ישמח משה

א לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים (דברים כב א) וגומר עד ומצאת לא תוכל להתעלם (דברים כב ג). הכל על פי צחות המליצה והמוסר, בהקדים מה שפירשו בכי תראה חמור שונאך רובץ וגומר (שמות כג ה), שרומז על החומר של האדם, עיין באור החיים. ובהקדים שהגוף נקרא לבוש, שנאמר (איוב י … להמשך קריאה

א וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ (דברים כא כב). כבר פירשו בו קמאי, וקמאי דקמאי. ואני אמרתי בעת ספוד על אדם כשר שמת פתאום ר"ל, לפרש זה לפי המאורע, כי נימוס וסדר יקרא משפט, כמו וזה יהיה משפט הכהנים מאת זובחי הזבח (דברים יח ג), וכמו לדעת משפט הנער … להמשך קריאה

א (א) כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו (דברים כא יא). יתבאר על דרך שנאמר (איוב ל"ד (לד יא) כי פועל אדם ישלם לו, ונאמר (איוב ח' יא) אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם, (ירמיה ב' ד) תיסרך רעתך ומשובותיך וכו'. ועל דרך זה פירשו המפרשים כל העושה עבירה … להמשך קריאה

א כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל (ישעיה נב יב). על דרך שאמרתי לעיל ס"י תירוץ על קושית הגמרא (יומא דף ט':) בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים. דאינו דומה בירה שהיה לבירה שיהיה, כי זה היה זמנו, וזה יהיה נצחי, ולדבר גדול כזה קיום נצחי … להמשך קריאה

א קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח). נ"ל כי כעת הוי רק קול צופיך, באזנינו שמענו ובעינינו לא ראינו. אבל בעת קץ, כי ר"ת וס"ת של קול צופיך, הוא ק"ץ ל"ך, אז נראה כולנו בעינינו יראו עינינו וישמח לבנו, ואם כן נהיה כולנו צופים בעינינו, … להמשך קריאה

א מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו' משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך (ישעיה נב ז). דידוע דבעונות נעשו הרים מפסיקין כו' בינינו לבין אבינו שבשמים גבה טורא בינינו, כי יצר הרע נדמה כהר כנודע מדברי חז"ל (סוכה נ"ב ע"א). והנה איכא תרין קצין זכו ובעתה (ישעיה ס כב, עיין סנהדרין צ"ח ע"א), ומובן … להמשך קריאה

א (ישעיה נב ג) כי כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. כי המוכר עבדו לעכו"ם קיימא לן דיוצא לחירות (גיטין דף מ"ג:), לפי שבטלו ממצות. ועל כן לא נתן יעקב אבינו אף עבד אחד עם המנחה, כמבואר בחן טוב פרשת וישלח. והנה מעשה אבות סימן לבנים והם תקנו הכל, כמו שהזהיר אברהם לאליעזר … להמשך קריאה

א מי את ותראי מאנוש ימות (ישעיה נא יב). על פי שכתבו המקובלים בעת שחטא אדם, פרחה ממנו אות א' ונשאר דם, ועיין ביסוד יוסף מ"ש על זה. והנ"ל בזה, כי כבר פירשתי (שבת ק"ד.) אלף בינה, כי כתיב (קהלת יב א) זכור את בוראך בימי בחרותיך, ואמרו ז"ל (ויק"ר י"ח א') בוראך (היינו לפני … להמשך קריאה

א הפטרה (ישעיה נא יב) אנכי אנכי הוא מנחמכם ותשכח ה' עושיך נוטה שמים ויוסד ארץ. על פי מה שפרשתי (בתפלה למשה תהילים קכ״א:א׳) הפסוק בתהילים אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, (תהלים קכא ב) עזרי מעם ה' עשה שמים וארץ על פי שפירשו ועליתם את ההר (במדבר יג יז), דקאי על היצר הרע, … להמשך קריאה

א אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבוא כי בזדון דברו הנביא לא תגור כו' (דברים יח כב). שמעתי פירוש על זה דאמר בשם ה', דלכאורה מיותר הוא, דידוע (ברכות ז' ע"ב) דלטובה ליכא חזרה, אבל לרעה איכא חזרה. ונקדים מאמר חז"ל (ב"ר ג' ו') דהקב"ה אינו מייחד שמו על הרעה, ואמר … להמשך קריאה

א לבלתי רום לבבו מאחיו וגו' (דברים יז כ) וגו'. על פי זה פירשתי מאמר שלמה המלך ע"ה קהלת יו"ד פסוק ד' (קהלת י ד) אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים. דידוע שהראשונים היו בורחים מן הגדולה, כמו שמצינו בשאול ובר' אלעזר בן חסמא ובר' יוחנן בן גודגדא … להמשך קריאה

א לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (דברים יז יא). נ"ל פירושו על פי הגמרא במסכת שבת (דף ס"א.) דיש לימין חשיבות שניתנה תורה בימין, ויש לשמאל חשיבות דקשירת תפילין הוא בשמאל. אמר ר' נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהם, נועל של ימין וקושר של שמאל, דחשיבת שמאל הוא בקשירה, … להמשך קריאה

א צדק צדק תרדוף (דברים טז כ). על פי דקיימא לן בשו"ע הלכות צדקה סימן רנ"ט סעיף ה', ספק צדקה צדקה, והוא מהירושלמי דפאה פרק ב' (פ"ד ה"ז) ספק לקט לקט, שנאמר (תהלים פב ג) עני ורש הצדיקו, הצדיקו במתנותיו, עד כאן. ור"ל בדבר שיש בו ספק ושיקול, הצדיקו. הכי נמי צדק היינו צדקה, צדק … להמשך קריאה

א שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך (דברים טז יח). דיש לדקדק (א), דלך מיותר. (ב) אשר ה' אלקיך נותן לך, אטו עד עכשיו לא נכתב בתורה שה' הוא הנותן הארץ, והלא כבר נאמר (דברים ח י) על הארץ הטובה אשר נתן לך, וכמוהו פסוקים רבים, ומה צורך לשנות … להמשך קריאה

א (ישעיה נה ג) הטו אזניכם ולכו אלי. עיין באלשיך על הפסוק הנ"ל, על פי מתוך שלא לשמה כו' (פסחים נ' ע"ב). ולי נראה על פי שפירש הגאון הצדיק מניקלשפורג בפסוק (תהלים לד יב) לכו בנים שמעו לי, כי לא די לשמוע בשעה שהחכם דורש לבד, כי אם אחר שתלכו לביתכם אז שמעו לו, והיינו … להמשך קריאה

א הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול (ישעיה נד טו). דקשה כפל לשון גור יגור, ומאי פירושו מי גר אתך. ונקדים מה דכתב בעקידה דהירא מאלקים אין לו אלא יראה אחד מאחד, ואין לו יראת הברואים דהוא מושל על הכל. ונמצא הירא בלתי ירא, והבלתי ירא הוא ירא, דמי שאינו ירא … להמשך קריאה

א בהפטרה ישעיה נ"ד (נד טו) וכל בניך למודי ד' וגו'. בהקדים מאמרינן על הפסוק בקהלת (יב א) וזכור את בוראך וכו' והגיעו שנים וכו'. עיין בבינה לעיתים דרוש נ"ח מה שפירש בזה. ואני אוסיף נופך בס"ד, כי כבר נחלקו הקדמונים איזה עדיף, אם המתאוה ומתגבר על יצרו, אם האינו מתאוה כלל. דלדעת הרמב"ם מי … להמשך קריאה

א שמור את חודש האביב ועשית פסח לד' אלקיך כי בחודש האביב הוציאך ד' אלקיך ממצרים לילה (דברים טז א), וזבחת פסח לד' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם (דברים טז ב), עד כאן. ויש לדקדק בזה טובא. א', מה הענין של שמירה, ב', מה זה ענין לנתינת הטעם כי הוציא לילה. וגם איך … להמשך קריאה

א נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' וגו' (דברים טו י). כי הנתינת צדקה ראוי להיות על בחינה זו שאבאר, שלא ידמה בעיניו שהוא נותן משלו, רק שהכל עניים כי ערום יצא כל אדם מבטן אמו, והקב"ה נותן צדקה לכל הברואים, כאמרם ז"ל (קידושין מ"ב ע"ב) שכל … להמשך קריאה

א וקרא עליך אל ה' (דברים טו ט). עיין באלשיך כי מוסב על קריאת התגר, והיה בך חטא כי אתה הסיבות את התגר, עיין שם. ולדבריו י"ל על פי מה דקיימא לן (קידושין מ"ב ע"ב) אין שליח לדבר עבירה, אך היכא דשליח לאו בר חיובא המשלח חייב, כדאמר בגמרא ב"מ (דף יו"ד ע"ב). והנה הגורם … להמשך קריאה

א השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך וגו' (דברים טו טו). דהנה איתא במשנה (פאה פ"ה מ"ו) מי שאינו מניח לעני ללקוט, או שאינו מניח פאה, נאמר עליו (משלי כב כח) אל תסג גבול עולם, והוא הדין הגוזל שאר מתנות כגון שאין נותן צדקה, גוזל עניים הוא, דהא יש פוסקים דמעשר כספים דאורייתא, וזה … להמשך קריאה

א כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו (דברים טו ח). פירש רש"י (ד"ה) לו, זו אשה, ואחר כך נאמר (דברים טו ח) נתן תתן לו. והנ"ל כי די מורה על הצימצום, כמו שאמר לעולמו די (חגיגה י"ב ע"א). והנה בכתובות (דף ס"ז.) איתא במשיא יתומה דלא יפחתו לה … להמשך קריאה

א כי ה' אלקיך ברכך כאשר דבר לך (דברים טו ו). על פי המבואר במדרש פרשת דברים (דב"ר פ"א י"א) מפני מה לא גילה הקב"ה לאברהם שיתן לבניו את המן, משום דצדיק אומר מעט ועושה הרבה. ואם כן אם היעוד של גאולת מצרים היה מעט מאד, ואחר כך מה שהיה, על אחת כמה וכמה גאולה … להמשך קריאה

א לא תאכל וגומר (דברים יד ג). קיימא לן (פסחים כ"ד ע"ב) דכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהם אלא כדרך אכילה, ושלא כדרך אכילה פטור. והנה המשנה למלך נסתפק בפרק ה' מהלכות יסודי תורה, בקיום עשה אם יוצאין שלא כדרך אכילה. והנה מה שפשט הוא מסברא, יש לפקפק בו דשאני לא תעשה דמחייב' ליה, דקפדה … להמשך קריאה

א כי יסיתך אחיך בן אמך (דברים יג ז). נ"ל כי הרשב"ם כתב כל עצה שסופה פורעניות נקרא הסתה, כמו ותסיתני בו לבלעו חנם (איוב ב ג). אשר הסתה אותו איזבל ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד (מלכים א' כא כה), עד כאן דבריו. ודבריו נכונים מאד, אבל זולתו נקרא עצה. והנה אמרו (כתובות דף ק"ה:) … להמשך קריאה

א מדרש (דב"ר פ"ד ו') כי ירחיב ה' את גבולך כו' (דברים יב כ). הלכה אדם מישראל מהו שיהיה מותר לו לכסות דם שחיטה ביום טוב. כך שנו חכמים השוחט חיה ועוף ביום טוב, בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה, ובית הלל אומרים לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן, עד כאן המדרש … להמשך קריאה