א תר"מ ב במדרש הפותח והחותם בתורה מברך לפני' ולאחרי' כו'. דכ' כי קרוב אליך כו' בפיך ובלבבך קאי על כל איש ישראל שיש לו חלק בתורה כמ"ש ותן חלקינו בתורתך. ואותו נקודה השייכית אליו אין יכול אחר לפתוח רק הוא. בפיך הוא ק"ש וכל תלמוד תורה שנכלל בק"ש כמ"ש הקורא ק"ש מקיים והגית כו'. … להמשך קריאה
א תרל"ט ב במדרש כי המצוה הזאת כו' הפותח וחותם בתורה כו'. כבר פרשנו במ"א ב' בחי' אלו שהיא פתיחת הלב בתורה כמ"ש יפתח לבנו בתורתו. כי התורה היא מפתח שיוכל איש ישראל לפתוח לבו ע"י התורה. והוא בחי' תורה שבכתב אותו הנקודה שחקוקה בלבות בנ"י. והחתימה היא בחי' מעין חתום שהוא להסגיר פנימיות התלהבות … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה נצבים בקיצור. ג אנ"ה כולכם. היום בכל יום כשמכניסין עצמו להכלל כי הכלל תמיד נצבים לפני ה' כי כל הכתוב בתורה הוא קיים לעד. וכל העבודה תפלה שבלב להכניס עצמו אל הכלל. ובמד' מכוון לבו לתפלה כו' פי' לבד הבקשה להיות נענה בתפלה רק להתאוות להיות עומד לפניו ית' בתפלה. וזה … להמשך קריאה
א תרל"ז ב במדרש כי המצוה הזאת כו' הפותח והחותם בתורה כו'. כי ב' אלו הכחות נמסרו לבנ"י אשר בכחם לגלות פנימיות הלב לדבוק בהבורא ית' וזה הפותח כמ"ש פתחי לי. והשנית לסגור ג"כ זאת הנקודה פנימיות שלא לגלות פנימיות הלב לעניני עוה"ז וע"ז נאמר גן נעול. וזה ב' האותות שיש לבנ"י תמיד בחול אות … להמשך קריאה
א תרל"ו ב כי המצוה הזאת ל"נ הוא כו' לא בשמים כו' לא מעבר לים כו'. ובמד' הפותח והחותם בתורה מברך לעני' ולאחרי' כו' פי' כי יש ב' דרכים להשגת התורה. או ע"י התקדשות וטהרה רבה לעלות מעלות רבות לבחי' מרע"ה איש האלקים. או ע"י התגברות על היצה"ר בעוה"ז ומצד זכות זה יכולין ג"כ להשיג … להמשך קריאה
א תרל"ה ב א"נ היום כולכם כו'. כי הכלל ישראל לעולם עומדין לפני הקב"ה והעבודה רק לכל פרט לבטל עצמו אל הכלל. וזה היום הוא בכל יום ויום. וגם מאחר שכ' בתורה אתם נצבים. ושפת אמת תכון לעד כי אם הי' הפסק לדבר לא הי' נאמר זאת בתורה. ומצד זה יכולין כל הרשעים לחזור בתשובה … להמשך קריאה
א תרל"ד ב א"נ היום כו' פי' בכל יום כמ"ש יהי' בעיניך כחדשים כמ"ש היום אם בקולו תשמעון. וע"י ההתחדשות יכול כל איש ישראל ליישר עצמו להיות עומד לפני הש"י. וחז"ל פי' עמידה זו תפלה שהיא נגד ח"י חוליות שיוכל האדם להעמיד עצמו לפניו ית'. ולכן מקדימין ק"ש קודם התפלה שהוא הקבלה מצוך היום כו' … להמשך קריאה
א תרל"ג ב במדרש זמני תפלה ע"ש. כי לכל יש חיות מהשי"ת וגם אומות העולם בכלל בריאתו ית'. אך ההפרש שבנ"י יש להם שפע חיות בסדר מיוחד. וזה שנפרט כל המדרגות זקניכם שוטריכם כו'. וכן התפלה בסדר זמנים. כי בוודאי גם אוה"ע לפעמים מכניעים עצמם להשי"ת ועי"ז ניתן להם חיות כי הכל לכבודו ברא. אבל … להמשך קריאה
א תרל"ב ב [בקיצור ר"ד לא כסדר] ג כולכם. כל אחד מכם בכל עצמותו לבד כל הפרטים: הנסתרות לה'. שלא למשוך חשק ורצון פנימי רק להש"י אף שבנגלות האברים מוכרחין לעשות גם עניני עוה"ז מ"מ הפנימיות יהי' לשם ה'. ועי"ז אינו נפרד גם במעשה גשמי וזה לעשות את כל ד' התורה כו'. להיות כל מעשה … להמשך קריאה
