א שמם נאה להם נו"ה צדק, כי מדברים מענין ברית ולעשות צדק ולעורר בתשובה. נו"ה ראשי תיבות *נצבים *וילך *האזינו ב תרי"ב מתרי"ג מצות, הקהל העם במוצאי שביעית בשני מחג הסוכות. ג תרי"ג, מצוה לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו, שנאמר (דברים לא, יא) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. … להמשך קריאה
א והיה כי תבא אל הארץ (דברים כו, א). במדרש הנעלם דרשו פרשה זו על ביאת העולם, ובצרור המור העתיק באורך, עיין שם: ב וענית ואמרת וגו' (דברים כו, ה). פירש רש"י, להזכיר חסדי המקום כו'. ככה מחויב אדם לעשות בינו לבין קונו יתברך, כשמשפיע לו איזה טובה או איזה הצלחה להלל ולהודות לו שהזמין … להמשך קריאה
א המצוה הכוללת כל המצות הנזכרות בפרשה זו (דברים כח, ט) והלכת בדרכיו. כי מאחר שהאדם נעשה בצלם קונו יתברך, על כן מחויב להדמות לו בכל מה דאפשר וללכת בדרכיו, וצריך להשלים איבריו הגשמיים שלכל אבר מצוה מיוחדת לו, ונפשו בטוב תלין כאשר ילך בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה כו', זהו פירוש כל זמן … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו והלכת בדרכיו: ב מצות תר"ו מתרי"ג מצות, מצות קרייה על הבכורים. ג תר"ז מצות וידוי מעשר. ד תר"ח תר"ט תר"י שלא לאכול מעשר שני באנינות, ושלא לאוכלו בטומאה, ושלא להוציא דמיו בשאר דברים שאינם צורך אכילה. ה תרי"א מצות להדמות בדרכי השם יתברך כפי יכולתינו, שנאמר (דברים כו, יז) … להמשך קריאה
א לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר, (קדושין כא, ב). הרבה דברים הם שנעשו היתר, בשביל מוטב שיאכל נבילות שחוטות, ולא יאכל נבילות תמותות (קדושין כא, ב), אבל החכם מבין מדעתו ומקדש את עצמו במותר לו: ב זה לשון הרב ר' מנחם הבבלי, שלא לאכול אכילת זולל וסובא, שנאמר ורגמוהו. לא תאכלו אכילה המביאה לידי … להמשך קריאה
א כתבתי בכמה מקומות ענין האדם שהוא תכלית הבריאה ונעשה בצלם אלהים ובדמותו. וכמו שנברא ד"ו פרצופי"ן הוא ואשתו על שם כי שוים הם, כן גופו ונשמתו יחדיו היו תמים קדושים לאלהיהם. אח"כ נלקחה אשתו ממנו כדי שתהיה לו עזר כנגדו, ואז היו מתייחדים ממש והיו לבשר אחד, ואז נעשה האדם בשלימות דמות עליון. ובמדרשו … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו קדושת הגוף וקדושת דמים: ב מצוה תקל"ב מתרי"ג מצות, לעשות ליפת תואר כדין הנזכר בפרשה. ג תקל"ג שלא תמכר אשת יפת תואר, שנאמר (דברים כא, יד) ומכור לא תמכרנה. ד תקל"ד שלא לכבוש אשת יפת תואר ולהתעמר בה: ה תקל"ה לתלות החייב תליה, שנאמר (שם כב) ותלית אותו על … להמשך קריאה
א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (דברים טז, יח). בכאן יש רמז מוסר להא דתנן בספר יצירה, שבעה שערים הם בנפש, שתי עינים, שתי אזנים, והפה, ושני נקבי האף, עד כאן לשונו. והוא חושב השערים שהם בראש של אדם. אמנם יש שער לברית המעור, וגם כן פה התחתון, וצריך האדם להיות שומר השערים דהיינו … להמשך קריאה
