א
מיכן היה אומר רבינו שמחה זצ"ל דבעל בנכסי מלוג לא מצי מקני לא לאחר ולא לאשתו. וכבר כתבתי בבא קמא בפרק החובל:
ב
[שם]
איבעיא להו דקל לאחד ופירותיו לאחר מי הוי שיור או לא. אמתני' קאי דקתני בשכיב מרע שייר קרקע כל שהו מתנתו מתנה. ואיבעיא להו אם נתן דקל לאדם אחד ונמלך וחזר ונתן פירותיו לאדם אחר ואמ' לקמן אמר רב נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו אם [כ]נמלך מת קנו כולן. אם עמד אינו חוזר אלא באחרון בלבד דלא הוה ביה שיור. אבל קמאי קנו דהוה בהו שיור. והכא אי אמרי' דשייר פירי כשנתן הדקל לראשון בלא פירות שייר לעצמו הפירות ומקום פירות ענפי האילן שבו גדילין הפירות וכשנתן לשני את הפירות עדיין מקום פירות עיכב לעצמו. ואילן המחובר כקרקע דמי. וקורא אני עליו שייר קרקע כל שהו והויא מתנתו מתנה בין באילן בין בפירות. ואם עמד אינו חוזר והו"א איכא קנין כדאמ' לקמן במתנת שכיב מרע או לא הוי שיור וכשנתן הדקל לראשון כולו נתן וליכא שיור קרקע. אם תמצי לומר [לאחר] לא הוי שיור חוץ מפירותיו מהו מי אמרי' כיון דמעיקרא הדקל לבדו בלא פירות נתן לו למה הוזקק לומר לישנא יתירא חוץ מפירותיו אלא לשייר מקום לעצמו ואיכא שיור קרקע כל שהו ומתנתו מתנה. אמר רבא אמר ר"נ אם תמצי לומר דקל לאחד ופירותיו לאחר לא הוי שיור. [חוץ מפירותיו הוי שיור] דכל לשון מיותר לשייר קצת מן המתנה לעצמו. ואליבא דרב זביד דאמר בהמוכר את הבית [המוכר בית לחבירו על מנת שהדיוטא העליונה שלי הדיוטא עליונה שלו למאי הילכתא אהני תנאי דע"מ לשייר לעצמו מקום בחצר שלפני הבית] שאם רצה להוציא את הזיזין מוציא. זה הלשון תפס לו רבי' שמואל זצ"ל עיקר ואינו נראה לו אותו לשון שכתוב בספרים אם תמצי לומר דקל לאחר ופירותיו לאחר לא הוי שיור. שייר פירות לפניו שייר מקום פירי. מאי טעמי' כל לגבי נפשיה בעין יפה קא משייר משום דלא מיתני ליה האי סוגיא דלקמן דא"ל רבא לרב אסי אנן אדרשב"ל מתנינן לה:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.