א תרל"א ב אא"ז הגיד ע"פ לא בשמים היא לאמר כו'. כי למי שרוצה בכל לבו להתדבק בתורה שאף אם הי' בשמים הי' מחפש אחרי' כמ"ש רש"י ז"ל על מי יעלה לנו כו'. אליו היא קרוב באמת ע"כ. והכל אחר היגיעה מתקרב עד שקרוב אליו שנראה שלא הי' רחוק מעולם ממנו. ובלי יגיעה נדמה שרחוק: … להמשך קריאה
א תרס"ד ב בפסוק תחת אשר לא ע' את ה"א בשמחה כו' מרוב כל. פי' האר"י ז"ל להיות שמחת עבודת ה' יותר מרוב כל. כי בכל המדות צריכין לעבוד את ה' כמ"ש עבדו א"ה בשמחה וכ' עבדו א"ה ביראה. וכשאדם שרוי בטובה צריכה להיות עבודת ה' בשמחה ושיתגדל שמחת עבודת ה' יותר מכל השמחות ויתבטל … להמשך קריאה
א תרס"ב ב במדרש והי' א"ש תשמע אשרי א' שומע לי כו' לשקוד ע"ד דלת לפנים מדלת כו'. התורה אומרת זה אשרי שומע לי שע"י התורה זוכה לכנוס דלת לפנים מדלת שהיא פנימיות העולם. כמו דאיתא הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית מכ"ש שהתורה מתחדשת בכל יום וכמ"ש אנכי מצוך היום בכל יום מחדש. והתפלות … להמשך קריאה
א תרס"א ב ולקחת מראשית. בנ"י נק' ראשית לפי שנותנין הראשית אל הבורא ית"ש. ועמלק ראשית גוים שלוקח לעצמו הראשית לכן אחריתו ע' אובד. וכ' בראשית ברא בתורה שנק' ראשית דרכו שמלמדת להתדבק בראשית. ונתקיים בבנ"י בפועל ראשית תבואתו שמעלין אליו הראשית. כי כל מה שברא הקב"ה לכבודו. לכן יש כל אלה השינוים בזמנים ובנ"י … להמשך קריאה
א תר"ס ב במדרש תנחומא היום הזה ה"א מצוך. ראה מרע"ה שבהמ"ק עתיד לחרב וביכורים יתבטלו תיקן ג' תפלות ע"ש. דהקב"ה מחדש בכל יום מ"ב. וזה ההתחדשות מתלבש בטבע והטבע מסתיר זאת הנקודה כמ"ש אין כל חדש ת' השמש שאינו במילואו והתגלות תחת השמש. אבל בנ"י הם כלים לעורר ולקבל זה התחדשות. ולכן היום הזה … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב בספרי עשה מצוה כו' שבשכרה תיכנס לארץ. וכן דרש בפסוק ויביאנו אל המקום הזה בהמ"ק בזכות זה ויתן לנו את הארץ הזאת ע"ש. דכ' וירוממך לרשת ארץ כי בנ"י זכו אל א"י במתנה מן השמים לכן תכלית כניסת א"י היא זה התרוממות אל השורש. וזה מצות ביכורים שנק' ראשית כמ"ש חז"ל תרומת … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב במדרש אשרי א' שומע לי כו' לשקוד כו' דלת לפנים מדלת. העיקר עבודה בכל יום תורה ותפלה שומע לי בחי' תורה וזה ק"ש בכל יום שמע ישראל. לשקוד ע"ד היא תפלה. ולכן ק"ש קודם התפלה כמ"ש בגמ' עץ חיים תאוה באה. וכל התורה צריך להיות כדי להתקרב על ידה להקב"ה זה שומע … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב והי' א"ש תשמע במד' אשרי א' שומע לי אשריו לאדם בשעה ששמועותיו לי כו' לשקוד על דלתותי דלת לפנים מדלת כו'. אם אתה עושה כן דע שאתה מקבל פני השכינה כו'. פי' בשעה ששמועותיו לי אז עיקר האשרי כמ"ש במשנה יפה שעה א' בתומ"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב. וא"א לפרש כי יפה … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב במדרש תנחומא היום הזה ה"א מצוך לעשות. הה"ד נשתחוה ונכרעה נברכה ראה מרע"ה כי הקרבנות וביכורים עתידין לפסוק תיקן ג' תפלות כו'. כי אחז"ל היום הזה בכל יום יהי' בעיניך כחדשים ובקרא כ' היום הזה ממש. רק כפי מה שנתברר בעוני בנ"י כך מתקיים