א כתב רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל ולית הילכתא כחד מינייהו. מיהו לא קיימא לן דכי דלית הילכתא ככולהו שיטתא אלא יש פעמים שיטה שהיא הלכה ופירשתי במקום אחר: ב [שם] מתני' גט פשוט עדיו שנים. מקושר עדיו שלשה. פשוט שכתוב בו עד אחד. מקושר שכתוב בו שני עדים. שניהם פסולים. בשלמא מקושר שכתוב בו … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' ברוך [בר] שמואל זצ"ל מארץ יון עיון תפלה שמחשב בדעתו אכוין בתפילתי כדי שיעשי לי רצוני ודומה למנסה בוראו. ולי אני המחבר נ"מ דרב ר' משולם בן הרב ר' דוד זצ"ל כי ר' שלמה מוינא פי' עיון תפלה היינו שמכוין בבקשותיו לצורך עצמו. כגון ברך עלינו את השנה הזאת רפאנו וכל … להמשך קריאה
א כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר. הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול. ואע"ג דכתבי סהדי אנחנו חתימנא על ניידרא ושטרא אמחקא סוף סוף מחיק ליה לשטרא וכתיב מה דבעי. הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר כדאוקימנא וכדפרישית: ב [שם] מתני' ר' חנניה בן גמליאל … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל מכאן אני מדייק שצריכין עדים להזהר כשחותמין שניהם זה בצד זה בשיטה אחת שלא יתחילו חתימתן אלא מתחילת הקלף שאם יתחילו מאמצעית הקלף איכא למיחש לזיופא כי האי גוונא דגאיז ליה מעילאי וכתיב בתחילת הקלף עד אמצעית של מקום העדים מאי דבעי והוה ליה הוא ועדיו בשיטה אחת. … להמשך קריאה
א ורב יהודאי [גאון] נמי מוקי להאי דחזקיה בהלכות עדות שלו. כגון דהוה קרוב חתים ברישא כי היכי דלא תיקשי אדרב יהודה דאמר במסכת מכות אפי' בדיני ממונות נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה דהיכא דחתים קרוב ברישא מוכחא מילתא דלכבוד הוא דעבד ולא לעדות אחתמיה. ובהא כ"ע מודו. והכי תני בתוספתא שטר … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל נראה לי כגיר' הספרים צריך שיכתוב ודין קיומיהון וה"פ צריך שיכתוב ומה שעל המחק תיבה פלו' או אות פלו' זה יהא קיומו. ויש לתמוה ולהקשות על מה שנהגו עתה לקיים המחקין והתלויות דביני חטי בשיטה אחרונה סמוך לשריר וקיים. והלא יכול לבא לידי קלקול. שהרי בהלכה זו משמע … להמשך קריאה
א כן נראה בעיני טעם הדבר ופירושו. ועיקר: ב [שם] הרחיק העדים שני שיטין מן הכתב פסול. האי דפי' בקונט' אם אין כתוב בו שריר וקיום. אין נראה לי שהרי אפי' במקושר אליבא דרב הונא אם הרחיק שני שיטין פסול דאיכא למיחש דילמא גאיז ליה לכשכתב שטרא כו' ויניח שם שני שיטין שהם חלק. והעדים … להמשך קריאה
א אלא ש"מ אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב וכן הלכה. ואיתא נמי ביש נוחלין כי האי גוונא גמ' האשה את בנה ותנן נמי פרק יוצא דופן בנדה בן יום אחד נוחל ומנחיל. ואמר רשב"ל נוחל בנכסי האם להנחיל לאחין מן האב. ודוקא בן יום אחד אבל עובד לא. מאי טעמא … להמשך קריאה
