א דע כי אין רע יורד מלמעלה לאומה ישראלית כי בנים הם לה', ואף שחרה אף ה' בהם בחורבנות המקדשות וחורבן ישראל וגלותם בין האומות, הכל הוא לטובתם, וכאשר ייסר איש את בנו ה' מייסרנו והכל לטובתינו להזדכך בכור האומות להתם חטאת ופשע להיות זך בלי שמרים בלי סיג רק אור בהיר לעתיד, כי היסורין … להמשך קריאה
א זה שמו נאה לו לברכה ולא לקללה: ב אין בפרשה זו מצוה ממצות תרי"ג, מכל מקום כתיב בה (במדבר כד, ה) מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, ואמרו רז"ל (הובא ברש"י במדבר כד, ה) מה טובו אהליך בישובן, משכנותיך ישראל אפילו בחורבנן. ותנן במסכת מגילה פרק בני העיר (כח, א) שנוהגין בהן כבוד בחורבנן … להמשך קריאה
א כבר אמרתי בסוד פרה אדומה בעומק אי אפשר לעמוד, מכל מקום מה שיכול האדם למצוא טעמים נכונים ימציא כי הכל אמת, אף שבעומק יש ויש סודות נפלאות: ב והנה התמיהא הגדולה היא מה שמטהרת הטמאים ומטמאה את הטהורים. אמנם לענין דרך חיים תוכחת מוסר יוצא מזה הן לענין מעשה, הן לענין תלמוד. לענין תלמוד, … להמשך קריאה
א יען כי סוד פרה אדומה נעלם במאוד, ואף הראשונים שהיה להם ידיעה בקצת מעשה הפרה אפילו זה המקצת סתום וחתום אינו מבואר ככל הצורך, אך שלא לצאת חלק לגמרי ארשום דרוש פרשת פרה שחברתי בילדותי וממנו תצא תורה לאלה המצות על דרך השכל קרוב לפשט. וזה נוסחו: ב זאת חוקת התורה וגו'. קשה זאת … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו פרשת פרה: ב המצוה שצ"ז מתרי"ג מצות, שריפת פרה אדומה. ג שצ"ח דין טומאת המת, שנאמר (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל כו'. ד שצ"ט דין הזיה במי נדה שנאמר (שם יט) והזה הטהור על הטמא: הסבר על זכויות יוצרים שני לוחות הבריתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א ממחלוקת של קרח יש ליקח מוסר עד היכן גדול עונש של מחלוקת. ראה מה עלתה לקרח עונש הנמרץ, ולא הועיל שלשלת יוחסין שיצאו ממנו, וגם הוא בעצמו היה שר וגדול בישראל לולי חטא המחלוקת, והיה מנושאי הארון. גם דתן ואבירם וטפם כולם נאבדו. ואע"פ שאין בית דין של מעלה דן עד שיהיה בן כ', … להמשך קריאה
א התורה נקראת אור כי היא מאירה, וכן נקראת אש (דברים לג, ב). וכמו האש שהוא מאיר וכן נהנין ממנו להתחמם בהתרחק ממנו, ובתקרב אליו ישרף. כן בסודות התורה, הנכנס חוץ למקומו לפני ולפנים יותר ממדריגתו אזי מציץ ונפגע, או מציץ ומת, וכמו שבארתי במקום אחר (תו"א מתורת כהנים ד"ה אדם) בענין מיתת נדב ואביהוא … להמשך קריאה
א שמו נאה לו במקום גדולים אל תעמוד: ב המצוה שפ"ח מתרי"ג מצות, שנצטוו הכהנים והלוים לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה ולילה כל הלילה, ושמירה זו היא כדי לכבדו ולרוממו ולפארו, לא מהיות שם פחד מאויב חלילה, שנאמר (במדבר יח, ד) ושמרו את משמרת אוהל מועד. ולשון ספרי (קרח א ד"ה ואתה ובניך) … להמשך קריאה
א פרשת שלח לך נדרשה יפה בזוהר (ח"ג קנט, ב) ממעלת התורה, שממנה משיגים מעלת עולם הבא. עלו בנגב, הרוצה להחכים ידרים כו' (ב"ב כה, ב). וראיתם את הארץ, היא הארץ העליונה. החזק הוא, איזה גבור הכובש כו' (אבות ד, א). המעט הוא אם רב, אם סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני כו'. השמנה היא אם רזה, … להמשך קריאה
