סוד ישרים

א בגמ' (ר"ה ל:) במוסף מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב וכו'. הענין הוא כדאיתא בזוה"ק (ויחי רכו:) ומאן הוא ראש השנה דא יצחק דאקרי ראש וכו' וזהו כמבואר (שם רמה) מאן שלהבת יה דא שלהובא דאתוקדא ונפקא מגו שופר דאיהו אתער ואוקיד ומאן איהו שמאלא הה"ד שמאלו תחת לראשי וכו', היינו כי … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. איתא בגמ' (מגילה) בשני קרינן פ' עקדה וכו'. ולהבין למה תקנו חכמינו ז"ל לקרות הנסיון של עקדה ביום שני ולא ביום ראשון, אכן איתא בהאר"י הק' ז"ל יום ראשון הוא בפנימיות ויום שני הוא בחיצוניות עולמות. והענין הוא כי בהנקודה פנימאה נכללו כל השפעות טובות … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה וגו'. וביארו ז"ל במדרש אחר הדברים של שטן וכו'. היינו כי כל אותן הדורות הקודמין לאברהם אבינו נחשבים נגדו כמו עלמין דאתחרבון נגד עולם התיקון כי גבי אאע"ה התחיל עולם התיקון כמאמרם ז"ל במדרש על אאע"ה שבחרו וקרבו והגם שמצינו שכרת השי"ת ברית עם נח ג"כ אכן לא נשאר מאותו … להמשך קריאה

א אשר יאמר היום בהר ה' יראה איתא בזוה"ק (בא לב) ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' וכו' דא ראש השנה וכו' דהא דינא הוה ליה על אברהם וכו' בגין דלא אתעביד דינא ביצחק כד אתקריב ע"ג מדבחא דהא לא הוה ליה לאחלפא קרבנא דאזמין על מדבחא באחרא כד"א לא יחליפנו וגו'. ולהבין … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. במדרש פתח על זה הה"ד נתתה ליראיך נס להתנוסס וגו' ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שזה שנאמר והאלהים נסה את אברהם היינו שהגביה אותו לדרגא העליונה ביותר ועל זה נאמר נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה היינו שאין נותן השי"ת חנם כי אם ליראיך … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה וגו'. וביארו ז"ל אחר דבריו של שטן והוא על דרך דאיתא בזוה"ק (ויחי רמה.) כל מאן דרחים ולא קשר עמיה קנאה לאו רחימותיה רחימותא כיון דקני הא רחימותא שלים וכו'. כי הנה כל ענין נסיון שהיה אצל האבות הקדושים לא היה נצרך כלל מצדם כי הם היו מבוררים בתכלית השלימות … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה וגו' איתא בגמרא (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן דכתיב ויגדל הילד ויגמל וגו' אמר שטן לפני הקב"ה רבש"ע זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך וכו' מיד והאלהים נסה את אברהם וגו', היינו כי אחר דבריו … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך וגו'. היינו כי קודם העקדה היה אצלו כענין דאיתא בזוה"ק (במדבר א') ונוקבא אחידת בסטרוהי ואחר העקדה נעשה לו עזר כנגדו היינו שקיבל העזר מההיפך כי הם נקראו בני קדם שנסעו מקדמונו של עולם היינו שמקבלים תקיפות מזה שאומרים … להמשך קריאה

א ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה. היינו שקבע אאע"ה אהבת המסירת נפש מהעקדה בלבות ישראל שבמעט עבודה יתעורר נגדם זאת האהבה תמיד אף בכל ההסתרות שיעברו עליהם וזהו בהר ה' יראה והוא כענין שמצינו והמצפה אשר אמר יצף ה' ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו היינו שהעמידו … להמשך קריאה

א בי נשבעתי נאם ה' וגו'. איתא בזוה"ק (נשא קל.) תאנא שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב בי נשבעתי נאם ה' נאם דזעיר אנפין וכו'. היינו כי זעיר אנפין רומז על כל עבודות והבירורין של ישראל והנה אם לא נתעלה הנפש ישראל בעבודת בירוריו כי … להמשך קריאה

א ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכר וגו'. היינו כי במעשה העקדה מסר אאע"ה מצדו לגמרי את יצחק לרצונו ית' וכל החיים שהיה נשאר ליצחק אחר העקדה היה רק מזה המאמר ית' שאמר אל תשלח ידך אל הנער נמצא שכל הויית יצחק וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות הוא רק משורש הרצון ית' כי … להמשך קריאה

א ויעלהו לעולה וגו'. איתא במדרש רבה (וירא נו) כשאמרתי לך קח נא את בנך לא אמרתי שחטהו אלא והעלהו אסיקתיה וקיימת דברי אחתיניה. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה אשר זה הפירוש אסיקתיה אחתיה נתהווה אחר מעשה עקידה אבל מקודם היה הפירוש העלהו שחטהו אלא שדבריו ית' חיים וקיימים ונשתנים כפי העת והזמן ואין שום … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו' וביארו ז"ל (סנהדרין פט.) אחר מעשה שטן וכו' זש"ה נתת ליראיך נס להתנוסס וגו' היינו כאשר משפיע השי"ת טובה אזי מחיוב המקבל לברר עצמו שלא יקבלה בדרך וותרנות כי כל האומר הקב"ה וותרן וכו' כדאיתא בגמ' (שבת קמא) ולזה נמי איתא בהאר"י הק' ז"ל שיום … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. להיות שלמעלה מן הענין נאמר ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים על זה נאמר אח"כ ויהי אחר הדברים האלה וגו' להורות שזה הנסיון היה בירור לעומת הפלשתים כי ענין קליפת פלשתים מבואר בהאר"י הק' ז"ל (לקוטי תורה בשלח) פלשתים הם במקום השערות קווצותיו תלתלים וכו' … להמשך קריאה