א ופסק רבינו שמואל זצ"ל דהכי הילכתא כדשלחו מתם דהכי סבירא להו אלא דלא אשכחו ראיה מפורשת. וכן כל הני דאמרן לעיל הכי הילכתא עכ"ל. כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל דודאי גזלן נמי אם מוחזק לנו שחתם לפני שנעשה גזלן שאחרים מעידים על כתב ידו. וכשר השטר כשם שהוא משמע בחתנו דאין שום חילוק … להמשך קריאה
א על זאת נשאלתי מרבותינו שבלותיר. ואומר אני כי אין לראובן כאן כלום משום דהוי בנימין יורש ודאי במקצת וראובן ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי. שכל מקום ששנים באו מכח ירושה ויודעים לטעון מכח מי הם באים לירש. וכל א' תובע כל הנכסים יחלוקו דהוו ספק וספק וחולקין. כגון במתני' דנפל הבית עליו ועל … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל דלא מיתוקמא מתני' אלא כגון שלא נשאר לרחל שום זרע. אבל אם יש לה עוד בן. כגון שיש לה שני בנים לרחל ובנימין בנה מאיש אחר שהוא אחי יוסף מאמו. ראובן בן יעקב מלאה אומר רחל מתה תחילה וירש יוסף חצי נכסיה ואתה חצי. ואחר כך מת יוסף וירשתי חלקו. … להמשך קריאה
א [שם] מתני' נפל הבית עליו ועל אמו כגון שנפל הבית על רחל אשת יעקב באלמנותה. ועל יוסף בנה מיעקב. ולא היה לה עוד בן לא מיעקב ולא מאיש אחר. שעכשיו טענותיהם שוות שיורשי האם כגון אחיה מאביה אומרים הבן מת ראשון והיה מתה אחרונה וירשנו כל נכסיה. ויורשי הבן כגון ראובן בן יעקב מלאה … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא. האי דקאמרי ב"ה נכסים בחזקתן פי' רב האי גאון זצ"ל דאינון נכסי איתתא דלא ידית כתובה מנכסי מלוג אינון דנכסים הנכנסין והיוצאין עמה אינון ובהון פליגי ר' אלעזר ור' יוחנן ובר קפרא וקפסיק הילכתא כבר קפרא חדא דהא מסקנא דשמעת' היא והוא דהוא רביה דר' יוחנן וקיי"ל … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל ושינויא דסמכא הוא. ומיהא שמעינן דהא דאמר שמואל בשנים אוחזין בעל חוב גובה את השבח לא סבירא לן כוותיה אלא גובה את חצי השבח וכן הלכה. ואי קשיא דהכא בעי שמואל דאיקני מהו והתם קאמר בעל חוב גובה את השבח דהיינו דאיקני. איכא למימר דאליבא דר' מאיר קאמר דאמר אדם … להמשך קריאה
א [שם ע"ב] איתמר רב הונא אמר ראשון קנה. רבה בר אבוה אמר יחלוקו. אמר רבינא במהדורא קמא דרב אשי אמר לן יחלוקו. והילכתא יחלוקו. נמצא בתשובת רב האיי גאון זצ"ל ובפר"ח זצ"ל רב אשי חיה ששים שנה. ובכל שנה מחזר תלמודו בשני חדשי הכלה ניסן ותשרי ולכשמגיע ל' שנה סיים כל תלמוד. וכן עשה … להמשך קריאה
א והתם בשילהי שמעתין פר"ח זצ"ל והני כולהו לפרש טעמא דב"ש אבל לענין דינא כב"ה עבדינן דבהדיא קיימא לן ב"ש במקום ב"ה אינה משנה: ב [שם] בעי שמואל דאקני מהו הכותב לחבירו משעבד אני לך בחובך כל נכסים שאקנה מהו. והיינו שכותבים בשטרות דקנאי ודעתיד אנא למיקני. מי טריף מלקוחות מנכסים שקנה הלוה אחר כתיבת … להמשך קריאה
א וכבר נשאל רבינו שמריה זצ"ל על שכיב מרע אחד שהי' מבקש ביום השבת שיהיו שולחים אחר קרובו אחד. והתיר להם להשכיר רץ בשבת ולשלוח אחריו כדי שלא תטרף דעתו עליו כדאמרי' הכא דקונין משכיב מרע כדי שלא תטרף דעתו עליו. ירוש' פ"ג דפיאה איזהו ש"מ כל שלא קפץ עליו החולי. דרך ארץ הקרובים נכנסין … להמשך קריאה
