שפת אמת

א תרמ"א ב בפסוק ואנכי הסתר אסתיר כו' ועתה כתבו לכם כו' שימה בפיהם כו' כי לא תשכח מפי זרעו כו'. דכ' וירא אלקים כו' האור כי טוב ויבדל גנזו לצדיקים כו' והיכן גנזו בתורה. וע"ז איתא צדיקים מקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות שבנ"י בכח התורה מעוררין אור הגנוז בעולם. ואחר שחטאנו לפניו ית' באופן … להמשך קריאה

א תרל"ט ב בפסוק וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי ל"ת מפי זרעו כו'. דכ' אנכי הסתר אסתיר פרשנו שיהי' נסתר ההסתר ויאמרו כי אין אלקי בקרבי כו'. ושמעתי בשם הרה"ק מפרשיסחא ז"ל שזה הוא נחשב לחטא כי צריכין להאמין כי השי"ת עמנו בצרה. וע"י התורה ושירה הזאת יכולין לברר זאת כי השי"ת עמנו. וז"ש … להמשך קריאה

א תרל"ז ב בפסוק לא תשכח מפי זרעו פירש"י הבטחה שאין התורה משתכחת כו'. אך כ' מפי זרעו וצריכין לשמור הפה והוא שמירת הבל הלב פנימיות של האדם וכן כתיב שימה בפיהם. והוא ענין תורה שבע"פ פי' בעל פה מי שהוא שליט ברוחו ושומר הפנימיות כמ"ש לעיל פי' החותם בתורה. ותורה שבכתב הוא הפותח כמ"ש … להמשך קריאה

א תרל"ד ב טף למה באין לתת שכר למביאיהן. וקשה ממ"נ אי אין תועלת בזה מה שכר ע"ז. אך בוודאי גם טף אין חידוש שיוכלו לקבל הארה בנפשותם ע"י התורה הרי הוא אומר א"נ היום כו' טפכם. אך כי לכל דבר צריכין התעוררות האדם והש"י הבטיח כי לא תשכח מפי זרעו שאין התורה משתכחת כו'. … להמשך קריאה

א תרל"ג ב אא"ז מו"ר ז"ל פי' הפסוק ואעידה בם כו' השמים ואת הארץ כי בנ"י מבררין כי כל הבריאה מהשי"ת כו'. ובמד' נצבים ויציבני כמטרה לחץ משל לגבור שהעמיד קורה וזרק בה חצים כו'. כי בנ"י נבראו להיות כחומה להגין ולבטל כחות החצוניות והקליפות. [נצבים כמ"ש באדום נציבים כו' שהוא אנשים השומרים ומגנים]: הסבר … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה ג אא"ז מו"ר ז"ל פי' הפסוק ואעידה בם את השמים ואת הארץ כו'. שבנ"י מבררין ומצהלין פנימיות הבריאה. שמעידין שהכל כח הש"י כו'. והיא בחי' שבת שנק' אסהדותא [וז"ש נעשה שותף כו']. ואמת כי כפי מה שיודעין זה הטיב אין שום הסתר כלל. כי כללות נשמת ב"י הם למעלה מכל הבריאה … להמשך קריאה

א תרס"ד ב כי המצוה הזאת כו' ל"נ היא ממך כו'. ובמד' הפותח והחותם בתורה מברך לפני' ולאחרי' כו'. כי הנה אורייתא סתים וגליא כמ"ש בזוה"ק. וב' הבחי' ניתנו לישראל שגם הם סתים וגליא. ולכן אמר לא נפלאת על בחי' הסתום לא בשמים הוא כי התורה היורדת מן השמים תורה שבכתב הוא סתום ומלא סודות … להמשך קריאה

א תרס"ב ב אתם נצבים היום כלכם. היום בכל יום ע"י הכנה לקבל עול מ"ש ובריתו. בזה יכולים להתאסף להיות אגודה. וכן שמע ישראל הוא התאספות שנעשין אגודה א' לקבל הברית. בפ' והי' אם שמוע שכר ועונש שזה קבלת הברית. וכמ"ש על הפורק הברית בשרירות לבי אלך לכן הבדילו ה' כו'. כמו כן כל המכניס … להמשך קריאה

א תרס"א ב בפסוק והותירך ה"א בכל מ"י כו' לטובה. כי לעתיד יהי' מתוקן התערובת טו"ר ויהי' מתברר רק הטוב. וזה כאשר שש על אבותיך שנא' בהם בכל מכל כל שלא שלט בהם יצה"ר כדאיתא בגמ' והטעימן מעין עוה"ב. והותירך דכ' מה יתרון לאדם כו' תחת השמש אין לו לפי שהטבע מסתיר ומתערב פסולת במעשה … להמשך קריאה