א ועוד (שם ע"ב) מ"ט והאלהים נסה את אברהם ולא כתיב נסה את יצחק אלא את אברהם ודאי דבעי לאתכללא בדינא דהא אברהם לא הוי ביה דינא כלל מקדמת דנא והשתא אתכלל מיא באשא וכו' ובג"כ והאלהים נסה את אברהם ולא את יצחק דאזמין לאברהם לאתכללא בדינא וכו' רזא דמלה אע"ג דקאמרן דאברהם כתיב ולא … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. בזוה"ק (וירא דף קיט.) ר"י פתח ואמר אתה הוא מלכי וגו' דא הוא שלימו דכל דרגין כחדא דא בדא צוה ישועות יעקב כל אינון שליחן דעבדי שליחותא בעלמא דלהוי כלהו מסטרא דרחמי ולא ליהוי מסטרא דדינא בגין דאית מארי שליחן מסטרא דרחמי ומסטרא דדינא קשיא … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'. ומבואר בגמ' (סנהדרין פט:) מאי אחר אר"י משום ר' יוסי בן זמרא אחר דבריו של שטן דכתיב ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול וגו' אמר שטן לפני הקב"ה רבש"ע זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד … להמשך קריאה

א ויהי אחר הדברים האלה וגו'. כתיב נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה ענין שנסמכה פרשת העקדה אחר מעשה אבימלך כי אבימלך היה מפציר לאאע"ה שיכרות עמו ברית כי אמר לו אלהים עמך בכל אשר אתה עושה ומזה מוכח שהשי"ת הוא דרכו להיטיב לכל מי שמתנהג כמוך ע"כ רצה לכרות עמו ברית לכן היה … להמשך קריאה

א ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו וגו'. בזוה"ק (ויחי רמט.) ר' יצחק פתח ואמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו האי קרא אוקמוהו אבל מהו ימלל ידבר מבעי ליה ואי תימא דאורחיה דקרא הכי הוא דהא קראי אינון הכי, לא, דכלהו לאחזאה מלה קא אתיין אוף הכא לאחזאה … להמשך קריאה

א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי וגו'. וביארו ז"ל הרבה עקרות נפקדו עמה היינו כי מלידת יצחק התחיל האור להתגלות גם בתוך הסתרות הלבושים ונתגלה אשר בזה ההסתר דוקא נגמר כל תכלית המכוון מרצונו ית' בשלימות כי מאחר שרצונו ית' הוא לבא בהתלבשות נמצא שבאלו הסתרות הלבושים דוקא נגמר תכלית … להמשך קריאה

א וה' פקד את שרה וגו'. בזוה"ק (ויצא קנט) זכירה לעילא פקידא לתתא והענין הוא כי זכירה האמתית ממש כמו בשעת מעשה זאת אי אפשר כלל גבי האדם רק אצל השי"ת כדאי' במדרש (תצא) אתה זכור אנו שכחה מצויה בינינו אתה זכור וכו' כי אותו הטעם שמרגיש האדם בשעת מעשה אי אפשר כלל שירגיש אותו … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה) בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורים וכו'. הנה כל אלו הדברים שמחשב כאן בגמ' נקראו יצא מבית האסורים כי שורש הענין מר"ה הוא יציאת בית האסורים והוא כי הבריאה במקור שרשה העליון היתה בחירות המובחר שאין למעלה הימנה רק אחר שירדה הבריאה בסתר המדרגות אל תוך גבולי … להמשך קריאה

א וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר וגו' ומתרגם יונתן ועבד ה' לשרה ניסא היכמא דמלל אברהם בצלותיה על אבימלך. והענין הוא כי כתיב (ישעיה) הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם כי אחד קראתיו וגו' היינו כי אאע"ה מצדו שהיה תמיד מקורב להשי"ת לא הביט כלל על השארה … להמשך קריאה

א וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו'. הענין שנאמר כאן הלשון פקד הוא כדאיתא בזוה"ק (וירא קטו) ותנינן פקד את שרה פקידה לנוקבא זכירה לדכורא וכו' ושם (דף קנט) איתא נמי פקידה לתתא וזכירה לעילא. וענין פקידה לנוקבא ולתתא היינו חסרון הבולט בהבנת התפיסה כי פקידה הוא מלשון ויפקד מקום דוד שמורה על בליטה … להמשך קריאה

א ונאמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד וגו'. הנה אפרים רומז על הלבוש הנמוך שבישראל בעת שהם בשפל המצב כמו שנקרא בגמ' קוטנן של שבטים ולכך כתיב כי מדי דברי בו וכמאמרם ז"ל די דברי שנתתי בו כי דבור הוא הגמר והלבוש האחרון מזה העולם כדאי' … להמשך קריאה

א וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר וגו'. הנה מזאת הפרשה אנו רואים אשר בכל מקום שרצונו ית' להקנות להאדם קנין חדש מוכרח הקנין להתחיל גבי האדם באותו ענין שהיה בהתחלת הבריאה שאז היה כמאמרם ז"ל (בראשית רבה) מלמד שברא הקב"ה עולמות והחריבן ואמר יתהון לא הניין לי דין הניין … להמשך קריאה