סוד ישרים

א ונאמר וה' עליהם יראה וגו' וה' אלהים בשופר יתקע וגו' ה' צבאות יגן עליהם כן תגן על עמך ישראל בשלומך וגו'. ענין צבאות רומז על ריבוי המתאחד היינו כי מצד שם הוי' אין שום הפכיים וכאשר זורח השי"ת את האור אזי רואים מפורש שאין באמת שום הפכיים בעולם וצבאות נקרא בזוה"ק נצח והוד שהם … להמשך קריאה

א ונאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים וגו'. הנה השופר של עוה"ז נקרא שופר קטן כי אין בו כ"כ חלול שיהיה מכניס הכל בתוך חללו, היינו שיהיה מראה איך שנכלל הכל באור אחדותו ית' אלא כל נפש כפי מה שמברר עצמו ודורש … להמשך קריאה

א ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר וגו' כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. בזה הפסוק מעיד השי"ת על עומק לבבם של ישראל, כי עיקר הזכירה מהשי"ת הוא בעומק לבב ישראל ועל אותה הנקודה שהוא בעומק הלב מעיד השי"ת ואומר זכרתי לך חסד נעוריך, היינו כי אותה אהבה הנמצא בעומק לבבם … להמשך קריאה

א וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר. הנה זה הפסוק מסיים הכתוב אחר התוכחה שהביא שם מקודם לבושים רחוקים מאד לזה מסיים שם לנחם את ישראל וזכרתי את בריתי יעקב, כי ענין זכירה הוא כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנט.) זכירה לעילא ופקודא לתתא וזכירה לעילא היינו שיהיה … להמשך קריאה

א ונאמר וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר וגו'. הענין שמהפך כאן הסדר מהאבות ונאמר מקודם יעקב ולבסוף את בריתי אברהם אזכר וגו', והוא כי כל ענין הזכרונות המה רק מצד האדם שהאדם יהיה מכיר איך שהשי"ת זוכר בו תמיד ואין שכחה לפני כסא כבודו אכן איזה חלק … להמשך קריאה

א ובדברי קדשך כתוב לאמר כי לה' המלוכה ומושל בגוים וגו'. היינו כי מלוכה מורה על זה שממליכים את השי"ת ברצון ובבחירה אכן זהו דוקא בישראל אבל על העכו"ם נקרא השי"ת מושל כי ענין ממשלה הוא שמושל עליהם למעלה מדעתם בלעדי רצונם וזהו ומושל בגוים וכמו דמצינו בגמ' (פסחים ובע"ז) גפא דרומא בהא סלקינן ובהא … להמשך קריאה

א שאו שערים ראשיכם וגו'. איתא בגמ' (סנהדרין קז:) בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה (ובמדרש רבה שמות) כשאמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד היו סבורים שעל עצמו קאמר מלך הכבוד עד שאמר להם שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא … להמשך קריאה

א לא הביט און ביעקב וגו'. היינו כשמביטין בעומק לבבם של ישראל יכולין שפיר להכיר מפורש איך שהם נקשרים בשורש רצונו ית' וכמו שמעיד הכתוב על ישראל כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי וגו' וענין לכתך אחרי מבואר בהאר"י הק' ז"ל שמורה על זווג פנים באחור שהוא שלילת הארת פנים … להמשך קריאה

א ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. הנה זה הפסוק היה מעיד בלעם אף שהיה שונא ישראל מאד וביקש לעשות פירוד בין ישראל לאביהם שבשמים ועליו נאמר ונרגן מפריד אלוף עכ"ז היה מוכרח להודות על האמת שבעומק לבם של ישראל אינו נמצא שום זדון ח"ו וזהו … להמשך קריאה

א ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וגו'. און היינו מזיד כדאי' בגמ' (יומא) וזה יבוא לאדם מזה שנראה לו שיש בו איזה כח וחפץ להתגאות ולהתפאר עצמו בו ובאמת איתא בזוה"ק (בלק) סימן דלא ידע כלום שבוחי גרמיה כי מי שיש לו באמת רכוש אינו רוצה כלל להתפאר בו. וזהו שמעיד … להמשך קריאה

א ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. בזוה"ק (בשלח מז:) ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה לאתר דהוה קשיר ביה וכו' ועל זה הענין נמי נאמר כאן ה' אלהיו עמו לאתר דהוה קשיר ביה. וביאור הענין כי באמת נמצא מצד השי"ת בכל בריה מכוון מיוחד … להמשך קריאה

א לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל היינו מי שמביט בעומק מכיר שאפילו בעת שישראל המה בשפל המצב ובמדרגה הנמוכה ועל זה רומז השם יעקב בכל זאת אין בהם שום זדון ח"ו, ולא ראה עמל בישראל וישראל מורה לי ראש שהם במדרגה עליונה אז אין נמצא בהם שום מיחוש ראש כלל אשר אצל … להמשך קריאה

א ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. הבטה הוא בעומק כ"ד בגמ' (שלהי ב"מ) הבטה בהפקר קנה ובראיה בעלמא לא קנה כי הבטה הוא בעומק וראיה אינו בעומק כמבואר (בתוס' ב"ב מו. ד"ה שפיר וכו' מדקתני בברייתא סתמא ראה משמע שאינו בעומק וכו') ועל זה אמר … להמשך קריאה

א ועל כן נקוה לך ה' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וגו' ולתקן עולם במלכות שדי. היינו שזאת הקווי יהיה תמיד בהלב כמאמרם ז"ל (שבת) צפית לישועה היינו שיצפה האדם תמיד להשי"ת שיסיר מאתו המסך המבדיל המסתיר בעדו מלראות באור תפארת עזו ית' כי כל עניני מסכים המסתירים את האור נסתעפו רק מחמת הגבולים שהם … להמשך קריאה

א עלינו לשבח לאדון הכל וגו'. הנה זה השבח תיקן יהושע בעת שנכנס עם ישראל לארץ ישראל וכמו שביארנו לעיל בשם רב האי גאון ז"ל מלת עלינו שמפרש בו כמאמרם ז"ל מאן דאמר עלי כמאן דטעין על כתפיה דמי. והענין הוא כי ארץ ישראל רומז על מלכות שמים ומדת מלכות שמים נקרא בזוה"ק (סבא משפטים … להמשך קריאה

א אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. ענין מלכיות הוא אתר דלא אתידע, היינו שהאדם ימליך עליו את השי"ת אפילו במקום שאין השי"ת מנהיג כפי תפיסת דעתו והבנת שכלו וזהו שאנו אומרים במלכיות עלינו לשבח, היינו שתעמיק בקבלת עול מלכותו ית' אפילו למעלה מהבנת תפיסת דעתך כי שבח מורה על עמקות כדכתיב בשוא גליו אתה … להמשך קריאה

א אמרו לפני זכרונות וכו'. בזוה"ק (ויצא קנט:) ויזכור אלהים את רחל דהא במזלא תליא ובג"כ כתיב בה זכירה, וה' פקד את שרה לאו ממזלא הוא וכו' זכירה הות מקדמת דנא וכו' וכיון דאדכר ברזא דלעילא לבתר אתמר ברזא דנוקבא פקידה וכו' אבל הכא רחל דלא אדכרת מקדמת דנא לא אתמר בה פקידה אלא זכירה … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה) אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם וכו', והוא כדאי' (בספרי) המליכהו תחלה ואח"כ בקש מלפניו, היינו כפי מה שהאדם ממליך עליו את השי"ת ברצון גבול תפיסתו כך עומד השי"ת נגדו נמי ברצון. וזהו שתקנו חז"ל לומר במלכיות עלינו לשבח כי זה השבח תיקן יהושע בכניסתו לארץ כי גבי דור המדבר … להמשך קריאה

א אמרו לפני מלכיות וכו'. הנה בסדר שהעמיד השי"ת בזה העולם הוא כפי מה שיבטל האדם א"ע למסור להשי"ת כך יחזיר לו השי"ת מדרגה היותר נעלה כדאיתא בזוה"ק (משפטים צד:) ב"נ כד אתיליד יהבין ליה נפשא מסטרא דבעירא דכיא וכו' זכה יתיר יהבין ליה רוחא, היינו כשזה האדם יכול למסור מדרגתו להשי"ת אזי מאמין לו … להמשך קריאה

א איתא בספרי כל מקום שנאמר שופר אינו מדבר אלא בטובתן של ישראל. הענין הוא כי כתיב וכנפיהם פרודות מלמעלה וגו' ומבואר בתזוה"ק (תיקון ח') מתפרדין לעילא ומתייחדין לתתא בדרועין מתפרדין ובגופא מתייחדין בשוקין מתפרדין ובצדיק מתייחדין היינו שהעמיד השי"ת התחלקות המדות כמאמרם ז"ל בגמ' שחילק את מעשיו ומלך עליהם היינו שהאדם למטה יהיה מאחד … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה שם) זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אחת וכו' ומפרש רש"י ז"ל זמרו למלכנו לא קא חשיב ר' יהודה דלא אמליכתיה אלא על אומה אחת וכו'. ולהבין זאת הלא הפסוק זמרו למלכנו מיירי מישראל ועיקר השם מלכות הוא רק … להמשך קריאה

א ובמה בשופר (גמ' שם) איתא בספרי המליכהו תחלה ואח"כ בקש מלפניו וכו' היינו הגם שבאמת הוא השי"ת מלך אף בלא עם כמאמר אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא אכן רצונו ית' הוא שיהיה נקרא מלך ישראל אף שמלכותו בכל משלה וכדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה אך עם העו"ג מנהיג … להמשך קריאה

א הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות וכו' שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן וכו' אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו' ובמה בשופר וכו'. כי כן העמיד השי"ת אשר כל מה שמוסר האדם להשי"ת מחזיר לו השי"ת אח"כ קנין היותר נעלה כמו שביארנו לעיל וזהו הביאו לפני עומר בפסח ועומר … להמשך קריאה

א בגמ' (שם טז) הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות וכו' הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן וכו' ואמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר וכו': ב הגמ' מבאר בזה הסדר שכל מה שמוסר האדם להשי"ת משיג האדם … להמשך קריאה

א ונאמר ויהי בישרון מלך וגו'. להיות שהציב השי"ת מדות ונקראו לבושין כדאיתא בהקדמת תקוני זוה"ק לבושין תקינת להון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו' וכל מדה יש לה פעולה מיוחדת והמדה העשירית שהיא האחרונה נקראת מלכות דלית לה מגרמיה כלום וכל פעולתה הוא רק באור חוזר להכיר על ידה שהשי"ת הוא הפועל הכל ובאמת … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שם) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו מלכות וכו', ביאור ענין פלוגתתם הוא לפי שכל ענין מלכות הוא רק בהמדרגה האחרונה כאשר יש הסתר שנתלבש אורו ית' בלבושים אבל כשנתגלה מפורש ה' אלהינו ה' אחד בלי שום התלבשות אז רואים שאין שום בחירה וזהו … להמשך קריאה