א תר"ס ב אתם נצבים כו' שכינסם משה בברית קודם מיתתו. זש"ה תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שהשאיר לנו ירושה זה הכח שיכולין בנ"י להיכנס להיות אגודה אחת. והוא באמת ע"י התורה תורה מורשה קהלת יעקב מורשה. והם בחי' תורה שבכתב ותורה שבע"פ כי לכל ישראל יש חלק מיוחד בתורה לא ראי זה … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב הקדים ברית התוכחה קודם פרשת התשובה. שע"י שקיבלו בנ"י הברית ברכות וקללות לכן מובטחין שלבסוף ישובו בתשובה ז"ש והי' כי יבואו כו' והשבות. וכמו שכ' ברשע שאומר בשרירות לבי אלך ואינו מקבל הברית ואלה לכן ספות הרוה כו' שאפי' שוגג נחשב לו כמזיד. מכ"ש מדה טובה המרובה ע"י קבלת הברית זוכין לתשובה … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב בפסוק א"נ היום. בכ"מ שכ' בתורה היום הוא בכל יום. לעברך בברית ה'. וא"כ שיש לבנ"י קשר וברית בה' כמו שהוא ית' הי' הוה ויהי' כן יש לבנ"י חלק באחדות והתחדשות. והם למעלה מן הזמן בכח זה הברית. וצריך כל אדם לעורר זאת ההתחדשות בכל יום בכח הבריתות. וז"ש כי המצוה כו' … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב בפסוק קרוב אליך הד' כו' בפיך ובלבבך. כ' דרשו ה' בהמצאו כו' בהיותו קרוב פירשו חז"ל בעשי"ת בהמצאו בר"ה בהיותו קרוב ביוה"כ וכמו שיש בשנה זמנים שהוא נמצא וקרוב כמו כן בנפשות. בפיך שהיא התורה ובלבבך שהיא תפלה ותשובה הם מקומות מיוחדים שהקב"ה נמצא וקרוב בהם לאיש ישראל. ובמד' הפותח והחותם בתורה … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב אתם נצבים היום כו'. במד' תנחומא אני ה' לא שניתי כו' בנ"י לא כליתם. כי הנה חלק ה' עמו ולכן כנס"י אין להם השתנות ויש להם בחי' השתנות בין בזמן הברכה והקללה מ"מ פנימיות הנקודה של כנס"י לא ישתנה לעולם. וע"ז נכרת ברית. אכן עבודת כל פרט להכניס עצמו בכלל ישראל להיות … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב לפרשת נצבים וילך ג שמעתי מפי מו"ז ז"ל שנקבעה פ' נצבים בסוף השנה כמ"ש ז"ל כשיצאו מפרנס לפרנס עשה אותם מצבה. כמו כן בכל שנה יש הנהגה מיוחדת וצריכין בסוף השנה לקבוע מה שנתחדש בזו השנה כדי לצאת מסדר לסדר השנה הבאה עכ"ד ז"ל. ובאמת צריכין להתחזק בשבת אחרונה שבסוף השנה כמאמרם … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב בפסוק לעברך בברית ה"א. זה הברית היא התורה כדאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל כולהון חד. תורה גי' תרי"א ועם דחילו ורחימו שהוא שורש כל המ"ע ול"ת. והוא בחי' אנכי ולא יהי' לך וכתיב אחת דיבר א' שתים זו שמעתי. ובאמת אהבה היא מתת אלקים וזה אנכי. וע"ז ביקש דהע"ה אחת שאלתי מאת ה'. … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב במדרש הפותח והחותם בתורה מברך כו' חיים הם למוציאיהם בפה ע"ש. פי' כי התורה ניתנה לבנ"י ולכן בכח פיהם יכולין לפתוח מעיין המקור שנמצא בכל אותיות התורה. וזה פי' מוציאיהם שמוציא מכח אל הפועל אורות הגנוזין בתורה בכח הפה. וזה פי' חיים הם כי המקור נקרא חיים כמו מים חיים כשבאין מן … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב בפסוק כי המצוה הזאת א"א מצוך היום לא נפלאת כו'. פי' כי מצות הש"י אינו כמצות מלך ב"ו אשר הוא דיבור בעלמא. אבל הקב"ה אשר צוה אותנו המצות הציוי היא דביקות וכח אלקות. וז"ש אשר קדשנו במצותיו. וזה כח הציוי אשר אנכי מצוך לא נפלאת הוא ממך אך ע"י קיום המצוה בלב … להמשך קריאה