א מצות הנזכרות בפרשה זו הם על ששה עמודי כסף, דהיינו ששה עמודים דתנן (אבות א-ב, יז) שעליהם העולם עומד, דהיינו תורה עבודה וגמילות חסדים, ודין אמת שלום: ב עמוד הדין היא פרשה ראשונה, מינוי שופטים וסנהדרין, ולשמוע על פי התורה שיורו, ודין זקן ממרא, ושימת מלך כדי שיכוף את העם להדריכם בדרך התורה, וכל … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו שש מעלות לכסא: ב מצוה תצ"א מתרי"ג מצות, מצות מינוי שופטים בכל קהל וקהל, שנאמר (דברים טז, יח) שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. ג תצ"ב, שלא ליטע אילן במקדש, שנאמר (שם כא) לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה'. ד תצ"ג, שלא להקים מצבה בשום מקום, שנאמר … להמשך קריאה
א אלהיהם על ההרים (דברים יב, ב). קשה לימא סתמא אבד תאבדון את כל אלהיהם. אלא נסמך פסוק זה למה שהוזכר למעלה מענין הר גריזים, ובא הרמז למה שאמרו רז"ל בענין הכותים (חולין ו, א) לא זזו משם עד שעשאום לגוים גמורים, כי מצאו להם דמות יונה שעבדו על הר גריזים, וזהו אלהיהם על ההרים. … להמשך קריאה
א אלו מצות המוזכרות בפרשה זו הם נחלקים לג' חלקים, שהם שלשה עמודים שהעולם עומד עליהם. תורה, עבודה, גמילות חסדים. תורה הוא הציוויין של לא תוסיף ולא תגרע המורה על שלימות התורה, והיא כמו שאמרו חכמי הפילוספים דבר שהוא שלם בתכלית השלימות אין שייך בו לא חסר ולא יתיר. כי אלו היה חסר, אינו שלם. … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו שכיר יום: ב מצוה תל"ו מתרי"ג מצות, לאבד עבודה זרה ומשמשיה, שנאמר (דברים יב, ב) אבד תאבדון את כל המקומות וגו'. ג תל"ז שלא למחוק ספרי הקודש והשמות של הש"י הכתובים שם, וכן בתי עבודת הקודש, שנאמר (שם יב, ד) לא תעשון כן לה' אלהיכם: ד תל"ח מצוה להקריב … להמשך קריאה
א כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה וגו' לא תירא מהם וגו' (דברים ז, יח). כתבתי פירוש זה הפסוק במקום אחר, באופן כי ישאר תיבת כי כפשוטו, ולא כמו שנדחק רש"י לומר שעל כרחך הוא לשון דילמא. אלא הכי פירושו, אם תאמר בלבבך ותודה על האמת שמצד הטבע לא תוכל לכבוש אותם כי רבים הגוים … להמשך קריאה
א סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' (קהלת יב, יג). הנה מצוה זו של יראת השם כמו שנאמר (דברים י, כ) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע, היא מצוה כללית כולל הרבה עניינים, על כן התחיל בה (עי' שם יב) ועתה מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו עקב ענוה: ב המצוה תכ"ח מתרי"ג מצות, שלא להנות מציפוי נעבד ולא מאחד מתכשיטי עבודה זרה, שנאמר (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם. ג תכ"ט שלא ליהנות משום דבר מתקרובת עבודה זרה ומכל משמשיה, שנאמר (שם ז, כו) ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. ד ת"ל לברך אחר … להמשך קריאה
א מה לנו לחפש אחר תוכחת מוסר, הלא הפרשה כולה וכן כל הפרשיות משנה תורה כולם מלאים מתוכחת מוסר, הן מקיום החקים והמשפטים והמצות, ושלא לסור ימין ושמאל, וליראה את ה' אלהינו ולאהבה אותו. והן מלימוד התורה, כמו שכתוב (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם. ושמרתם זו משנה, ועשיתם מעשה, דהיינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. וציוה … להמשך קריאה
