ישמח משה, שופטים ו׳

א

הפטרה (ישעיה נא יב) אנכי אנכי הוא מנחמכם ותשכח ה' עושיך נוטה שמים ויוסד ארץ. על פי מה שפרשתי (בתפלה למשה תהילים קכ״א:א׳) הפסוק בתהילים אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, (תהלים קכא ב) עזרי מעם ה' עשה שמים וארץ על פי שפירשו ועליתם את ההר (במדבר יג יז), דקאי על היצר הרע, ואם כן לנגד ההר אחד, יש עדיין באפשרי בחק האנושי להיות במעדר יעדרון על ידי הרהורים טובים והבא לטהר מסייעין לו (שבת ק"ד ע"א), מה שאין כן אם חטא הרבה ונברא משחיתים הרבה וכולן מסיתים לחטוא, כמו שפירש באלשיך על פסוק (דברים כו ה-ו) ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול, (דברים כו ו) וירעו אותנו המצרים, עיין שם שעל ידי שהיה שם לגוי גדול שנבראו משחיתים דרבה, משום הכי וירעו אותנו, והם לא הניחו לו אף הרהור טוב, כמו שפירשתי בפרשת כי תצא על פסוק קהלת ד' (יא-יב) אם ישכבו שנים וכו', (קהלת ד יב) והחוט המשולש, דהיינו המשחית הנברא על ידי חטא הנעשה בחבורת שנים לא במהרה ינתק, ואם כן יתייאש עצמו. אך יש זמן שהקב"ה יעורר בלי התעוררות דלתתא, כמו ביו"ד ימי התשובה, לפי שהוא עת הבריאה ועולם חסד יבנה בלי התעוררות דלתתא, עיין ביערות דבש חלק א' בהתחלת דרוש א', שפירש בזה דרשו ה' בהמצאו (ישעיה נה ו), אימתי בין ראש השנה ליום הכיפורים (ר"ה י"ח ע"א), שאז הוא ממציא עצמו לנו, עיין שם. והיינו אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, וח"ו כמעט אבד סברי, ועל זה אמר עזרי מעם ה', אף שאין כאן התעוררות דלתתא, לזה אמר עושה שמים וארץ, כלומר בעשרת ימי תשובה עת הבריאה שנעשה בלי התעוררותא דלתתא. והנה הכפל אנכי אנכי, הוא על דרך אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו), ר"ל בסוף ובהתחלה, וניחם לשון נחמה ולשון חרטה, כמו ואין איש ניחם על רעתו (ירמיה ח ו), ומן ניחם יאמר מנחם בלשון מפעיל, וכשהוא לנוכח בלשון רבים יאמר מנחמכם, והבן. וקאי על התשובה שעקרו הוא חרטה, ואמר שלפעמים הוא רק מהשם יתעלה בלי התעוררותא דלתתא. והנה כשצריך אתערותא דלתתא, אין השי"ת עוזר להתשובה להשוכח לגמרי, רק להזוכרו ומתעורר עצמו, והבן. אבל בזמן הבריאה היינו בעשרת ימי תשובה, אז מעורר גם להשוכח והוי התחלה גם כן ממנו ית'. ועל פי זה יתבאר אנכי אנכי, ר"ל בהתחלה ובסוף הוא מנחמכם, ר"ל חרטתכם הוא ממנו, ותשכח ה' ר"ל אף שאתה שוכח, ואימתי יהיה זה, על כן אמר נוטה שמים ויוסד ארץ, ר"ל בזמן הבריאה היינו בעשרת ימי תשובה, והבן.