א פי' רבינו שמואל זצ"ל שכיב מרע שחילק כל נכסיו לראובן במתנת שכיב מרע לא שנא בעל פה ולא שנא בכתיבה לברר מתנתו וחזר ונתנן או כתבן לשמעון. אבל לא מסר להם את השטר. דייתיקי של שני מבטלת דייתיקי של ראשון. דשכיב מרע יכול לחזור בו הילכך אחרון קנה וחזר בו מראשון. כתב כל נכסיו … להמשך קריאה
א והאי דאמר רב יהודה אמר שמואל שכיב מרע שכתב כל נכסיו אע"פ שקגו כו' ומשמע בשכתב גם הקנין מיידי כדמוכח נמי לבסוף דמוקמ' ליה דכתב ביה וקנינא מניה מוסף כו'. מכלל דבדכתב ביה מיירי. וגם הלשון משמע שכתב דבכתיבת כל קנינו מיידי. עכ"ל. ולקמן נפרש הילכתא כמאן: ב [שם] יתיב רב נחמן אחוריה דרבא … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין דבכותב כל נכסיו פליגי. [דאי במתנת ש"מ במקצת שכתוב בה קנין פליגי] (ד)בהדיא הוה ליה למימר מתנת שכיב מרע במקצת שכתוב בה קנין. ועוד הא תנן מתני' סתמא שייר קרקע כל שהו מתנתו מתנה ולא מפליג בין כתב בשטר קנין בין לא כתב. והיאך … להמשך קריאה
א והילכתא מתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין ואע"ג דמת. מצוה מחמת מיתה במקצת לא בעיא קנין והוא דמית. אבל אם עמד חוזר אף על גב דקנו מיניה: ב [דף קנ"ב ע"א] איתמר מתנת שכיב מדע שכתוב בה קנין בבי רב משמי' דרב אמרי ארכבה אתרי ריכשי. ושמואל אמר לא ידענא מאי אידון בה. בבי … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל וכל מצוה מחמת מיתה חוזרת בין במתנת מקצת בין במתנת בלא שיור. ואפי' קנו מיניה אי קאי מחליו הדר בכולהו בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה הואיל והוה מתאונן על מיתתו בעת צוואתו. והכי פסקינן לקמן עכ"ל: ב כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל גרסי' בפ' מי שאחזו קורדייקוס א"ר … להמשך קריאה
א פסק רבינו שמואל זצ"ל הלכה כרב נחמן. וכן פסק דבינו ברוך זצ"ל מארץ יון. ובפ' מי שהיה נשוי בכתובות איכא מעשה אחרינא אימיה דרמי בר חמא בצפרא כתבתינהו לנכסי לרמי בר חמא [אתא] לקמיה דרב ששת אוקמינהו בנכסי. ומסקנא שודא דדייני. ולהקדמה לא חיישינן הואיל וביום אחד נכתבו. ופי' רבינו שמואל זצ"ל דההיא במתנת … להמשך קריאה
א ונראה בעיני דהשתא דתקון רבנן לכתובת אשה דגבייא ממטלטלי כדפרי' לעיל בפ' יש נוחלין. וכדפסקי' פר"ח זצ"ל ורבי' יצחק אלפס בפ' אע"פ. נראה בעיני דכל מטלטלי הוי שיור ואפי' מטלטלי דליתנהו בעין הוי שיור לכתובה כגון מלוה שכבר בא מעשה לפני ריב"א זצ"ל ואגבה לכתובת אשה ממלוה: ב [שם] אמר נכסי לפלוני. עבדא איקרי … להמשך קריאה
א ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב והילכתא כמטלטלי דמי. דגרסי' בפ' יש נוחלין אמר רב נחמן אין גובין מן העבדים ואיפסקא הילכתא כוותיה בהדיא אלמא כמטלטלי דמי. ולדברי רבותינו לא שייכא ההיא להכא כלל וכוותייהו מסתברא דלא מייתי למיפשט אלא מהמוכר ונותן כלשון בני אדם: ב [שם ע"ב] אמר רבא אמר ר"נ חמשה עד שיכתבו … להמשך קריאה
א וכן נראה בעיני דהלכה למעשה דכל היכא דהודה שכיב מרע מעצמו שלא תבעוהו ואמר אני חייב לפלו' מנה לא זכה ראובן. אבל אם המנה בעין ואמר זה המנה שבידי או זה המנה שהפקדתי ביד פלו' של ראובן הוא זכה ראובן באותו מנה. ואע"ג דרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל פליג ואמר דכל שכן הוא שיותר … להמשך קריאה
א וכל אלו הדברים שאמר רבא הלכות הן. כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל הכא מיירי בהודא' פקדון שאמר אלו מעות או דבר אחר הופקד בידי דומיא דאיסור שהודה ואמר הלין זוזי דהוו מיפקדי בי רבא דמרי בריה הוי. אבל אם הודה ואמר שהיה חייב לפלו' מנה ולא תבעו אלא מעצמו הודה. בהא פלוגתא היא … להמשך קריאה
א כתב רבי' ברוך זצ"ל מארץ יון וכן הלכה: ב [שם] איבעיא להו שכיב מרע שהודה מהו ת"ש דאיסור גיורא הוי ליה תריסר אלפי זוזי בי רבא רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוה. אמר רבא במאי קני להו רב מרי להני זוזי אי בירושה גר לאו בר ירושה הוא. אי במתנה מתנת … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' ברוך זצ"ל מארץ יון וסלקא בתיקו. הילכך לא קנו דמספיקא לא מפקינן מיניה: ב [שם] אמר רב ששת ש"מ שאמר יזכה פלו' בנכסיי או יטול או יחזיק או יקנה כולן לשון מתנה הן וקנה. במתנית' תנא אף יחסן וירות בראוי ליורשו כגון בן בין הבנים. ור' יוחנן בן ברוקה היא דאמר … להמשך קריאה
א כתב ה"ת ר' ברוך מארץ יון זצ"ל באומר כל נכסיי אלו ואין לי בעולם דבר אחר. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל. וכן פי' ר"ח זצ"ל: ב [שם] איבעיא להו חזרה במקצת. שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר וחזר בו במקצת ונתנו לאחר שיכול לעשות כן כדאמרינן דייתיקי מבטלת דייתיקי בפרקים דלעיל הויא חזרה … להמשך קריאה
א מיהו נראה בעיני אני המחבר לענין הלכה למעשה דקיי"ל נמי כי ההוא לישנא דנהי דלא גרסי' ליה משום דלא מיתני אדרשב"ל מ"מ סברא גדולה היא דכל לגביה נפשיה בעין יפה קא משייר והוי שיור וקנה: ב [שם ע"ב] אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים אם כמחלק … להמשך קריאה
א מיכן היה אומר רבינו שמחה זצ"ל דבעל בנכסי מלוג לא מצי מקני לא לאחר ולא לאשתו. וכבר כתבתי בבא קמא בפרק החובל: ב [שם] איבעיא להו דקל לאחד ופירותיו לאחר מי הוי שיור או לא. אמתני' קאי דקתני בשכיב מרע שייר קרקע כל שהו מתנתו מתנה. ואיבעיא להו אם נתן דקל לאדם אחד ונמלך … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל ואמר ר' שמעון הלכה כר' שמעון בן מנסיא. כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל נראה לי דגבי מתנה דברים שבלב דברים הן דהיכא דגלי אדעתיה דלא יהיב מדעתיה לא הויא מתנה כגון גבי מתנה טמירתא. וכגון גבי שטר מברחת. וכגון הכא. וכגון גבי הקדש אמרי' יש שאלה דהואיל דבחנם … להמשך קריאה
א ודוקא שכיב מרע שכתב כל נכסיו סתם ולא צוה מחמת מיתה ולא הזכיר דברי מיתה בשעת צוואה. אבל מצווה מחמת מיתתו אפי' שייר קרקע כ"ש וקנו מיניה אין מתנתו מתנה אלא אם עמד חוזר כדפסיק לקמן בגמ' וכדפרישית: ב [שם] תניא הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים … להמשך קריאה
א ורבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל כתב נכנס אחריה לחורבה לבודקה ולישאנה שם שאם לא תהיה תותרנית ובשביל כך בא לב"ד והיה טוען נשאתיה שם והריני יורשה. ואמרו חכמים הואיל ונכנס אחריה לבודקה כו' כלומר הואיל שמספקא לן שעדיין היה רוצה לבודקה אין אנו מחזיקים אותו בא עליה ולא מדמי' ליה להא דתניא בכתובות או … להמשך קריאה
