א וכתוב באלפס דהיכא דקיבל עליה קרוב או פסול כבי תרי וקנו מיניה לא מצי הדר ביה דקיי"ל אין לאחד קנין כלום. דהא אפי' קיבל עליה לבעלה דינו כבי תרי וקנו מידו אינו יכול לחזור בו. כדגרסי' פ' שבועת הדיינין ההוא דאמר לי' לחברי' מהימנת לי כבי תרי כל אימת דאמרת לא פרענא לך שנאמן … להמשך קריאה
א הילכך הלכה כרשב"ג דהבא לידון בשטר ובחזקה. נידון אף בחזקה בלא שטר. והאומר פרעתיך בפני פלו' ופלו' אין צריך שיבאו פלו' ופלו' ויעידו. ולא עוד אלא אפילו אתו פלו' ופלו' ואמרו לא היו דברים מעולם אפילו הכי נשבע ונפטר. והלכה הבא לידון בשתי כיתי עדים אין צריך לברר ודיו בכת אחת דהשתא הבא לידון … להמשך קריאה
א הילכך גבי הבא לידון בשטר ובחזקה הלכה כרבי שנידון בשטר. ואע"ג דיש לו עידי חזקה צריך להביא השטר ואם לא יביא (הקרקע) מוציאין (השטר) מתחת ידו. וקיי"ל נמי כי הא דאמר ר' אבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב האומר לחבירו פרעתיך בפני פלוני ופלוני צריך שיבואו פלוני ופלוני ויעידו. ואינו נאמן אפי' … להמשך קריאה
א שמעינן מהכא לתרי לישנא למ"ד צריך לברר. היכי דאמר יש לי שני כיתי עדים שצריך להביא שני כיתי עדים. ואם לא הביא שני כיתי עדים הפסיד. אלא יש ללישנא קמא ואפי' תהא כת שניה פסולה הרי בירר דבריו וללישנא אחרינא צריך שני כיתות וכשירות. ולמאן דאמר אין צריך לברר אף על גב דאמר יש … להמשך קריאה
א הילכך לא שנא בירר מומחה לא שנא בירר לו אחר מיושבי קרנות לא מצי למימר לא אדון לפניו עד שיביא ראיה שהוא קרוב או פסול: ב [שם]מתני' זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי ר' מאיר אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים אינו … להמשך קריאה
א הילכך יש לי ללמוד מיכן היכא דביררו את שני דיינין וטענו לפניהם שאין בעלי דינים יכולין לומר לדיינים אל תשאלו דיני מפלוני תלמיד חכם אלא מפלוני דהא הלכה כחכמי' דלא בעינן דעת בעלי דינין. ואם היו יכולין למחות (אי) הוי בעינן דעתייהו דסוף סוף כשידעו ימחו ולא יתרצו בדין שיאמרו לא היה לכם לשאול … להמשך קריאה
א ויש לי ללמוד מכאן דקרובי המוכה מעידין על המכה לגרשו מבית הכנסת ואפילו המוכה עצמו: ב פרק זה בורר ג [דף כ"ג ע"א] דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד פי' כששניהם מתרצים לב"ד אין לנו לכופם לדין. אלא לפני ב"ד שבוררין שניהם. אבל כשהאחד מסרב ואינו רוצה לדון כלל או שלשה הדיוטות או … להמשך קריאה
א ופסק רבינו יב"א זצ"ל דהלכתא כרב נחמן דפסיק כר'. וכי אמ' הילכתא כשמואל בדיני הני מילי לגבי רב אבל שמואל ורב נחמן הילכתא כדב נחמן. הילכך הלכה כר'. וכן פסק רבי' יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כרבי.וכתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל וחזינן לגאון דקאמר הני מילי בעדות על פה. אבל בשטר שיש בו שלשה עדים … להמשך קריאה
