ישמח משה

א כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד ז). במסורה נעשה ונשמע. ונשמע קולו בבואו אל הקדש (שמות כח לה). ונשמע פתגם המלך (אסתר א כ). יתבאר על פי מ"ש בעל מעשה ה' במעשה תורה (פרק יו"ד) לפרש הנה אנכי שולח מלאך וגו' (שמות כג כ), היינו כהן או נביא ומורה צדק הנקרא מלאך, … להמשך קריאה

א לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא (שמות כג כו). הקישור זה לזה נראה, על פי מ"ש בהגהת נחלת יעקב (פרשת אחרי) דכל מי שנברא, ודאי ראוי להוליד דלא לתהו (ישעיה מה יח), אלא ודאי דאינו מאותו הדור רק אתשל בגלגול. וידוע דאמלא בימים לשון נשלם, כמו שכתב במורה נבוכים בוימלאו ימיה … להמשך קריאה

א הנה אנכי שולח מלאך (שמות כג כ). עיין באברבנאל שכתב בשם חכמי הקראים כי זה נאמר על יהושע. והנה האומר דבר חכמה אף באומות העולם חכם נקרא (מגילה ט"ז ע"א), ובאמת שהם גרועים כי הם מינים ואפיקורסים, מכל מקום את הטוב נקבל כי כמה מפרשים הלכו בדרך הזה שהנביא נקרא מלאך, עיין במעשה ה' … להמשך קריאה

א כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים (שמות כג ח), לבאר הכפל, וגם לתרץ הקושיא וכי צדיקם מקבלי שחד נינהו. נראה על דרך הפשוט דהנה המקבלי שחד אף שהם חכמים באמת, אי אפשר שלא יטו ועורים המה באמת, ואף שיושבים עמהם נקיים וצדיקים שאינם מקבלי שחד, הם מבלבלים ומסלפין את דבריהם, כנ"ל ברור ונכון … להמשך קריאה

א ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים (שמות כג ח). ובפרשת שופטים (דברים טז יט) נאמר ולא תטה משפט וגו' ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. ויש להבין השינוי שבין זה לזה, דכאן נאמר ושחד לא תקח, ושם נאמר לא תקח קודם. וכאן נאמר פקחים, ושם … להמשך קריאה

א (אמר המסדר לאשר כי אאזמ"ו המחבר זצ"ל רומז לעיל לעיין בחידושיו לחולין בענין אין הקב"ה מביא תקלה וכו', אמרתי להעתיק פה, וזה לשונו שם). ב חולין (דף ה' ע"ב) ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן. והנה התוספות (ד"ה צדיקים) הקשו קושיות עצומות על זה מיהודה … להמשך קריאה

א מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע (שמות כג ז). והנה יש לתמוה כי מדבר שקר היא אזהרה לכל המון ישראל אף להפחות שבפחותים, ונקי וצדיק וגו' אזהרה לסנהדרין, ומה שייכות להם האם סנהדרין נצטוו שלא לשקר, וכל ישראל מותרין ח"ו, אתמהא. וגם מה שמסיים כי לא אצדיק רשע אינו … להמשך קריאה

א ושמעתי כי חנון אני (שמות כב כו). יתבאר על פי שכתבתי תירוץ על עונש (דהלא אמרו (שבת פ"ח ע"א) מכאן מודעה רבה לאורייתא). כי ודאי הקב"ה אינו בעל נקמה, רק מה שברא לא ברא אלא לכבודו, ואם כן שלימות כל נברא הוא שיתרבה כבוד שמים על ידו, ואם כן המורד הוא נעדר השלמות, והקב"ה … להמשך קריאה

א אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה (שמות כב כד). י"ל על פי המדרש הנעלם בפרשת חיי שרה (זוהר ח"א קכ"ג ע"ב) דעפרון היינו מלאך דומה (הובא ביערות דבש חלק ב' דף ל"ג ע"א עיין שם), דהוא מלוה להגויות שפע הבלא דגרמי, ועל ידי זה יקימו בתחיית המתים, עיין … להמשך קריאה

א כי תצא אש וגו' (שמות כב ה). בב"ק (דף ס' ע"א) אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אין פורעניות בא לעולם אלא בזמן שרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים, אימת אש יוצאה וכו', ואינה מתחלת אלא וכו' שנאמר ונאכל גדיש, ויאכל גדיש לא נאמר … להמשך קריאה

א כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם (שמות כב ד). כי כל דור שאין נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו (ירושלמי יומא פ"א ה"א), והנה המעכבין בעוה"ר ענוש יענשו, כי האינם מעכבים יטלו חלקם בבא מפני שהיו מעוכבין על ידם בגלות ובחשך, וכן … להמשך קריאה

א כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר וגו' (שמות כא לג), בעל הבור ישלם וגו' (שמות כא לד). הנה מה שדרשו רז"ל אם על הפתיחה חייב על הכריה לא כל שכן, אלא להביא כורה אחר כורה דאחרון חייב (בב"ק דף נ"א ע"א). כבר מילתא אמורה משמיה דהגאון מו"ה אלי' מווילנא ז"ל האיך … להמשך קריאה

א עין תחת עין וגו' (שמות כא כד). פירשו רז"ל (ב"ק פ"ד ע"א) דמי עין, והנה כדי שיהיה הפשט מסכים להאמת לקבלת רז"ל, נ"ל שכל השתמשות של האברים יוכל לעשות לו במקומם על ידי מעות, וכל הדברים יכול להתפייס במעות, כי הרבה צער סובל האדם עבור מעות. והכי פירושו עין, ר"ל אם עין סימא, אז … להמשך קריאה

א ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (שמות כא יג), וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא יד). נ"ל דידוע (תנחומא בשלח סי' ט"ו) דהקב"ה ימינו פשוטה לקבל שבים, ומכין צרי ותרופה למכתינו האנושית, ואמנם אמרו רז"ל (יומא דף פ"ז.) כי המחטיא את … להמשך קריאה

א במסכתא גיטין (דף ל"ט:) תנא, רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא, יכול יהיה כסף גומר בה כדרך ששטר גומר, תלמוד לומר והפדה וגו' (שמות כא ח), לומר לך שטר גומר ואין הכסף גומר, אשכחיה רב נחמן בר יצחק לרבא בר שאילתא דהוי קאי אפתחא דבי תפילה, א"ל הלכה או אין הלכה וכו', עיין שם … להמשך קריאה

א אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה (שמות כא ח). בזוהר הק' (ח"ב צ"ז ע"א) כד נפקת רעה בעיני אדוניה, דקא איסתאבת בחובין כדין לא יעדה באל"ף ואתאבד ההוא גופא מנה וכו', כדין כתיב והפדה כד"א (איוב לג כח) פדה נפשי מעבור בשחת, עיטא דיליה דיפרוק לה ויתיב בתיובתא, עיין שם בארוכה. ועל פי … להמשך קריאה

א כי ימכור איש וגו' (שמות כא ז). על דרך המליצה איש דא קב"ה, דכתיב ביה (שמות טו ג) ה' איש מלחמה, את בתו דא כנסת ישראל, כאמרם (שמו"ר נ"ב ה') לא זז מחבבה עד שקראה בתי, לאמה למהוי אמה משעבדה בין אומות העולם, לא תצא למחנה המלחמה כצאת העבדים, דכבר אמר ית"ש (ויקרא כה … להמשך קריאה

א במרצע (שמות כא ו). במסכת קדושין (דף כ"א ע"ב) תנו רבנן אין לי אלא מרצע, מנין לרבות הסול והמחט וכו', תלמוד לומר (דברים טו יז) ולקחת וכו' דברי ר' יוסי בר' יהודה, רבי אומר מה מרצע מיוחד של מתכת, אף כל וכו'. דבר אחר המרצע להביא המרצע הגדול, אמר ר' אליעזר ר' יודן ברבי … להמשך קריאה

א ורצע אדוניו את אזנו (שמות כא ו). פירש רש"י הימנית, או אינו אלא שמאלית, נאמר כאן אוזן וכו', ומה ראה אוזן לרצע וכו'. והקושיא מפורסמת דלמה לא קשה בלא זה. ועוד מה שדקדקו המפרשים בלשון רש"י שכתב או אינו אלא שמאלית דמהיכי תיתי, והיה לו לומר או אינו אלא אף שמאלית. והנ"ל על פי … להמשך קריאה

א פליאה גדולה (הובא בספר מאמר מרדכי פרשה זו), בשעה שאמר הקב"ה אם בגפו יבא בגפו יצא (שמות כא ג), אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אם כן למה צוית למחות את זכר עמלק (דברים כה יט), ואם תאמר בדין הוא, אם כן למה בא אדם הראשון על כל בהמה וחיה (יבמות ס"ג ע"א), ואם תאמר … להמשך קריאה

א הגה"ה אמר המסדר, ראיתי להעתיק פה מה ששמעתי מפי קדשו וכן נמצא בכתב יד וזה לשונו), נתגלה לי בחלום שמצוה גדולה לקרב הרחוקים ר"ל בביאורים על הפליאות. והטעם שבודאי הפנימות של הפליאות הוא יחוד עמוק, ומאן דמקרב אותן אף בנגלה רק שיהיה לבו לשמים, נעשה היחוד למעלה כמו בכל המצות א' שעושה אותן בשלמות, … להמשך קריאה

א אשר תשים לפניהם (שמות כא א). הנה מלבד מה שפירשו בזה המפרשים ורז"ל, גם אני אענה חלקי על דרך שפירשו בענין יפתח (שופטים יא יא) וידבר את כל דבריו לפני ה'. וכן הכי נמי לפניהם, שהוא ענין הנוגע להם, ועל פי זה יתורץ גם כן דקדוק האלשיך מה שמתחיל דוקא בענין זה במשפט דעבד … להמשך קריאה

א עוד במדרש (שמו"ר ל' ט"ו) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא א), זה שאמר הכתוב (תהלים עב א) משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. נ"ל על פי מה שדרשו בגיטין (דף פ"ח ע"ב) לפניהם ולא לפני עכו"ם, לפניהם ולא לפני הדיוטים. ובהקדים מ"ש בפסוק הן אמת חפצת (תהלים נא ח) וגו'. ובפסוק התחת … להמשך קריאה

א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא א). במדרש (שמו"ר ל' כ"ג) הדה"ד (תהלים צט ד) ועוז מלך משפט אהב, אמר להם משה לישראל הרי נתן לכם הקב"ה את תורתו, אם אין אתם עושים את הדינין, הוא נוטל את תורתו מכם, למה שלא נתן לכם את התורה אלא על מנת שתעשו את הדינין, שנאמר … להמשך קריאה

א אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות כ ב). על פי המבואר בזוהר הקדוש (פרשה זו (זוהר ח"ב ע"ח ע"ב) מה נורא המקום הזה (בראשית כח יז), מהו נורא, שלימו דכולא, ומקשה הוי להמתרגם לתרגם שלימו, ולמה מתרגם דחילו. והשיב משום דאין דחילו אלא בשלימו, … להמשך קריאה

א כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו' (שמות כ יא). הנה כבר עמדו כל חכמי לב מפני מה בדברות הראשונות נאמר כי ששת ימים וגו', ובאחרונות וזכרת כי עבד היית (דברים ה טו), ועיין תוספת פרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ז ע"ב (ד"ה למען)) ובמורה וביערות דבש, וגם אני אענה חלקי. … להמשך קריאה