א תרנ"א ב בפסוק קרוב אליך הדבר מ' בפיך ובלבבך. פרש"י התורה נתנה לך בכתב ובע"פ. משמע דבכתב היא בלבבך כי דברי תורה נחקקים בלב איש ישראל כמ"ש עם תורתי בלבם. והוא פנימיות הלב חכם לימינו. והוא ל"ב נתיבות חכמה החקוקים בלב. וכ' בלבבך ב' לבבות ע"פ המדרש בחקותי חקים שהם חקוקים על היצה"ר שנק' … להמשך קריאה

א תר"ן ב א"נ היום כו' לעברך כו'. דאיתא כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים. ומשה רבינו ע"ה כינס את בנ"י בדורו שיהי' כוונתם רק לשמו ית' כמ"ש לעברך בברית. וע"י שכיוונו לש"ש נשאר זה הברית לכל הדורות כמ"ש את אשר ישנו כו' איננו. ודורו של מרע"ה הי' כולל כל הדורות שלפניו ולאחריו. כדאיתא שכל הנשמות … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב מפ' נצבים וילך בקיצור כי שכחתי ג אתם נצבים היום. הוא בכל יום בק"ש שמע ישראל מתאספין כל נשמות בנ"י כמ"ש לעברך כו'. כי אם היא כנסי' לש"ש כדי לקבל עמ"ש ולהעיד עליו ית' היא מתקיימת. וגם זה אמת שע"י הכנסי' בכלל ישראל יכולין להיות עובר בברית ה"א. וכמו כן ע"י קבלת … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש בענין התפלה. כי עיקר כחן של בנ"י בפה הוא תורה ותפלה. והנה דור המדבר הי' בחי' תורה שנק' דרך. וא"י היא בחי' תפלה עבודה שבלב ונק' עמידה. ולכן כ' אתם נצבים שנעשו עומדים. והגם כי מדרגת התפלה למטה ממדרגת התורה אבל היא היסוד כמו היקום אשר ברגליהם. ועל ב' אלו כ' … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב במדרש כי המצוה הזאת כו' הפותח והחותם בתורה מברך כו' עד לא לרעתכם נתתי לכם התורה כו'. כבר כתבתי במ"א בזה. והענין בקצרה דקוב"ה ואורייתא וישראל כולא חד. נמצא התורה הממוצע ובנ"י צריכין לחבר התורה לקוב"ה. וזה ברכה הראשונה של הפותח. כי התורה למעלה. ומ"ש לא בשמים היא מסיים הפסוק לאמר מי … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב בפסוק והותירך ה"א כו' בפרי בטנך כו' אדמתך לטובה כו'. דאיתא ישראל בזמן הזה א"י לקבל רוב טובה כי השלימות א"א להשיג בעוה"ז. ולכן הרשעים שאין להם הטוב באמת יכולין להנות מעוה"ז. ומי שיש לו חלק הטוב בקדושה א"י לקבל טובת עוה"ז. כי השלימות א"י להיות בעוה"ז. ורק בעלי תשובות שיש להם … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש כי המצוה הזאת כו'. חיים הם למוצאהם מי שמוציאם בפה. ד"א מי שמוציאם לאחרים. ד"א מי שממציא אותם כו'. דכ' בפיך ובלבבך לעשותו. הם ג' דברים דיבור ומחשבה ומעשה שעל ידיהם זוכין לפתוח מעיין החכמה. ונק' כולם מוציאהם בפה. ומוציאם לאחרים הוא ע"י התלהבות התשוקה שבלב כמ"ש חז"ל דברים היוצאים מן … להמשך קריאה

א תרמ"א ב במדרש כי המצוה הזאת הפותח והחותם בתורה מברך לפני' ולאחרי' כו'. הענין דכ' גן נעול גל נעול מ' חתום והרמז לברית הלשון והמעור. כי כפי שמירת הפה מדברים בטלים כך זוכין לפתוח בדברי תורה שהוא כחן של בנ"י כמ"ש בפיך ובלבבך לעשותו. והפתיחה בתורה תלוי בשמירת פה ולשון כנ"ל. אמנם החתימה היא … להמשך קריאה