א ראיתי ריב אנשים אשר חתמו עליו ישישים. והמה זקנים וראשים. ראשי האבות לבני ישר' הח' ר' יהושע והח' ר' הושעיא. ואלה דברי האבות וטענותם. הנה היום נתעצמו לדין ראובן ושמעון בפניי. וקבלו בקנין לעשות ככל אשר יפסקו ובא ראובן ותבע וקודם שפסקו ושסיים טענותיו. נתחדשה מריבה בין ראובן ובין אחד מן הדיינים כי היה … להמשך קריאה
א פי' רש"י זצ"ל שמא יתחייב חזק ונמצא רודף את הדיין. וכן משמע בדבריו מדנקט קרא דלא תגורו מפני איש דאיירי בדיינים. ופריב"א ורבינו שמשון בר אברהם זצ"ל דדוקא אחד רך ואחד חזק אבל שניהם חזקים אפילו קודם שידע להיכן הדין נוטה. משתשמע דבריהם אי אתה רשאי לומר איני נזקק לכם וחייב ליטפל בדינם דמצות … להמשך קריאה
א מיהו היכא דאיכא שבועה על הנתבע או על התובע אע"ג דדקדקו כל הצורך דלא למיחסר אלא למימר איש פלו' אתה זכאי ואיש פלו' אתה חייב. פי' רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל דאפי' הכי שרי למימר להו לעשות פשרה כי היכי דליפטרו מעונש שבועה: ב [שם] ר' יהודה אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך … להמשך קריאה
א וכן פסק בהלכות גדולות דפשרה צריכה קנין דדוקא בפני שנים אבל בפני שלשה לא בעיא קנין: ב [שם] ת"ר כשם שהדין בשלשה כך פשרה בשלשה. נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע ר' יהושע בן קרחה אומ' מצוה לבצוע: ג [שם ע"ב] אמר רב הלכה כר' יהושע בן קרחה. וכדאוקמי' במצוה להזכיר הפשרה ולמימר להו … להמשך קריאה
א אמר שמואל שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקראו ב"ד חצוף. פי' דאמרי להו בעלי דינים אי דינא דאורייתא הוא לדון בשנים אנו מקבלים אתכם ואם לאו אין אנו מקבלים אתכם. ועל כי האי גוונא קאמר שמואל דיניהם דין דאורייתא אלא שנקראו ב"ד [חצוף] מדרבנן שלא היה להם לדון כ"א בשלשה. ופליג ר' אבהו וסבר … להמשך קריאה
א ולענין הלכה נסמוך על רבינו שמואל זצ"ל ועל רבינו אליקום זצ"ל. תניא בתוספתא המלוה את חבירו על ידי שני ערבים לא יפרע מאחד מהם. ואם אמר על מנת שאפרע מאחד מהם יפרע מאחד מהם: ב הדרן עלך פרק גט פשוט וסליקא לה מסכת בבא בתרא הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א [שם ע"ב] והלכתא ערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין. ואם כתוב בתוך השטר לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים משועבדים לאחר מתן מעות בעי קנין. ואפי' חתום בתוך השטר לאחר חיתום בעי קנין וגובה מבני חרי. ערב דב"ד אפילו לאחר מתן מעות לא בעי קנין. בההיא הנאה דקא מהימני ליה נמר ומשעבר נפשיה. מה … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל לוה שכתב שטר בכתב ידו והעיד בו עדים ונתנו למלוה הרי זה שטר כשר. וכן אם כתב שטר אע"פ שאין בו עדים ונתנו למלוה בפני עדים ה"ז מלוה בשטר. והוא שיהיה כתב שאינו יכול להזדייף. ויקראו אותו [העדים] שנמסר בפניהם. ויש מן הגאונים שהורו שצריך לומר לעדים … להמשך קריאה
א כתב רבינו ברוך זצ"ל מארץ יון אם שיעבד לוה אחר ששם מלוה כתב ידו בב"ד מיגבי מינייהו או לא. פירוש הוחזק כתב ידו בב"ד שהעיד לפני ב"ד שזו כתיבת ידו מאי מי אמרי' כיון דהוחזק כתב ידו בב"ד דמי כמלוה בשטר או לא. והילכתא כר' יוחנן עכ"ל. ופירשתי בפ"ק דבבא מציעא. והא דאמר ר' … להמשך קריאה
