שפת אמת, בראשית, חיי שרה כ״א

א

תרנ"א

ב

ב"ה

ג

במדרש יודע ה' ימי תמימים כו'. כי האדם נברא להמשיך חיות לעולם כדכתיב ויפח באפיו כו' ויהי האדם לנפש חי' פי' שהוא כלי שיקבל וינוח בו החיות. והצדיקים שמושכין החיות לעולם נשארים אותן ההארות לעולם כמ"ש נחלת ימיהם זכורה לעולם. כי כל רשימה שיורדת מקדושה נשאר הרשימה לעולם כמ"ש בספרי קודש מזה. וכל אדם בפרט מושך חיות השייך אליו. אבל הצדיקים ומכש"כ אבות הקדושים הם המשיכו חיות לכלל בנ"י. ולכן הצדיקים במיתתן נק' חיים כי החיות שלהם עדיין מאיר בעולם. ומ"ש כשם שהם תמימים כו'. כי כמו שיש באדם שס"ה גידין תלויין זה בזה. ויש גידין שהחיות תלוי בהם ביותר. ויש פתוחין ויש סתומין. כמו כן נמצא שס"ה ימים. ויש בהם ימים טובים ושבתות שהם מאירין. ויש ימים נמוכין. והאדם צריך לתקן שיהיו כל הגידין וכמו כן הימים אחדות אחד. שכך עשה הקב"ה להיות ימים אלו מתקנין ימים הנשארים. וכמו כן בגוף. ואז נקרא תמים. וז"ש רש"י כולן שוין לטובה:

ד

בפ' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זו הברכה שכ' וה' ברך את אברהם בכל כמ"ש במדרש. אך כל הוא מדת יעקב כמ"ש ז"ל אברהם בכל יצחק מכל יעקב כל. ואברהם שהי' אב לאבות הי' כלולין בו הג' ברכות וידע כי בחי' כל שהוא מדת יעקב שייך לזרע יצחק וז"ש כל אשר לו ליצחק. ובודאי כל הברכות כלולין באלה הג' והם ג' ברכות שבברכת כהנים והם ג' סעודות בשבת דכתיב ויברך את יום השביעי והברכה מתפשטת לג' בחי' הנ"ל. והנה בכל הוא יותר מבחי' מכל כדאיתא בגמ' האומר מטובו חיינו הוא בור רק בטובו. והפי' כי מטובו הוא חלק מן הטוב. ובטובו הוא שהחלק דבוק בשורש. וכמו כן בכל. אכן כל הוא למעלה מכולן והוא עצם השרש והטוב. והוא אמת ליעקב. [כי הברכה הוא לפעמים נחלק ונבדל ולפעמים בדביקות ולפעמים אחדות אחד והמשכיל יבין] וז"ש בישמעאל ידו בכל שהי' לו חלק במדת אברהם. ויד כל בו שמדת יעקב גובר ושולט עליו. שבזה אין אחיזה לשום סט"א כי הוא אמת לאמיתו:

ה

במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו'. הוא בחי' תפלה אין שיחה אלא תפלה דאיתא בגמ' תורה חיי עולם ותפלה חיי שעה. וזה הדרך שתקנו אבות והוא עצה להיות נושע בכל עת ומקום. ובמדרש מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו כו'. שמזה הדרך של אליעזר יכולין ללמוד להיות נושע אף במקום החושך. הלך חשכים. ומעין זה בכל איש ישראל שנשתלח' הנשמה בעוה"ז עלמא דחשוכא. וע"י תפלה ותורה שבע"פ יכולין להיות נושע. והוא דרך ימי המעשה שנק' חשכים. והכל ניתקן בבחי' עבדות והנהגה מלמעלה על ידי מלאך. ובשבת קודש הוא בחי' בנים. ודרך התורה. וההנהגה על ידי הקב"ה בעצמו. לכן שבת יעשה כולו תורה. ובימי המעשה הוא בחי' שומע בקול עבדו. וע"י אמונה ובטחון כמ"ש יבטח בשם ה' כו':