א [שם] מתני' זכין לקטן הואיל ואין לו יד לזכות בעצמו ממון שנותנין לו תקנו חכמים שיהא אחר זוכה ומקבל לצורכו ואין זכין לגדול שהרי יכול היא לזכות לעצמו. ר' יהושע אומר לקטן אמרו משום דזכין לאדם שלא בפניו וכ"ש לגדול שיש לו יד לקבל ולזכות ושליח נמי. הילכך כ"ש דזכין לו שלא בפניו. והלכה … להמשך קריאה
א [שם ע"ב] מתני' ר' אליעזר אומר אם בשבת חילק נכסיו. אז תקנו חכמים שיהו דבריו קיימין בלא קנין משיכה שמא תטרף דעתו מפני שאינו יכול לכתוב. אבל לא בחול. ר' יהושע אומר בשבת אמרו שיהו דבריו קיימין אע"ג דליכ' למימר מנו דיכול לקנות ולכתוב כי לא עביד נמי קני קל וחומר דכל הראוי לבילה … להמשך קריאה
א ר' אליעזר סבירא ליה דדברי ש"מ אינן ככתובין וכמסורין כלל אלא כבריא בעלמא וצריך קנין כשאר מתנת בריא. ולית הילכתא כוותיה: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה
א וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל בפרק דבבא מצי' דקיי"ל כר' דאמר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו והכי עבדי' עובדא. איתמר קטן אימתי מוכר בנכסי אביו וכו' ופי' בזה בורר: ב [דף קנ"ו ע"א] מתני' המחלק נכסיו על פיו רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. … להמשך קריאה
א וכן פסק רבינו חננאל זצ"ל בפרק המוציא יין במסכת שבת וזה לשונו. אביי אמר דכ"ע אסור להשהות שטר פרוע. והכא במודה בשטר שכתבו קא מיפלגי ת"ק סבר צריך לקיימו ור' יהודה סבר אין צריך לקיימו. ועיקר דהא שמעתא בפרק האשה שנתארמלה ובכמה דוכתי נמי איתא. והכין הוא ראובן שתבע את שמעון במנה והוציא עליו … להמשך קריאה
א אלא נראה בעיני דהלכה כר' נתן. דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא והלכה כרבא. וכן משמע מדברי רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל שהוא סובר דהלכה כר' נתן. שכך כתב אהא דאמר רב הונא כמאן אזלא הא שמעתא דרבה בר נתן. דהכי נמי הוה מצי למימר דכר"מ דמתני' אזלא שמעתי'. דהא לקמן מוקים רב הונא דר' … להמשך קריאה
א ומיהו שמעינן דבין בחיים בין מחיים סימנא לחיים: ב [שם] מתני' לא כתב בו שכיב מרע כדקציר ורמי בערסיה. וגם לשון מתנת בריא לא נכתב בה כד מהלך על רגלוהי בשוקא שזהו לשון מתנת בריא. ובמתנה בלא שיור מיירי דאמרי ביה מתנה שאם עמד חוזר. הוא אומר שכיב מרע הייתי וחוזרני בי והן אומרים … להמשך קריאה
א הילכתא כדברי רבי' שמואל ור"ת זצ"ל עבדינן עובדא: ב [שם] ההיא מתנת ש"מ במקצת שכתוב בה קנין וקונה לד"ה בין עמד בין לא עמד דהוה כתוב בה בחיים ובמות. אמר רב הרי היא כמתנת שכיב מרע וקני לאחר מיתה. ואם עמד חוזר. וכ"ש אם מתנת ש"מ בכל היא בלא שיור דלא קני עד לאחר … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל והילכתא כשמואל בההיא דפליג בהדי רב. ויש מי שאומר הלכה כרב. וקשיא לן דמדפסק הילכתא במתנת שכיב מרע במקצת בעיא קנין. ואע"ג דמת ואם עמד אינו חוזר דאלמא בכל דין אחר הוא ולא בעי קנין. ואית דקשיא ליה ממתני' דקתני לא שייר קרקע כ"ש דלא איפריקא לרב … להמשך קריאה