א בפרק קמא דקדושין בפר"ח אמר רב פפא הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין שיעבודא דאוריית' קיימא לן בהא משום דעיקר חלוקתם של רב ושמואל ורשב"ל הכא בעולת האשה. וכבר הקריבה חטאתה שחיובה מן התורה. דהא אמר רב פפא ס"פ גט פשוט הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין [משום שלא תנעול דלת בפני … להמשך קריאה
א וכתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וה"ה היכא דליכא שטרא בידיה ואמר תנו נותנין: ב [דף קע"ה ע"א] רב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלו' בידי ונקיט ההוא פלוני שטרא דלא מקויים אמר תנו קיימיה לשטריה ונותנין. לא אמר תנו לא קיימינן לשטריה ואין נותנין: ג [שם] אמר רבא ש"מ שאמר מנה לפלוני … להמשך קריאה
א וכן כתב רבי' אבי העזרי זצ"ל ששמע מרבי' אליעזר ממץ זצ"ל שאמר בשם רבותיו כן שאם נתערב מאשה לאיש בנדונייתא דמשתעבד אבל בשם רבי' יואל אביו זצ"ל כתב לא שנא. וגריס דלאו מידי חסריה. וכתב שרבינו אליעזר בר' נתן זצ"ל זקינו היה ערב לחתן של רבינו יעב"ץ זצ"ל על נדוניא שקצבו לתת לחתן ופטר … להמשך קריאה
א ורבינו ברוך זצ"ל כתב דפטירי יתמי. מתני' כיוצא בו אמר רשב"ג הערב לאשה בכתובתה ואין לבעל נכסים. והיה בעלה מגרשה. וצריך הערב לפורעה כתובתה מכיסו ידירנה הבעל הנאה על דעת רבים. נדר שאין לו הפרה שלא יוכל להחזירה. דחיישינן שמא דעתו להחזיר את אשתו ולאכול כתובתה לאחר שתקבל כתובתה מן הערב וקינוניא בעלמא הוא … להמשך קריאה
א כתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל ראובן שמכר שדה לשמעון. ובא לוי וקיבל אחריותה עליו לא נשתעבד לוי שזו אסמכתא היא. ואם קנו מידו שהוא ערב לשלם דמי מכר זה בכל עת שיתבענו שמעון הרי זה חייב. ובזה הודו רבותיי . וכן הערב או קבלן שחייב עצמו על תנאי אף על פי שקנו … להמשך קריאה
א חמישית נושא ונותן ביד נפרע מן הערב ולא מן הלוה שאין למלוה על הלוה כלום. ואם אין לו במה ליפרע מן הערב חוזר על הלוה מדר' נתן דקיימא לן כוותיה אפילו בבעל חוב דעלמא. וכולהו ערבי בעו קנין בר מקבלן וערב בשעת מתן מעות היינו דאמר לו תן לו ואני אתן לך. אי נמי … להמשך קריאה
א רביעית וקבלן דהיינו תן לו ואני נותן בין שיש לו נכסים בין שאין לו נכסים יפרע מן הערב תחילה: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה
א שלישית אם יש נכסים ללוה. ואפילו אתני נפרע מן הלוה תחילה: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה
א שניה אי אתני ממי שארצה אגבה ואין לו ללוה נכסים דהיינו קרקעות. נפרע מן הערב תחילה פי' תחילה דגבי ערב אם רוצה לדון עם הערב תחילה. אבל אם ירצה יתבע מן הלוה תחילה. כדאמ' אם אמר ממי שארצה אפרע יפרע מן הערב תחילה. כלומר דברצון המלוה תליא מילתא: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: … להמשך קריאה