א ראשונה מלוה על ידי ערב ולא אתני ממי שארצה אפרע. תובע מן הלוה תחילה וכופהו בב"ד בין יש לו ללוה נכסים דהיינו קרקעות בין אין לו. ואם אינו יכול לכופו ללוה דלא ציית דינא נכנס לביתו של ערב: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל וכ"ש תן לו ואני קבלן. וכרבא קיימא לן דבתראה הוא. ודוקא תן לו ואני נותן דשניהם לשון מתנה משמע לשון קבלנות שבאותו לשון שציוהו למסור לזה קיבל עליו לפורעו. דמשמע כאלו קיבל הוא עצמו מיד הלוה בערבות. לא יפרע מן הערב תחילה אלא מן הלוה ובקבלנות מאיזה שירצה יפרע כרבנן … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וליתא לדרשב"ג. דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום כו'. והדין כללא לאו דוקא הוא דלא אמרינן הלכה כרשב"ג אלא עד דאיכא טעמא. עכ"ל: ב [דף קע"ד ע"א] אמר רב הונא הלויהו ואני ערב. הלויהו ואני פורע. הלויהו ואני חייב. הלויהו ואני נותן כולן לשון ערבות הן. … להמשך קריאה
א ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון פירש התם על כן אין כולן מכורות דיד בעל השטר על התחתונה דהוה ליה לפרש ולא פירש. מתני' המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב. ב [שם ע"ב] ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב. אוקמה רב נחמן למתני' דה"ק לא יפרע מן … להמשך קריאה
א וכתב רבינו שמואל ומיהו נראה בעיני שאם שניהם באין בהרשאה עליו זה מזה על הלוה יכולין לגבות אחד מן השטרות ממה נפשך מן הלוה שהרי מודה הוא בעל כרחו בשני שטרות אלא שפרע אחד מהן. ומיהו אי טעין לוה לשניכם פרעתי והשובר נכתב סתם על שניכם. נראה בעיני טענתא מעלייתא. אבל היכא דמודה בשני … להמשך קריאה
א וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל עליו להביא ראיה שאביו נתנה לו במתנה וראיה בשטר ולא בעדים דקיימא לן אין אותיות נקנות במסירה. ואי מתנת שכיב מרע היא אפילו בעדים דקיימא לן דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו. כדגרסי' פ' מי שמת אימיה דרב עמרם הוה לה מלוגא דשטרי וכו'. ואע"ג דאמ' הכא דכ"ע בין … להמשך קריאה
א בספרו היה תחילה ההוא דאמר להו רב לספרי כי קיימיתו בשילי כו'. ואחר כך ההיא דאמר להו רבה בר שילא. כי כתביתו שטרי אקנייתא כו'. ואני כתבתי להפך כמו שהוא בפי' רבי' שמואל זצ"ל: ב [שם] אמר רבא האי מאן דנקיט שטרא בר מאה ואמר כתובו לי תרי בני חמשי חמשי. שכשיפרע ליה לוה … להמשך קריאה
א פי' רבינו שמואל זצ"ל להנך דכתב' אקנייתא. כותבי שטרי אקנייתא שאין כתוב בהם אחריות ולא אתי למיטרף לקוחות. הילכך אי ידעיתו ההוא יומא דאקני' ביה מן הנותן מתנה או מוכר מכירה. כתבו עכשיו אותו היום שניתנה המתנה והמכירה דאיכא למיחש שמא אחרי כן נתנה לאחר שלא כדין ודוקא שטרי אקנייתא. אבל שטרי הלואה שיש … להמשך קריאה
א מעתה הכי קיימא לן דכל שטרות המאוחרין ל"ש שטרי מקח וממכר ל"ש שטרי הלואה כולהו פסולין. והיינו דא"ל רב יימר לרב כהנא ואמרי לה רב ירמיה מדפתי לרב כהנא האידנא דכתבינן שטרי מאוחרי וכתבינן תברא ולא חיישינן לחורבא דנפיק מינה לר' יוסי בתר דאמר להו ר' אבא לספרי כי כתביתו שטרי מאוחרי כתובו הכי. … להמשך קריאה
א וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דכותבין שטר : ב [דף קע"א ע"ב] תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין. אמר רב המנונא לא שנו אלא שטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפי' מאוחרין נמי פסולי' מאי טעמא זימנין דזבין ראובן ארעא לשמעון בניסן על מנת שאם יגיע לדמים יחזירנה לו. וכשכתב שטר … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל איני יודע אם בכך מיידי שהוא קנה בשמה והודיעו למוכר שהוא שלוחה ואף עפי"כ לא נאמר בטל המקח מאחר שלא עשה כמו שאמרו לו. ושאני בין שליח של מכירה לשליח של קנייה. דאילו עשאו שליח למכור הקרקע ושינה שליחותו לא היה כלום. כדאמרי' בכתובות טעה השליח לא קאמינא … להמשך קריאה
א ורבינו יצחק אלפס זצ"ל לא הזכיר דברי רב אשי אלא דברי רב נחמן אלמא כרב נחמן סבירא ליה: ב [שם] ההיא איתתא דיהבה זוזי לההוא גברא למיזבן לה אדעא. אזל זבן לה שלא באחריות אתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי א"ל זיל זבנה את מן המוכר שלא באחריות והדר את … להמשך קריאה
א רבינו ברוך זצ"ל. וכן רבינו יצחק אלפס זצ"ל שניהם פסקו הלכה כת"ק. מאי טעמא אין כותבין לו אחריות אמר רב ספרא לפי שאין כותבין שני שטרות על שדה אחת. דילמא אתי בעל חוב וטריף לה להא שדה שאבד שטרו שהיה לו על שדה זו וכתבו לו שטר אחר עליה. וכיון דנטרפה מידו אזיל בהאי … להמשך קריאה
א וכן הלכה כאביי. כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל אביי אמר שתי וערב ואפי' אינו במקום עדים והזמן. ואם לא יהיה שתי וערב אפי' נקרע מקום עדים והזמן והתורף לא הוי קרע ב"ד לאביי. עכ"ל: ב [שם] ת"ר מי שבא ואמר אבד שטר חובי וכתב לו אחר תחתיו ככל הכתוב בראשון ואין לו עדים … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר אברהם זצ"ל ה"ג אמר רבה בר אבוה אמר רב אין הלכה כר' יוסי והכי מוכח בנדרים בפ' ארבעה נדרים ור' יוחנן פליג עליה דרב. ואין הלכה כר' יוסי תלמודא פסיק ואין להקשות מנדרים דפסקי' והילכתא אסמכת' דהתם כדמפר' והוא דלא אניס וכגון דקנו מיניה בב"ד. והכא לא מיירי אלא בקנו … להמשך קריאה
א פי' רבינו אליקום זצ"ל ולהכי כותבין שאם יתחייב האחד שלא יכול לומר אני לא קיבלתי עלי פלוני להיות ב"ד. משמע דוקא לאחר שדנוהו ונתחייב לא מצי הדר ביה אבל קודם שדנוהו מצי למימר הדרי ביה מזה שבירותי . ולא נהירא לי אלא מיד כשבירר אותו ובירכוהו לישב בדין וקיבל הברכה שוב אינו יכול לחזור … להמשך קריאה
א רבינו אליקום זצ"ל פי' בבורה שהיתה בורה מזמן גדול. מהו דתימא ריוח דהנותן הוא שמתקן שדהו והוא יתן קמ"ל דלא: ב [שם] מתני' אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה ב"ד כגון אדרכתא אלא מדעת שניהם. ושניהם נותנים שכר בשטרי בירורין. רשב"ג אומר לשניהם כותבין העדים שטרי טענות שנים לזה בעצמו ולזה בעצמו. מאי שטרי … להמשך קריאה