א על כן אין להם לתפוס הטבעות ששלח לה החתן הנה חרץ המשפט חרצנו והוא עשה כראוי לשאול בראובן ושמעון כדרך השואלים. וסבור אני הדברים נוגעים עדיך. ועליך מוטל ללכת בדרך טובים ושמור אורחות צדיקים. ולא להקניטם כי כבר קנוטים וצעורים על הבת. ואין ראוי להוסיף להם יגון על און. כי כבר דאינו דברים כאלו … להמשך קריאה
א מיהו נראה בעיני לענין הלכה למעשה דקיימא לן כדפסיק רבין סבא וכדפי' רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל. וכבר היה מעשה ושאל זקיני הרב ר' יצחק בר שלום זצ"ל. וזו השאילה: ב אשאל לפרבר ואם אכנס בדבור פן אכוה ברותחין פני רבינו קלונימוס ב"ר יהודה. השיבני על שאילתי. ראובן שיגר לבית חמיו טבעות זהב וחגורות … להמשך קריאה
א ובספרים שלפניי איתא להך גירסא. ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון גמי גריס להו בפירושיו. וכן רבי' יצחק אלפס גריס לה. וכן רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל נמי גריס לה: ב [שם] בעי רבא סבלונות העשויין ליבלות דאמרן דלא הדרי ולא בלו בשעת חזרה מהו. ת"ש סבלונות מועטין שתשמש בהם היא בבית אביה הרי אלו … להמשך קריאה
א כאן פירש רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל סבלונות העשויין ליבלות נגבין והא דתנן מרובין שתביא עמה מבית אביה לבית בעל' הרי אלו נגבין היינו אין עשויין ליבלו' ובמועטין בעינן אכל אבל במרובין אפי' אכל נמי אין נגבין עכ"ל. והיינו כדברי רבינו יצחק בר מרדכי: ב [שם] איבעיא להו מהו שישלש בסבלונו' שבח סבלונות מהו … להמשך קריאה
א רבינו יצחק בר מרדכי כתב ה"ג בתוספתא. עשה עמי שושבינות בשתי נשים ומבקש שיעשה עמו באשה אחת. יכול לומר לו לכשתשא אשה אחרת אבא לך בשניה. וה"פ אם עשה עמו בשתי נשים יכול זה לעכב בראשונה שלא יביא כלום עד שיעשה עמו בשניה. עכ"ל: ב [דף קמ"ו ע"א] מתני' השולח סבלונות לבית חמיו מנהג … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל אפי' ליתיה במתא ממש אם הוא סמוך לעיר שהיה יכול לשמוע קול טבלא איבעי ליה למיתי ולא בעי לאודועי עכ"ל. [לא שמע קל טבלא] לא ידע איבעי ליה לאודועי אי לא אודעיה תרעומות אית ליה עליו שלומי משלם. כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל אי ליתיה במתא ממש … להמשך קריאה
א הילכך בשביעית אכתי לא מטא זמנו שיוכל לנוגשו שעדיין לא נשא אשה. ואין הבכור נוטל בה פי שנים דהוה ליה ראוי לה. ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק כדפרי' לעיל: אמר רב כהנא כללא דשושבי' הוי במתא איבעי ליה למיתי שמע קל טבלא שהיו משמיעים קול לבא לשמוח עם החתן. איבעי ליה למיתני : הסבר … להמשך קריאה
א כתב רבינו ברוך זצ"ל מארץ יון והילכתא כאמימר. וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דתרי גווני נינהו מוהר וסבלונות. דהא גבי סבלונות הכא פסקי' לקמן גבי מתני' דסבלונו' ותרי זימני למה לי. וי"ל מוהר הוא ממון שמקדים לה עתה באירוסין שיהא כתוב בכתובה לכשתנשא לו ולהכי מיקרי מוהר עכ"ל. ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון … להמשך קריאה