א אלו המצות הם הזדככות טהרת הנפש והגוף. חלה כתיב (דברים ח, ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. והארכתי במקום אחר (עי' שער האותיות אות ק' ריש הל' מאכ"א – קדושת האכילה ד"ה ודבר זה מצאתי) בשם האר"י ז"ל שהפסוק זה מבאר חקירת החוקרים מה … להמשך קריאה
א זה שמו אשר יקראו לו זכירה כי ה' הוא הנותן כח לחיל: ב מצוה שפ"ה להפריש חלה. ג שפ"ו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם. ד שפ"ז שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים, שנאמר (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. וענין לאו זה שנמנענו שלא לייחד … להמשך קריאה
א אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (במדבר ח, ב). כתיב (משלי כ, כז) נר אלהים נשמת אדם, צריך לראות תמיד שתהא מאירה נשמתו מתורה וממצות. וגוף האדם הוא כצורת מנורה, כי במנורה היו ג' בליטות של קנים יוצאות ושל מעלה קטנה משל תחתיה. כן האדם בליטת הרגלים ובליטת הידים ובליטת האזנים והגוף שבו … להמשך קריאה
א וישלחו מן המחנה וגו' (במדבר ה, ב). רצה לומר ג' מחנות הם כו'. הנה כתיב (דברים כג, טו) והיה מחניך קדוש, ופירש הזוהר (ח"א עו, א) דקאי ארמ"ח איברים דאדם בנין גופו שיהיו קדושים, כן הרמז בשלוח טמאים. ויש ג' מחנות, המחנה האחת, הראש של האדם שבו המוח, שהוא שורש המחשבה, ומשלח מן שם … להמשך קריאה
א שאו את ראש כל עדת בני ישראל כו' (במדבר א, ב). המנין היה כדי להשרות עליהם שכינה. כל אדם יעשה כן יחשוב את עצמו לדבר שבמנין, וכאלו הכל תלוי בו. גם יחשוב הכל תלוי בפעולתו, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין מ, ב) לעולם יחשוב האדם כאלו העולם חצי חייב וחצי זכאי, (וכן) [ואם] הוא … להמשך קריאה
א פרשת בהעלותך היא נגד מחנה ישראל. כי רמז הכתוב (במדבר ח, ו) קח את הלוים מתוך בני ישראל, כי הלוים נתנו כפרה תחתיהם, על כן סמכו ישראל את ידיהם על הלוים. והם היו מכפרים על עון העגל שעשו ישראל, כמו שהביא רש"י בשם רבי משה הדרשן. נמצא קדושת הלוים היא גורמת להיות ישראל קדושים. … להמשך קריאה
א נשא את ראש בני גרשון וגו'. פרשה זו נגד מחנה לויה, כי אף שחושב פקודת קהת בפרשת במדבר, מאחר שהקהתים הם נושאי הארון, שהוא ג"כ משא הכהנים, על כן יחשבו הם בכלל שכינה ששם הכהנים, אבל בפרשת נשא הכל ממחנה לוים. ומתחיל בגרשון שהוא הבכור, ומצדו זכו כל הלוים להיות במקום בכורים: ב במדרש … להמשך קריאה
א יש להקשות באלו השלשה פרשיות קושיא כללית. התחיל בענין המשכן באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם להשרות בהם השכינה, ומנה את הלוים, וסידר את הדגלים, וחזר אח"כ למנין הלוים, והזכיר שנתנו תחת הבכורים. אחר כך ענין פקודת קהת גרשון ומררי, ואח"כ בפרשת נשא שלוח הטמאים מחוץ למחנות, כל זה הוא בסדר נכון. אמנם … להמשך קריאה
