שפת אמת, בראשית, תולדות י״א

א

תרמ"א

ב

ב"ה

ג

כבר כתבתי בשנים הקודמים בענין הבארות שסתמום פלשתים כדי שיפתח יצחק אע"ה פתח חדש. ולכן הי' ג"כ הסתר מיוחד. כי זה עצמו הכח למצוא המעיין ע"י התגברות להסיר האבן מכשול וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ. וכ"כ וכמטמונים תחפשנה. נראה שיש בכ"מ מטמון וע"ז נאמר יגעתי ומצאתי. והנה כתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. דאיתא עד אברהם הי' תהו ובהו ובאברהם אע"ה התחיל האור וכמ"ש וירא כו' כי טוב ויבדל שגנזו לצדיקים כו'. כן נתקיים בענין יצחק אע"ה בחי' צפון. ובא אח"כ רב טוב שהוא בחי' יעקב אע"ה:

ד

במדרש בית יעקב אשר פדה את אברהם כו'. וכי לא הי' אברהם אע"ה כדאי להנצל בזכות עצמו. ויתכן לומר כי אאע"ה באהבת הבורא ית' היה משתוקק להשרף ע"ד כבוד שמו. והי' לו מזה יותר תענוג מהיותו ניצל. ואין זה חידוש כאשר חכמים הגידו יפה שעה א' בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב ויפה כו' מכל חיי עוה"ז. רק החומר מעכב. אבל אברהם שנאמר עליו אברהם אוהבי. בלי ספק הי' משתוקק לזה יותר מכל ימי היותו על האדמה. רק כדי שיבוא ממנו יעקב בעבור זה עצמו הי' רצון אאע"ה ג"כ להנצל וזה לבית יעקב אשר פדה כו':

ה

בפסוק ורב יעבוד צעיר פירשנו כבר עפ"י הזוה"ק מאן דהוא זעיר איהו רב כי היתכן שיהי' נקרא יעקב צעיר על רגע אחד שיצא אחר עשו. רק עפ"י המדרש כי אתם המעט ממעטין עצמיכם. וזה אות אמת כי הם דבקים באל אמת. ועל ידי שמכירין האמת כל שנתוסף להם גדולה המה ממעטין עצמם ביותר. אבל עשו אין בכחו למעט עצמו רק לפעמים יש לו הכנעה בשקר. וזה עצמו הברכות ויתן לך כו' הוה גביר כו'. שבודאי מי שהוא שפל ומקבל עליו עול מלכות שמים הוא יכול לקבל התנשאות על כל האומות. כי כל רצון בנ"י למשול על האומות עובדי האלילים כדי לקרב כולם תחת עול מלכותו ית'. ואינם משתנים ע"י הממשלה. וזה שכ' ויתן יתן ויחזור ויתן כו'. שלא ישתנו ע"י השפעה הניתן להם:

ו

בפסוק והרביתי את זרעך. בעבור אברהם עבדי. וכ"כ עקב אשר שמע אברהם בקולי כו'. וכי לא הי' יצחק אבינו כדאי לעצמו. רק כי השי"ת רצה להרבות זרעו בעבור אברהם אע"ה ולא בעבור זכותו עפ"י מאמרם ז"ל שעלה במחשבה לבראתו במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ר. והנה יצחק הי' עובד ה' במדה"ד וזה הי' כל ענין הברכות שסיבב הבורא ית' ע"י רבקה שיקבלם יעקב שלא ברצון יצחק. ובודאי הכל הי' נצרך שהי' צריך להיות מחשבתו ורצונו של יצחק כך להנהיג הכל עפ"י הדין. רק במעשה לא היה יכול לגמור כן. ושיתף השי"ת מדה"ר כדי לקיים העולם. וזה הי' על ידי רבקה כמ"ש בפרשת חיי בפסוק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני. ואיתא התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים כו'. ואין נראה שיהי' זה נדרש רק לגנאי. רק הפי' שמי שתולה בזכות עצמו. הוא עובד בבחינת הדין שרוצה הכל ליקח עפ"י מעשיו כמ"ש באין בזרוע. אבל באמת אין העולם מתקיים בדין. ורק ע"י שרצון הצדיקים אלו לשם שמים. הקב"ה מסייע להם בזכות אחרים. זה השכר שלהם. וכמו כן ע"י שהי' רצונו של יצחק לשם שמים. סיבב הקב"ה מעשה זו בזכותו של אברהם. ועיין בס' שערי אורה איך רצון יצחק הי' עפ"י מדה"ד. והרמז בק"ש שאומרים בכל יום. כי פ' ואהבת הוא בחי' אברהם. והי' אם שמוע בחי' יצחק שיש ברכה וקללה. ולכן הי' הברכות עיקרים בידו של יצחק אע"ה. והרמז מ"ש חז"ל ואברכך ז"ש אלקי יצחק כו' ע"ש: