אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ר״ח

א

פי' רבינו שמואל זצ"ל ושינויא דסמכא הוא. ומיהא שמעינן דהא דאמר שמואל בשנים אוחזין בעל חוב גובה את השבח לא סבירא לן כוותיה אלא גובה את חצי השבח וכן הלכה. ואי קשיא דהכא בעי שמואל דאיקני מהו והתם קאמר בעל חוב גובה את השבח דהיינו דאיקני. איכא למימר דאליבא דר' מאיר קאמר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אי נמי מיבעיא לן לרבנן מאי ואיהו פשיט מדנפשיה דאיקני קנה וסברא דנפשיה קאמר עכ"ל:

ב

[דף קנ"ח ע"א]
מתני' נפל הבית עליו ועל אשתו ואין לה בנים ממנו יורשי הבעל דהיינו אביו או אחיו או בניו מאשה אחרת אומרים האשה מתה ראשונה ואין ליורשי האשה כלום בכל נכסיה שהרי הבעל מת אחרון וירש את אשתו טרם מותו. יורשי האשה דהיינו קרובים ממשפחת אביה אומ' הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה וירשנו כל נכסיה ב"ש יחלוקו. פי' רבי' שמואל זצ"ל נכסי צאן ברזל היא נדוניא. דהנעלת ליה ונכתבה בכתובה ומנה מאתים ותוספת. ונכסי מלוג שלה הכל יחלוקו שהרי ממון המוטל בספק הוא. ויש מפר' ביבמות בהחולץ דאכתובה לא פליג ב"ש אלא אשארא. וב"ה אומ' נכסים בחזקתם. ובגמרא מפ' בחזקת מי. והני נכסים הן נכסי צאן ברזל שהכניסה לו מבית אביה ושמאן בכתובתה ואחריותן עליו ואם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו. וכתובה בחזקת יורשי הבעל מנה או מאתים ותוספת. נכסים הנכנסין והיוצאין עמה הם נכסי מלוג שנפלו לה מבית אביה ואחריותן עליה בחזקת יורשי אביה שמאביה באו לה:

ג

[שם ע"ב]
ואמ' בגמ' הני נכסים דאמרי ב"ה נכסים בחזקתן בחזקת מי. ר' אלעזר אומר בחזקת יורשי האשה. ור' יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל. ורשב"ל אומר משום בר קפרא יחלוקו. וכן תני בר קפרא הואיל והללו באין לירש יחלוקו שהרי לשניהם יש טענת חזקה. היא הנעלת ליה מבית אבוה. והוא מתוך שקיבל אחריותן קנאם והרי הן כממונו. והאי דאמרי ב"ה בחזקתן היינו בחזקת שניהם ויחלוקו: