סוד ישרים

א עוד בגמ' (ר"ה שם) למה תוקעין בראש השנה וכו' אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן וכו'. ביאור הענין כי איתא בזוה"ק (בא לב:) ר"א פתח ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם, ויהי היום דא ראש השנה דקב"ה קאים למידן עלמא כגוונא … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שם) הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות וכו' הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן וכו' אמרו לפני בר"ה מלכיות וזכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר וכו'. הנה כאשר כרת השי"ת עם ישראל ברית שיהיה להם חלק בהתחלת … להמשך קריאה

א בגמ' (שם) אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם וכו'. הענין הוא כדכתיב כל פעל ה' למענהו, היינו שכל כוונת השי"ת מבריאת עולם הוא כדי שיקבלו עול מלכותו ית' ובאמת נקרא השי"ת מלך קודם בריאת עולם ג"כ כמאמר אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ובריאת עולם לא פעל כלל אצלו ית' שום שינוי … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה טז.) תניא אמר ר' יהודה משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שפסח זמן תבואה אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ואמרו לפני בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי … להמשך קריאה

א (שם בר"מ) ב ביומא דר"ה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא ליה תבשילין דכל עלמא כל חד כפום ארחוי וכו' ויעקב אתער מתתא מתלבש בצלותין ובעותין והקול קול יעקב בההוא שופר דקא סליק וכו'. הענין הוא כדאיתא נמי בזוה"ק (ויחי רכו:) ועל דא תנינן בראש השנה דהא ברישא דשתא שארי יצחק וכו' היינו כי … להמשך קריאה

א איתא בזוה"ק (אמור צט:) סדרא קדמאה קלא נפיק ומתעטר לעילא סליק רקיעין ואתבקע בין טורי רמאי ומטי לגביה דאברהם וכו' בשעתא דההוא קלא קדמאה סליק אתער ואתעטר אברהם וכו'. אדהכי סלקא תניינא תקיפא לתברא תוקפי דרוגזין ודאי. סדרא תניינא ההוא קלא תבירא בתוקפוי וכדין סלקין כל דינין דאתערן קמיה אתבר עד דסליק לאתריה דיצחק … להמשך קריאה

א עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. בזוה"ק (משפטים קח:) הטיבה ברצונך את ציון בקדמייתא ולבתר תבנה חומות ירושלים כו' בההוא זמנא אז תחפוץ זבחי צדק וכו' וכדין קרבנא להוי שלים לה' אלהים דהשתא אלהים לא אתחבר לקרבניא וכו' דכמה אלהים יסלקון אודנין וכו' אבל בההוא זמנא וכו'. היינו כל זמן שאינו מאיר להלבושים ויש … להמשך קריאה

א איתא בזוה"ק (שלח קסט) ת"ח תלת קלין אינון דלא אתאבידי לעלמין וכו' קול חיה בשעתא דאיהי על קלבוטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא וכו' קלא אתער בתר קלא זינא בתר זינא ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זינא אזלא וכו'. והענין הוא … להמשך קריאה

א תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו'. הנה לפי תהלוכות ההקף מסדר הזמנים של הבריאה שמקיף והולך זמן אחר זמן עד שנראה שנתרחק הבריאה בכל פעם יותר ממקור שורשה ובאמת לא הציב השי"ת אותו הסדר כדי שתתרחק הבריאה ח"ו אלא אדרבה שגם סופה תהיה נעוץ במקור שורשה כי אם תתרחק הבריאה אפילו רגע משורשה … להמשך קריאה

א ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם וגו' בזוה"ק (וארא כג:) פתח ר' אבא ואמר ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום (שמואל א כ״ה:ו׳) ואמרתם כה לחי וכי דוד לא הוה ידע ביה בנבל דאיהו אמר בגיניה ואמרתם כה … להמשך קריאה

א ר' יצחק פתח תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ההוא נהר דאשתמודע ואתידע מעולם וכו' ההוא נהר עולם אקרי וכו' האי נהר אע"ג דלאו איהי דינא דינין נפקין מסטרוהי וכו' (זוה"ק אמור דף צח): ב ביאור הענין כי נהר רומז על ספירה הנקרא בינה וזהו דאיתא כאן אף … להמשך קריאה

א בחדש השביעי באחד לחדש וגו'. בזוה"ק (אמור צח:) ר"י פתח תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, זכאין אינון ישראל דקב"ה קריב לון לגביה מכל אומין עכו"ם ואתרעי בהו ומאתר רחיקא קריב לון לגביה הה"ד ויאמר יהושע וגו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וגו' הנהר ההוא נהר דאשתמודע וכו' ההוא נהר עולם אקרי וכו': ב … להמשך קריאה

א וזהו דאיתא בגמ' (שם) אתקין ר' אבהו בקסרי תקיעה שלש שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל ליעבד תר"ת ואי גנוחי גנח ליעבד תש"ת מספקי ליה וכו' והוא כדאיתא בזוה"ק (פנחס רלא:) ילילתא דאיהו דינא תקיפא תלת תבירין דאיהו דינא רפיא גנוחי גנח רפיא אינון לא ידעי ועבדין תרווייהו ואנן ידעינן ועבדינן תרווייהו … להמשך קריאה

א תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. הנה כל העבודות שהעמיד השי"ת שעל ידם יכירו ישראל את אורו ית' נקרא אלהי יעקב ולהיות שהנהגתו ית' עם הבריאה הוא ברזא דסיהרא וסיהרא הוא לפעמים במלואה היינו שניכר מפורש איך שפונה השי"ת את אורו להבריאה ולפעמים הוא בכסה שאינו ניכר … להמשך קריאה

א ומסיים הזוה"ק (שם) ועוד קב"ה ושכינתא סהדין על ב"נ וכו' על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת דא ס"ם מת מעיקרו וישאוהו במוט בשנים לא יומת על פי עד אחד דלא יהיה ליה חולקא באל אחד וכו'. וביאור הענין כי כתיב והאלהים עשה שייראו מלפניו היינו שהעמיד השי"ת ארבע מדרגות עד הכרת … להמשך קריאה

א תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו'. בזוה"ק (שופטים ערה.) מאי בכסה ביומא דסיהרא מתכסת ואמאי מתכסת דהא בגין דכד מטי ר"ה אתי ס"מ למתבע דינו לבנו קמי קב"ה והוא יימא ליה דייתי סהדין והוא ייתי לשמשא עמיה אזיל למייתי סיהרא והוא מתכסא באן אתר מתכסת אלא סליקת לההוא אתר דאתמר ביה במכוסה ממך … להמשך קריאה

א איתא בספרי כל מקום שנאמר שופר אינו מדבר אלא בטובתן של ישראל. הענין הוא כי בסדר מלכיות נאמר שם הפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, היינו שהוא למעלה מהבנת התפיסה כי מלת אין רומז על אתר דלא אתידע, ובסדר זכרונות נאמר וגם את … להמשך קריאה

א והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים וגו'. בזה"ק (שלח קעא.) והיה ביום ההוא, ההוא לא ידוע מאן הוא, אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראי הוא, אמאי אקרי יום ההוא אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא שירותא אקרי הוא וכו', היינו … להמשך קריאה

א תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וגו'. הנה כל החגים והמועדים המה במלואתא דסהרא, והוא כדאיתא בזוה"ק (אמור רצג:) אלין זמנייא וחגייא דכלהו זמין להון לאתר דאקרי קדש בגין לעטרא לון כל חד וחד ביומיה כל חד וחד בזמניה וכו', היינו כפי הכלי שמזמינים ישראל כך מופיע השי"ת בהם את האור והגם שאין שום … להמשך קריאה

א כתיב וזכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר וגו' (ירמיה א). ביאר כזה אאמו"ר הגה"ק זצללחה"ה חסד נעוריך היינו אהבה והחשק שהיה לישראל בהתחלה עוד בימי נעורים שלא היה בהם עדיין תורה ועבודה. אהבת כלולותיך, היינו אהבה עזה שהיה לישראל גם אז להכליל ברצונו הפשוט בעת שהיו מנוערים מתורה ומצות. בלכתך אחרי, … להמשך קריאה

א איתא בספרי ותקעתם בחצוצרות וגו' אלו שופרות והיו לכם לזכרון אלו זכרונות לפני אלהיכם אלו מלכיות והיו צריכין לומר שופרות מקודם אלא מאחר שזוכרהו המליכהו תחלה וכו'. הענין הוא כי בכל המקומות ששכיח שם שכחה ביותר שם העמיד השי"ת מצוה להזכיר על ידה את האדם כמו שמצינו בגמ' (ביצה טו.) גבי שבת זכור את … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שם) יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה וכו'. הענין הוא כי להגיע לאור עומק המכוון שיש להשי"ת במעשה המצות בלעדי הפעולות של המצות זאת אי אפשר כלל אלא רק ע"י שעושה האדם את המצוה בפעולה משיג האדם חיבור עם המכוון שיש לו ית' בעומק מעשה המצוה … להמשך קריאה

א ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם וגו' ומבואר בגמ' (ר"ה כט.) כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת כאן ביו"ט שחל להיות בחול וכו'. בשבת הוא זכרון תרועה וכדאיתא בזוה"ק … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה כט:) דתנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהוא חכמה ואינה מלאכה וכו'. הענין שהגמ' מדמה תקיעת שופר לרדיית הפת רמזו בזה שהם דברים דומין ושוין בענינם זה לזה כי כמו שהשלימות של הפת נתהווה בשעת אפיה בתנור ועל כל זאת אם יהיה נשאר כך … להמשך קריאה

א איתא בספרי ותקעתם בחצוצרות וגו' והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם וכו' וכי חצוצרות מזכירין הלא דמים מזכירין אלא כיון שיכולין לתקוע ולא תוקעין מעלה עליהם הכתוב כאלו תקעו וכו'. וביאור הענין דהספרי מבאר כיון שאין תוקעין בשבת למה מזכירין וזהו שכתב הלא דמים מזכירין כי ענין זכרון הוא שמזכיר מה שהיה נשכח מלפנים ולזה … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ר"ה לב.) סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדישת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע וכו' דברי ר' יוחנן בן נורי אמר לו ר"ע אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וכו' וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע וכו' ומפרש בגמ' שם למה הוא מזכיר רחמנא אמר אדכר אלא למה … להמשך קריאה