילדה טומטום … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל והנך כולהו לא איפשיטו. ולקולא עבדינן ולא ממעטי דנכסי בחזקת בנים קיימי ולא מפקנא מינייהו אלא בראיה עכ"ל. בתוספתא דכתובות תניא מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות ניזונות ומתפרנסות כיצד הבנים ירשו אין אומרים אילו היה אביהם קיים היה נותן להם כך וכך אלא … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל אלמנתו מהו שתמעט בנכסים כו'. בהך מסקנא משמע דהא פשיטא ליה שאם הניח אלמנה ובנים בלא בנות דאין שייך לומר באלמנה נכסים מועטים לומר האלמנה ניזונת והכניס ישאלו על הפתחים והיינו טעמא משום דאין שיעור קצוב לאלמנה פעמים ניסת לזמן קרוב. פעמים לזמן רחוק. ואין ליתן קצבה עד … להמשך קריאה
א ונראה בעיני לענין הלכה למעשה כדברי רש"י זצ"ל וכדברי רבינו שמואל זצ"ל דפירשו אם קדמו ומכרו קודם שהעמידום הבנות בב"ד והגבו להם ב"ד לבנות אם מכרו האחין אינה מכירה שאל"כ היאך תמצא שישאלו על הפתחים הואיל שבידם למכור. דלא מסתבר למימר שישאלו משום דאסרו עליהם למכור דדינא קאמינא ולא איסורא. והכי מוכחא ההיא דפ' … להמשך קריאה
א הלכך הכא דאיכא נכסי כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו הן הן נכסים מרובין וכל הפחות מיכן נכסים מועטין הן ומוציאין מהן מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים וכדפרי'. וכתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל וה"מ במקרקעי אבל במטלטלי כיון דבתקנתא דבתראי היא הוא דמתזני אע"ג דמועטין נינהו ניזונין אלו ואלו דלא תקינו להו רבנן … להמשך קריאה
א ולענין הלכה למעשה נסמוך אהני תלתא קראי פר"ח זצ"ל ורבינו שמואל זצ"ל ורבינו ברוך זצ"ל. ותו דמסתבר טעמייהו וכן הלכה: ב הדרן עלך פרק יש נוחלין ג פרק מי שמת ד [דף קל"ט ע"ב] מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים ירשו והבנים ניזונות מזונות ופרנסת נישואין עד דתיבגרן או עד דתינסבן … להמשך קריאה
א הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל כתב שרכא אם באין ללבוש מן האמצע בגדי משובחים שאין דרכן ללבוש אין שומעין להם. ע"א אדם בטל כדפרי'. וגם רבינו יצחק אלפס זצ"ל פי' שניהם ובכל הספרים נר' שרכא בריש. ובערוך גרס שרכא בדל"ת והוא לשון שקט כמו ותשקוט הארץ מתרגמי' ושריכת ארעא ואדם בטל הוא שלו … להמשך קריאה
א אמר עולא לא קשיא מתני' שכתב לבנו ולא מכרן לאחר בחיי האב דדעתו של אדם קרובה אצל בנו דלדעת כן אקני ליה גופא אחר מיתה עם הפירות המחוברין. דליזכי בהו איהו גופיה. ולא לדעת כן שיזכה בהם הלוקח מבנו בחייו אי נמי הבן עצמו לא אקני ללוקח דהוא אחר אלא הגוף ולא הפירות אף … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דלא חשיבא כמלוה בשטר אע"פ שיקיים חתימת העדים שהרי אינו כתוב בשטר שהודה לפניה' אלא ששמעו ששכיב מרע אמר שהודה לו ואין זה עדות. לפיכך ישבע זה שמוציאין עליו שטר שלא הודה ויפטר עכ"ל. אבל אין לו עדים שאמר שכיב מרע כך. … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל דרבנן נמי מודו דכל לישנא יתירא לטפויי כי הכא בהך ברייתא. והאי דאמר הא מני רבי עקיבה היא לאו דוקא דה"ה לרבנן אלא משום דאשכחן כר' עקיבה בהדיא דדריש לישנא יתירא מוקי לה כר' עקיבה עכ"ל. ורבי' יצחק אלפס זצ"ל נמי כתב דהכי הילכתא: ב [שם] ת"ר שכיב מרע שאמר … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל וה"ה אם אמר תנו מאתים זוז לפלו' [בני סתמא] ולא אמר בבכורתו דידו על העליונ' כדפרכי' לקמן ודילמא כראוי לו בחובו. ומשנינן לה ר' עקיבה היא דדייק לישנא יתירא. אלמא אם לא אמר כראוי לו הוה אמינא דבחובו או בבכורתו קאמר דיטול מאתים זוז. והאי דנקט הכא בבכורתו לאשמועי' אתא … להמשך קריאה
א כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל הא דקתני יצא עליו שטר חוב גובה מכולן לפי ממון הוא גובה שהנוטל מכל אחד ואחד גובה לפי מה שנוטל דאזלינן בתר דעתא דנותן דכיון דיהיב ליה [לחד] מינייהו ארבע מאה ולחד תלת מאה ולחד מאתן הרי איתברר לן דדעתיה דנותן למישקל בעל ארבע מאה חדא ותילתא במאי דשקיל … להמשך קריאה