התחדשות והראשית כי בנ"י נק' ראשית. וכ' ונתנך … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב המשך מצות ביכורים למחיות עמלק דכ' ראשית גוים ע' ואחריתו עדי אובד כמ"ש בפרוח רשעים כ' עשב כו' להשמידם ע"ע. כי עמלק היא חלק הסט"א מוץ ותבן שנתערב ע"י החטא כמ"ש ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה כו' וקוץ ודרדר תצמיח רמז מלחמה לה' בעמלק מדר דר על דרדר הנ"ל. שלעולם צריכין מלחמה … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב סמיכת מצות ביכורים למחיות עמלק דכ' ראשית גוים ע' ואחריתו עדי אובד. ובנ"י כל הראשית שלהם מביאין אל הש"י שהוא ראשון שאין לו סוף ותכלית. כי כל שיש לו ראשית יש לו תכלית אבל בנ"י הדבקים בהקב"ה נכללין בהראשית שאין לו תכלית. והנה כ' הידים ידי עשו כי הידים הם ראשית בנין … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה מפ' תבא ולחתונת בני שי' ג במדרש תנחומא בואו נשתחוה ונכרעה כו' שתיקן משה רבינו ע"ה ג' תפלות כשראה שבהמ"ק עתיד לחרוב וביכורים עתידים לפסוק כו' שגדולה תפלה כקרבנות שמשה רבינו התפלל אעברה ונאמר לו עלה וראה כו' ע"ש. הענין הוא דכ' נשתחוה ונ' נברכה לפני ה'. וחז"ל דרשו בכ"מ שנא' … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב בענין הברכות שלא נזכרו בפי' וחז"ל אמרו כי כל הארורים התחילו בברכה. נראה כי הברכות הם מעלמא דאתכסיא. וכ"כ יצו כו' הברכה באסמיך בדבר הסמוי מן העין. והכלל כי עיקר ברכה המיוחדת לבנ"י הוא בעוה"ב. והעונשים והקללות לבנ"י הם רק בעוה"ז בגשמיות ולא בפנימיות אכן כשבנ"י זכאין זוכין לקבל בעוה"ז ג"כ המשכה … להמשך קריאה
א תרנ"א ב במדרש לשקוד על דלתותי דלת לפנים מדלת. דכ' פתחי לי אחותי כו' דרשו חז"ל פ' כחודה של מחט ואפתח לכם כפתחו של היכל ואולם. א"כ יש ב' דלתות והיינו דכ' א"א שומע לי שזוכה שנפתח לו מלמעלה הפתח. ובאמת פתחי לי נאמר בזמן הגלות כדכ' אני ישנה כו'. ואז צריכין בנ"י לפתוח … להמשך קריאה
א תר"ן ב במדרש אשרי אדם שומע לי כו' על דלתותי דלת לפנים מדלת כו' שהקב"ה מונה פסיעותיך כו'. שמיעה היא התאספות כל הכחות ואברים לשמוע דבר ה' ואם הוא כנסי' לש"ש זוכה לשמוע. כמ"ש ששמועותיו לי. וב' דלתות הם כדאיתא בגמ' מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים כאלו נמסרו לו מפתחות פנימיות … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב בענין מצות ביכורים ובמד' שתיקן משה רבינו ע"ה תפלות במקום ביכורים ע"ש בתנחומא. כי מצות ביכורים היא להביא הראשית למקדש ועי"ז נתחדש הפנימיות דכ' בראשית ברא ודרשו חז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית. ולמה נתכנו כאן בשם ראשית. ועוד קשה ובשביל ישראל נבראו כל האומות. אך הפי' שכן ברא הש"י עוה"ז להיות לו … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב במדרש א"ש תשמע אשרי א' שומע לי. ששמועותיו לי. דלתותי דלת לפנים מן הדלת כו' מוצאי מצא חיים ולא עוד אלא שיוצא טעון ברכות ויפק רצון מה'. הענין הוא כדאיתא הקב"ה מתהא את הצדיקים. וכשאדם מרגיש איזה פתיחות שער בלב אל יעמוד עצמו רק לידע כי הוא רק רמז. וצריך לשקוד עוד … להמשך קריאה