שפת אמת, בראשית, תולדות י״ב

א

תרמ"ב

ב

ב"ה

ג

אברהם הוליד את יצחק כו'. כבר כתבנו בענין המאמר שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך כו'. צר הקב"ה קלסתר פניו. עדות יש שאברהם הוליד. ופרשנו כי בירור אמיתת היראה הוא כשבאה מתוך האהבה. וכן האהבה הבאה מתוך היראה. כמ"ש הרמב"ן ז"ל שאהבה ויראה בכל הדברים המה מתנגדים זה לזה חוץ בעבודת השי"ת הם מתאחדים. והנה היראה צריך עדות כי היא יותר נגיעת האדם שירא מעונש. אבל אהבה היא אות אמת. ולכן הי' עדות שזו היראה של יצחק באה מתוקף אהבה והיא יראה של אמת. דיש ב' יראות כידוע. לכן אמרו הליצנים כי לגרמייהו עביד. וזהו מעשה האומות ולא מדריגה המיוחדת לבני ישראל. והעדות ע"ז שאברהם הוליד כו'. לכן כתיב וישב יצחק ויחפור כו' ויקרא להן שמות כו'. כלומר שחזר לעורר האהבה ע"י היראה כמ"ש לקמן באורך. ועל ב' אלו מצווין לקרוא בכל יום ואהבת והי' אם שמוע בחי' אברהם ויצחק. ובוהי' אם שמוע יש שכר ועונש והוא מדריגת יצחק לכן היו הברכות ביד יצחק:

ד

במדרש עשרה רעבון כו'. שיש עשרה מאמרות שעליהם אמרו לתת שכר לצדיקים שמקיימין ומבררין שכח חיות העולם ע"י המאמרות. ויש לכל מאמר מכסה והסתר. וע"י הרשעים שמאבדין כו'. אם כי הי' רעב ממש. הרמז לרעבון הפנימי. ולעתיד יהי' נגלה רעבון הפנימי כמ"ש לא רעב ללחם כו'. ועתה גם הרעבון מתלבש. ואיתא במאמר אחד יכול להבראות והי' ג"כ קצת הסתר דק וזה הרעבון שיהי' לעתיד כנ"ל. וכתיב וכל הבארות כו' סתמום פלשתים כי הרשעים מאבדין. והנה עיקר עבודת האבות נשאר לבנים. אך בימיהם האירו לכל העולם וז"ש אשר חפרו עבדי אביו כמ"ש נדיבי עמים. עם אלקי אברהם כו'. ואותו קצת הארה שהי' גם להם סתמו לעצמם. אח"כ וישב יצחק ויחפור כו' והאיר גם להם. לכן חזרו ונכנעו הפלשתים אצלו כמ"ש כבר מזה. והפסוק משבח האבות שגברו כל אלה הרעבון. וז"ש מלבד הרעב הראשון משמע שעודנו גם הראשון הי'. רק כנ"ל שהם הסתרות שמתקנים הצדיקים עד לבסוף שיהי' מתוקנים כל אלה המקומות הצריכין תיקון ע"י הצדיקים. וכן יש בכל פרט ג"כ כמה מיני הסתרות. לכן עשה השי"ת באדם מדות חלוקות וכולם צריכין לעבודת השי"ת. לפעמים צריכין לשית עצה ע"י היראה. ולפעמים ע"י שמחה. ולפעמים בחכמה. וכשמתקנים מעט יש אח"כ דבר אחר לתקן:

ה

בפסוק ויתן לך יתן ויחזור ויתן. פי' שכן דרך הצדיק שאינו חפץ למלאות ביתו כסף וזהב. רק זאת הברכה שהשי"ת יתן לו בכל עת הצריך לו. לכן מארי דמהימנותא מתפללין בכל יומא על מזונא כמ"ש בזוה"ק. ובברכת עשו כתיב משמני הארץ יהי' מושבך כו'. אבל ביעקב כתיב ויתן שיש לו התחדשות השפעה בכל יום כמ"ש מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. ומזה ההתחדשות נוטל הבוטח בה'. וכ"כ עיני כל אליך כו' נותן להם את אכלם בעתו: