ישמח משה, משפטים י״א

א

ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (שמות כא יג), וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא יד). נ"ל דידוע (תנחומא בשלח סי' ט"ו) דהקב"ה ימינו פשוטה לקבל שבים, ומכין צרי ותרופה למכתינו האנושית, ואמנם אמרו רז"ל (יומא דף פ"ז.) כי המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, וגם כשמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה, הוא מכ"ד דברים המעכבים את התשובה כמבואר ברמב"ם הלכות תשובה (פ"ד ה"א), והנה אמרו רז"ל (במדרש רבה פרשת פנחס סי' ד') קשה המחטיאו יותר מן ההורגו. והנה על חטאיו של עצמו יש לו התנצלות שיש לו יצר הרע שנברא להסית לתאות וחמודות, אבל לא להחטיא אחרים שאין לו בזה שום הנאה. והנה כבר אמרו רז"ל ואשר הרעותי (מיכה ד ו), שברא יצר הרע, ואלמלא האי קרא היה נתמוטטו ח"ו רגליהם וכו' ביום הדין כמו שאמרו רז"ל (ברכות דף ל"ב.) והנה מבואר בזוהר חדש פרשת נח במדרש הנעלם על הפסוק (איוב (יא יט) י"א י"ט) ועיני רשעים תכלנה ומנוס אבד מנהם, דתשובה היינו המנוס עיין שם, וכן כתיב (ירמיה טז יט) ה' עזי ומעוזי ומנוסי. ועל פי זה יתפרש ואשר לא צדה לחבירו, רק והאלקים אנה לידו, ועל דרך אמרו אשר הרעותי, ר"ל אלקים אנה לידו של עצמו איזה חטא במה שברא יצר הרע, וזה מחסדי השי"ת שכתב בתורה בלשון זה והאלקים אנה, כדי שיהיה להם התנצלות, על זה אמר ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה בתשובה, והבן זה. וכי יזיד איש על רעהו להרגו, היינו להחטיאו דקשה יותר מן ההורגו בערמה, דעל החטאת אחרים צריך תחבולות וערמות, מעם מזבחי, כי ידוע הגמרא במגילה (דף ג' ע"ב) גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, שנאמר (יהושע ה יד) עתה באתי, והיינו מעם מזבחי, אף אם הוא תלמיד חכם ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול ועובד עבודה, תקחנו למות, כי לרשע אמר אלקים וגו' (תהלים נ טז). והנה מדת הדין אמר נפש החוטאת תמות (יחזקאל יח כ), והתורה אמרה יביא קרבן, והשי"ת ברחמיו אמר יעשה תשובה (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו). והנה לא מצינו קרבן על המחטיא אחר רק על החוטא, ואם כן לא שייך בזה קרבן, וגם אמרו אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ואם כן נשאר דברי מדת הדין ח"ו, לכך תקחנו למות ח"ו, והבן.