א ורבינו אליקום זצ"ל כתב סד"א דכיון דצורבא מרבנן הוא תתרצה בהנהו קידושין כשיגיעו לידה. קמ"ל דאפי' הכי אין כותבין אלא מדעת שניהם. רוצה לפ' דבשטר קדושין ממש מיידי. ואתיא לי בגמגום. דאי כבר נתקדשה בעדים אפילו צווחת אמאי לא יכתבו. ואי עדיין לא נתקדשה היאך יכתבו שטר קידושין והיא לא נתקדשה: ב [שם] מתני' … להמשך קריאה
א ורבינו אליקום זצ"ל פי' כדברי רבינו שמואל זצ"ל. וכן נראה האמת דלא מסתבר כלל לומר דצורבא מרבנן אין דרכו לדקדק יפה בעדות וסומך על האחרים. ההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה בר אבא אתיא לקמיה אמר ליה לאו אנא הואי א"ל איברא את הוית. אמר אביי אע"ג דאמור רבנן צורבא מרבנן לאו אורחיה … להמשך קריאה
א וכתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל אבל להא לא חייש אם יכתוב בסוף שיטה שמא יכתוב אצלו מראש השיטה אני לויתי מפלוני מנה. והוא יהיה חתום בסוף שיטה. דמשמע לי' הא דתנן הוציא עליו כתב ידו כו' דוקא שחתם למטה כעין חתימת העדים. מיהו אם כתב בכתב ידו אני פלו' לויתי מפלו' היינו ההיא … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל אין לפרש כפתיה ממש אלא כפתיה במילי שתפסו בדברים עד שלא היה בו כח לכפור עכ"ל. ההוא שטרא דהוה כתיב ביה בפנינו קנה פלוני מנת ראובן ושמעון אחי. כלו' חלק קרקע שיש לשני אחים. והוה להו חד אחא ששמו אחי והוה ליה מנתא בהדייהו ואזל הלוקח ושדא ביה … להמשך קריאה
א רבינו יצחק אלפס זצ"ל פי' ספל סאה קפל קביל ופלגא. ותו פי' מענין תיקו באלו מציאות ובהמפקיד: ב [שם] ההוא שטרא דהוה כתב ביה שית מאה וזוזא. שלחה רב משרשיא קמיה דאביי שית מאה אסתירי וזוזא. פי' אסתירי סלעים. או דילמא שית מאה זזוזי וזוזא או דילמא שית מאה פריטי וזוזא. א"ל דל פריטי … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל ותימא אמאי לא חיישי' לשמא ימחוק מנה של מטה. ונראה דכי האי גוונא מחק היה פוסל כל השטר כולו דהיה לחוש שמא לא היה כי אם דינר אחד כתוב לפיכך אין לחוש למחק שאם היה מוחק היה פוסל את כולו עכ"ל: ב [שם ע"ב] ת"ר ילמד תחתון מעליון … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל מיכן שהמחק שאין כתוב עליו כלום אינו פוסל את השטר (אפי' אינו פוסל את השטר) אפילו אינו מקויים והוא שהיה נקרא יפה תיבה אצל תיבה שאינה מעכב קריאת השטר המחק שבנתיים. או אפי' מעכב כמו בכאן דאינון ונמחק. אם נוכל לתלות מה שהיה כתוב ונמחק בדבר שאין בו … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וכן הילכתא: ב [שם] מתני' כתוב בו בשטר מלוה זוזין מאה דאינון סלעין עשרין אין לו למלוה אלא עשרין סלעין. אע"פ שמאה זוזין הם כ"ה סלעים. יש לפרש זוזין מאה גרועין וחסירין שאינם אלא כ' סלעים דיד בעל השטר על התחתונה שהמוציא מחבירו עליו הראיה. זוזי מאה דאינון סילעין … להמשך קריאה
א וכן הלכה דמצטרפי. דהא אליבא דר' נתן פשיטא לן דמצטרפי. וקיימא לן כר' נתן כדפרי' בסנהדרין . וכן פסק רבי' יצחק אלפס זצ"ל. אבל עד ודיין לא מצטרפי. דהכי גרסינן פרק האשה שנתארמלה דמאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא. ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא. וכתב רבי' יצחק בר מרדכי … להמשך קריאה