א ש"פ לעשות פסח שני מי שהיה טמא או היה בדרך רחוקה, שנאמר (במדבר ט, י) איש כי יהיה טמא לנפש וגו'. ב שפ"א לאכול בשר פסח שני בליל ט"ו באייר, שנאמר (שם יא) על מצות ומרורים יאכלוהו. ג שפ"ב שלא להשאיר מבשר פסח שני, שנאמר (שם יב) לא ישאירו ממנו. ד שפ"ג שלא לשבור … להמשך קריאה
א בפרשת נשא מצוה שס"ב מתרי"ג מצות, לשלח טמאים מחוץ למחנה, שנאמר (במדבר ה, ב) וישלחו מן המחנה וגו'. ב שס"ג שלא יכנס טמא לעזרה, שנאמר (שם ג) לא יטמאו את מחניהם, רצה לומר מחנה שכינה. ג שס"ד להתודות לפני ה' מכל חטא אשר יעשה האדם, ובכלל זה לשוב החוטא מחטאו בתשובה שלימה, שנאמר (שם … להמשך קריאה
א במדבר נשא בהעלותך ב אלו שלשה פרשיות מדברים מענין אחד, דהיינו מהמשכן ומהחונים סביביו שהם ביחד ג' מחנות, דהיינו מחנה שכינה, ומחנה לויה סביב יחנו, ומחנה ישראל ארבע דגלים, על כן כללתינהו ביחד. ושם זה הדרוש נאה לו לקרוא בשם שלשה מחנות: ג בפרשת במדבר לא הוזכר מצוה מתרי"ג מצות, [רק] מענין קדושת הלוים: … להמשך קריאה
א אם בחקותי תלכו ועשיתם אותם (ויקרא כו, ג). אתם כתיב, האריכו בזוהר (ח"ג קיג, א) אמר הקב"ה כביכול כאלו אתם עשיתם אותי, דהיינו תיקון שם המיוחד, והארכתי בזה בכמה מקומות בארוכה. ראה מה מצות עושה, אשרי הזוכה: ב ואם תלכו עמי קרי (ויקרא כו, כא). צריך לקבוע מקום לתורתו ולתפילתו כמו שאמרו רז"ל (ברכות … להמשך קריאה
א כי ימוך אחיך וגו' (ויקרא כה, כה). סמיכות הפרשיות עיין ברש"י. ומזה יש ללמוד מוסר: ב לעולם בהם תעבודו ובאחיך וגו' (ויקרא כה, מו). הסוד כי ארור כנען אשר גילה ערות אביו, והוא מארור הנחש שבא על חוה והטיל זוהמא. אמנם אחיך הוא ישראל והם נקראים [אחיך] שנעשה בצלם אלהים, אך אחיך שאינו עושה … להמשך קריאה
א ומן המקדש לא יצא (ויקרא כא, יב). כל אדם יעשה את עצמו עבד לה', לקדש עצמו בכל הקדושות להיות כמו כהן גדול לעבוד עבודה הפנימיית, ויתבודד במקום התבודדות וכל אדם לא יהיה באהל הזה, וידבק את עצמו בהש"י ומן המקדש לא יצא. ויראה שלא יהיה בו שום מום עבירה, כי אדם כי יקריב מכם … להמשך קריאה
א כל הפרשה כולה קדושה ומדברת ממצות המעשיות וממדת תרומיות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. והנה לחיבת הפרשה ומצותיה ללמד חכמה ומוסר, אעתיק עם הגהו"ת טעם המצות מהרב ר' מנחם הבבלי כמו שכתב במצות עשה של פרשה זו, ובמצות לא תעשה שבפרשה זו: ב במצות עשה כתב סי' צ"ג וזה לשונו, לשרוף הנותר שנאמר … להמשך קריאה
א כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא יז, ל). כתבתי על זה שבעין אנפין דינין ומוסר והוא קונטרס בפני עצמו: ב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' (שם יח, ה). רומז על כל מה שיעשה האדם יעשה בזריזות נפלא, זהו וחי בהם כלומר בחיות נמרץ, על דרך שפירש רש"י (ברכות נ, א) על … להמשך קריאה
א ושלשים יום ושלשת ימים תשב (ויקרא יב, ד). מבואר בזוהר (ח"ג מג, ב) הנשמה היורדת מלמעלה אינו מתיישבת בגוף כי אם אחר ל"ג ימים. וטמאה שבעת ימים שכל ז' ימים הולך רוח הנשמה בגוף הולד לתור לו מקום בגופו, ואז נאמר (ויקרא יב, ג) והיה שבעת ימים תחת אמו וביום השמיני ימול. ומה שצריכין … להמשך קריאה