א אלו המצות המוזכרות בפרשה זו עם ענין הפרשה, עניינם הוא ג' מתנות טובות שנתן הש"י לישראל, והם תורה ארץ ישראל עולם הבא (ברכות ה, א). מצות תלמוד תורה הוא תורה, ובארתי סוד תלמוד תורה במסכת שבועות שלי: ב מצות הריגת ז' עממין, זה תלוי בקדושת ארץ ישראל שהיא חלק ה', ובחר בישראל כי חלק … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו. שלשה מתנות טובות: ב מצות תי"ו מתרי"ג, מצות שלא להתאות ממון חבירו. לפי שקביעות המחשבה בתאוה על אותו הדבר יהיה סיבה לעשות תחבולה לקחת אותו ממנו, ואף על פי שאין רצונו למכרו או על ידי מקח או בחליפין או בחזקה אם לא יוכל בענין אחר. ועל זה נאמר (דברים … להמשך קריאה
א מטות ב לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (במדבר ל, ג). לכאורה ככל היוצא מפיו יעשה הוא מיותר. אלא הוא תוכחת מוסר שהאדם יהיה נאמן בדיבורו וישמור מוצא שפתיו, אף שלא היה בדרך נדר ולא היה מחויב בדברים, כענין שאמר משה רבינו ע"ה לבני גד וראובן (במדבר לב, כד), והיוצא מפיכם תעשו. פירש … להמשך קריאה
א מטות ב אלו המצות נחלקות לג' חלקים הכוללות, שהם שלימות הנפש ושלימות הגוף ושלימות הממון, שעליהם נאמר (דברים ו, ה) ואהבת וגו' בכל לבבך. לבבך שהוא חיות הגוף. ובכל נפשך ובכל מאודך, והארכתי בהם במקומות אחרים: ג בפרשת מטות מדבר מהנשמה. הנה הנדרים שבא בהם אזהרה ככל היוצא מפיו יעשה, הוא ענין הנפש שהוא … להמשך קריאה
א תורה שבכתב מלחמות י"י ב פרשיות שלשה אלה, מטות ומסעי ודברים הם תמיד בשבתות שבין המצרים, על כן בדבור אחד יהיו נאמרים, ובשם מלחמות י"י יהיו נזכרים. כי החורבן מלחמות יי עם ישראל, כמו שנאמר (איכה א, יג) ממרום שלח אש. והגאולה, יי איש מלחמה (שמות טו, ג), נגד האומות ויצא יי ונלחם: ג … להמשך קריאה
א בקנאו את קנאתי בתוכם (במדבר כה, יא). מזה ילמוד האדם שיקנא קנאת ה' צבאות כשרואה איזה חילול השם או חילול התורה. ראה איך החזיק לו השם יתברך טובה וחנות וברית שלום: ב לאזני משפחת האזני (במדבר כו, טז). פירש רש"י, אזני הוא אצבון. ורבים תמהו מה שייכות יש לאלו השמות להדדי. ושמעתי רמז מוסר, … להמשך קריאה
א ברוך אשר יצר את האדם בחכמה, רצוני לומר שיהיה האדם חכם ומשכיל בגוף זך ונשמת שדי, שניהם יחד שוים לטובה יהיו דביקים בה' וחי לעולם כי לתכלית זה נברא. אמנם האדם קלקל ונעשה הגוף חומר עכור חרס מחרסי האדמה, ואין לו תקנה אלא בשבירה וזוהי המיתה, ולא יתוקן עד לעתיד כשיבא משיח אז ישמח … להמשך קריאה
א תורת שבכתב זה שמו נאה לו פנחס הוא אליהו: ב ת' מתרי"ג מצות דיני נחלות. ג ת"א מצות תמידין בכל יום. ד ת"ב מצות קרבן מוסף של שבת. ה ת"ג מצות קרבן מוסף בכל חודש וחודש. ו ת"ד מצות קרבן מוסף ביום חג השבועות. ז ת"ה מצות שופר בראש השנה. ח ויש עוד מצות … להמשך קריאה
א ועתה לך נא ארה לי (במדבר כב, ו). יזהר האדם במאוד שלא יפתח פיו לשטן, כי אפילו אם מדבר שלא בכוונה ממשיך הדבר על עצמו. וכן בלק אמר ארה לי, פיו הכשילו שלבסוף קילל אותו: ב תנן במסכת אבות (ה, יט), עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח … להמשך קריאה