אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קנ״ב

א

ונראה בעיני לענין הלכה למעשה כדברי רש"י זצ"ל וכדברי רבינו שמואל זצ"ל דפירשו אם קדמו ומכרו קודם שהעמידום הבנות בב"ד והגבו להם ב"ד לבנות אם מכרו האחין אינה מכירה שאל"כ היאך תמצא שישאלו על הפתחים הואיל שבידם למכור. דלא מסתבר למימר שישאלו משום דאסרו עליהם למכור דדינא קאמינא ולא איסורא. והכי מוכחא ההיא דפ' נערה דבנכסים מועטין אין מוציאין מן הבנות לבנים. וא"ת מה שמכרו מכרו הרי מוציאין. וההיא דפ' אלמנה לכהן גדול איכא למידחי כדפרי'. וההיא דפ' הנושא משום דמשתעבד לה מחיים. הילכך נראה בעיני שכן הלכה למעשה כדפי' רש"י זצ"ל ורבינו שמואל זצ"ל:

ב

[שם]
יתיב ר' ירמיה קמיה דרב אבוה ויתיב וקא בעי מיניה אלמנתו מהו שתמעט בנכסים מי שמת והניח בנים ובנות. והניח נמי אלמנתו וצריכה נמי מזונות כל ימי מיגר ארמלו' ואין כאן נכסים אלא כדי מזון הבנים והבנות עד שיבגרו. מי אמ' כיון דאית לה מזוני ממעטא ולא מיקרו נכסים מרובין. ומפרישין מהנכסים מזון האשה והבנות עד שיבגרו והמותר לבנים דהא מועטים נינהו ואחרי שיוציאו המותר אם ישאלו על הפחתים או דילמא כיון דאילו מינסבא לבעל לית לה מזוני לא ממעטא וכמאן דליתא דמיא ומוציאין מן הנכסים לבנות כדי שיזונו עד שיבגרו. וכל השאר ירשו הבנים כמנכסים מרובים דהא אלמנה לא ממעטא להו. וקרינא בהו הבנים ירשו והבנות יזונו. ומחלק הבנות תזון האלמנה עמהם והיינו דאיכא בין ממעטא בין לא ממעטא דאי ממעטא הבנים ישאלו והאלמנה תזון ואי לא ממעטא יזונו יחד האלמנה והבנים. אבל הבנות אין להם להפסיד מזונותיהם כלל בין ממעטא בין לא ממעטא דהא בין בנכסים מרובין בין בנכסים מועטין תנן הבנות יזונו. אי נמי ממעטו מיקרו נכסים מרובין. ואף על פי שנתעכב היום ומחר מלינשא. הרי הוא כמרובין ונתמעטו כבר זכו בהם יורשים. ויזונו שלשתן יחד בנים ובנות ואלמנה. בת אשתו מהו שתמעט בנכסים מי שקיבל עליו בשעת נישואין לזון בת אשתו מאיש אחר לחמש שנים ומת ומוטל על היורשים לזונה. כיון דאע"ג דמינסבא (ו)אית לה עד חמש שנים מן היורשין שהרי חוב הוא שנתחייב להם אביהם ממעטא ויזונו היא והבנות והבנים ישאלו על הפתחים. או דילמא כיון דאילו מתה לית לה ממעטא ומיקרו מרובין בשעת מיתה ונתמעטו אחרי כן וכבר זכו יורשין מאביהן והבנות יזונו עד בגר ואותה הבת תיזון עמהם. בעל חוב מהו שימעט בנכסים אם אין שם נכסים אלא כדי החוב [ו]מזון הבנות מי אמרי' כיון דאילו מת נמי אית ליה ממעט והבנות יזונו והבנים ישאלו מיד על הפתחים. או דילמא כיון דמחוסר גוביינא לא ממעט ויזונו הבנים עד שעת טריפת בעל חוב:

ג

[שם ע"ב]
ואיכא דבעי לה להך גיסא בעל חוב מהו שימעט בנכסים. בת אשתו מהו. אלמנתו מהו. אלמנתו ובת. מי שמת אלמנתו ובת ואין כאן אלא מזון אחת מהן ושניהם תובעות מזונות בתנאי כתובה הילכך כיון דתרוייהו בתקנתא דרבנן אכלי איזו תקדום א"ל זיל האידנא ותא למחר. כי אתא א"ל פשוט מנייהו חדא אלמנתו ובת. דאמר רבא אמר רב אסי עשו אלמנתו אצל הבת כבת אצל האחין בנכסים מועטין [מה בת אצל האחין] הבנות ניזונות והבנים ישאלו על הפתחים אף אלמנתו אצל הבת אלמנתו תיזון והבת תשאל על הפתחים: