אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קע״ה

א

ובספרים שלפניי איתא להך גירסא. ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון גמי גריס להו בפירושיו. וכן רבי' יצחק אלפס גריס לה. וכן רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל נמי גריס לה:

ב

[שם]
בעי רבא סבלונות העשויין ליבלות דאמרן דלא הדרי ולא בלו בשעת חזרה מהו. ת"ש סבלונות מועטין שתשמש בהם היא בבית אביה הרי אלו נגבין תרגמה רבא בר אבא מיכא בסיכבתא מיני צעיפים וקישורי נשים שהם דבר מועט ומחיל להו לגמרי לא שנא כלו ולא שנא לא כלו. אבל תכשיטין חשובין תיבעי לך:

ג

[שם]
אמר רב יהודה אמר שמואל מעשה באדם אחד ששיגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת מאי קמ"ל אבע"א שבחא דארץ ישראל קמ"ל. אבע"א הא קמ"ל דאי טעין טענתיה טענה. אי הדרי סבלונות וטעין שמן ויין שלחתי לך בעצרת לא הוחזק בדאי בכך והדרי:

ד

[שם ע"ב]
[מתני'] סבלונות מועטין [כו']. יתיב רבין סבא קמיה דרב פפא ויתיב וקאמר בין שמת הוא ובין שמתה היא ובין הדר ביה הוא (ומגרש) ומגרש לה סבלונות הדרי מיכלא ומשתיא לא הדר. הדר בה היא אפי' כישא דירקא הדר. אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמין לו דמי בשר בזול. וכמה דמי בשר בזול כל זוזא חשבינן ליה ארבע דנקי. פי' רבינו שמואל זצ"ל סבלונות הדרי כגון סבלונות שאין עשויין ליבלות ששלח סתם. אבל אוכלא ומשתיא ששלח בבית חמיו לא הדרי מסתמא אם אכל שס סעודת חתן בדינר דהיינו עשויין ליבלות הילכך מחולין כדתניא לעיל. אבל אם פי' על מנת שיחזרו לו הדרי לא שנא סבלונות מרובין ולא שנא סבלונות מועטין כדפרישית במתני' אבל אי הדרא בה איהי אפי' אגודה של ירק הדרא. אבל קידושין לא הדדי כדאמרינן לעיל גזירה שמא יאמרו כו' ושמין לו בשר בזול כשיחזירו לו אוכלין ומשקין שהאכילם והשקם בזול לפחות שליש מדמיו. עכ"ל: