א עוד יש לאלוה מילין בענין כוונת מחצית השקל. כי הנה שקל שלם היינו במילואו כזה שי"ן קו"ף למ"ד. עולה מספר תר"ך שהוא אותיות כת"ר. וזהו סוד עשרים גרה השקל. היינו סוד בחי' הקומה שלימה. מעילא לתתא ומתתא לעילא ע"י העשר ספירות הק' וכמבואר למעלה. וכת"ר הוא בבחי' אי"ן כנודע. והחכמה מאין תמצא והוא בבחי' … להמשך קריאה
א כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם גו'. במדת"נ אמר משה לפני הקב"ה משאני מת איני נזכר. השיב לו הקב"ה חייך כשם שאתה עומד היום וזוקף את ראשן ואתה נותן להם פ' שקלים. כך בכל שנה ושנה כשקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם וזוקף את ראשן. מנין ממה שקראו בענין כי תשא את ראש. … להמשך קריאה
א ד' פרשיות ב ענין סוד כללי של ד' פרשיות. יש להבין ולדעת מהו סוד ענין מהד' פרשיות אשר רצונו הבורא ית' וית' לקוראם בתוה"ק בכל שנה ושנה כסדר הזה שקלים. זכור. פרה. החדש. ועל מה הטבעו אדניה. ובהעיר לב י"ל דהנה כתיב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים … להמשך קריאה
א ועבדתם את ה' אלהיכם וגו' לחמך וגו' מחלה מקרבך. הא דפתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד. י"ל דהנה ידוע דהש"י א"צ לעבודתנו ולצדקותנו כ"א צדקת מה תפעל לו ומה יתרון לו ית' בעבודתנו דלשון עבודה ושירות שייך אצל ב"ו דכל אדם צריך לעשות מלאכתו מה שמוטל עליו בביתו. וכשבא אחד ושרתו ועשה מלאכה זו … להמשך קריאה
א ובכל אשר אמרתי אליכם תִשָמֵרו. הנה ידוע מאחז"ל אסור להתרפאות בד"ת כו' ולהגן שאני דמותר להגן על איזה איש ישראל בד"ת. עיי"ש בגמ'. ולפי הנראה הוא מילתא דפשיטא להו לרז"ל דמותר להגן וכמשמעות הלשון להגן שאני. גם מדלא מקשה הגמ' מנלן דבר זה מהתורה וכדרך הגמ' בכ"מ. משמע שדבר זה מפורש ממש בהדיא בהתורה. … להמשך קריאה
א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ותרגום אונקלוס ואילין דיניא די תסדר קדמיהון. יש לרמז בזה. דהנה ידוע דאית תליסר מכילן דרחמי והם הי"ג תיקונא דיקנא עילאה קדישא שהם אל רחום וחנון כו' ומהם וע"י נמשך כל השפעות טובות ורחמים וחסדים גדולים. ואל. הוא לשון תוקף מלשון ואת אילי הארץ לקח. כי מדה זו הוא … להמשך קריאה
א איתא בזוה"ק. דביוד הדברות גבי לא תגנוב וכן גבי אינך פסקא בגווייהו להורות דמותר לגנוב דעתו של רבו כדי ללמוד ממנו. דהנה באמת יש שני אנשים שמעשיהן שוים. וכמו שאי' בגמ' שנים שאכלו פסח א' זה אכלו לשם פסח. וזה אכלו לשם אכילה גסה. ע"ז נאמר צדיקים ילכו בם. וע"ז נאמר ופושעים יכשלו בם … להמשך קריאה
א אנכי ה' אלהיך. במדרש זש"ה אני עשיתי ואני אשא גו' אני עשיתי את האדם ואני אשא ויקח את האדם ויניחהו בג"ע ד"א אני עשיתי את ישראל כמשה"כ הוא עשך גו' ואני אשא ואשא אתכם על כנפי נשרים אני אסבול כשחטאו בעגל. ואני אמלט כמה שנא' ויאמר ה' סלחתי כדברך עכ"ל המדרש: ב הנה להבין … להמשך קריאה
א וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק גו'. כי ראיי' רומז למדריגה גבוה. והאות שראשי ישראל נק' עיני העדה וזהו וירא העם בהסתכלותם והביטו איך שהמצות הם גדולים וחזקים ומי יוכל לעמוד בהם וינועו לבבם ויעמדו מרחוק פי' נתנו עצה ותחבולה להעמיד הד"ת והמצות ע"י סייגים והרחקות שעשו רז"ל כגון שניות לעריות וזו ויעמדו. עשו העמדה … להמשך קריאה
א משה ידבר והאלהים יעננו בקול. מכילתא. א"ר אלעזר מנין אתה אומר שאין הקב"ה מדבר עד שמשה אמר דבר. שכבר קבלו עליהם בניך לכך נא' משה ידבר. (כי מהראוי היה לו לומר משה דיבר. מהו ידבר לשון יפעיל שעשה פעולה שידבר אלהים כביכול.) א"ל רע"ק בודאי כן הוא הדבר. אלא מת"ל משה ידבר מלמד שנתן … להמשך קריאה
א וישב משה את דברי העם אל ה'. עיין באוה"ח הק' ז"ל שפי' ח"ו לא בדרך תשובה החזיר משה את דברי העם אל הש"י כי הוא ית' א"צ לתשובתו הלא לפניו גלוי כל מחשבות בני האדם. רק משה סיפר דברי ישראל לפני הש"י כדי לחבבן לפני המקום. במה שהשיבו כהוגן והקדימו נעשה לנשמע. עיי"ש: ב … להמשך קריאה
א בחודש השלישי לצאת וגו' מדבר סיני. י"ל בדרך רמז דהנה ידוע דרב יוסף היו קוראין אותו סיני ע"ש שהיה בקי בהלכות והיה כולל כל השמעתות ומימרות כמו שנמסרו לו בסיני ולכן כינו אותו בשם סיני. הרי חזינן דתיבת סינ"י מורה על כללות הכל לפי שבהר זה נכללו כל התורה וכל הדיבורים והנה ידוע דקול … להמשך קריאה
א בשם הרב מקאזיניץ ב ויבוא אהרן וגו' לאכול לחם וגו' משה לפני האלהים. והקשו חז"ל וכי לפני אלהים אכלו והלא לפני משה אכלו אלא מכאן שהנהנה מסעודה שת"ח מסובין בה כאלו נהנה מזיו השכינה. ושאלתי את פי הרב הק' המנוח מ"מ דק"ק קאזיניץ מהו זה שהוקשה כ"כ לחז"ל וכי לפני אלהים אכלו. הלא שויתי … להמשך קריאה
א ר"ח שבט וט"ו בו ב בעשתי עשר חודש באחד לחודש גו' התורה באר היטב. להבין ולהשכיל טעם למה דוקא בחודש זה התחיל לבאר את התורה. י"ל דהנה ידוע דשם ס"ג הק' הוא בחי' נשמה לכל העולמות העליונים הק'. והמילוי משם ס"ג הוא ל"ז היינו ג' יודי"ן א'. וא"ו. הוא מספר הבל הק' המחיה כל … להמשך קריאה
א ויבוא עמלק גו' ברפידים גו' וידי משה גו' וישימו תחתיו וגו'. הנה כתיב בס' עשרה מאמרות אילו לא אמרו ישראל אל משה קרב אתה ושמע פן גו' והיו שומעים היו"ד דברות מפי הש"י בעצמו כביכול אז לא היו צריכין ישראל ללוחות האבנים. רק שהיה הש"י משפיע להם שכל גדול וזך והשגה גדולה כ"כ עד … להמשך קריאה
א הנני ממטיר לכם וגו' יום ביומו. הנה ידוע מזוה"ק שיש ג' מיני השפעות. א' מזון הגשמי אשר ממנו ניזון גוף האדם וכח החיוני. והב' הוא מזון הנק' לחם מן השמים שהוא מזון מחיות התורה והוא רוחני היורד מן השמים דהוא מרמז לת"ת. וזהו לחם אבירים שנבלע בהאיברים. ויש עוד שפע עליונה שהוא דקה מן … להמשך קריאה
א ויאמר אם שמוע וגו' לקול ה' אלהיך וגו'. יש לרמז בזה דהנה כתיב קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. כי הדיבורים של האדם מתהוים ע"י אותיות וע"י ה' מוצאות הפה. ועל ידי חיתוך הדיבורים הם נפרדים אבל כשישנם עדיין בדיבוקם אל הקול הם אז בבחי' אחדות ההשלמות ועיקר עבודתנו עם ה' … להמשך קריאה
א כי בא סוס פרעה וגו' ובנ"י הלכו ביבשה וגו'. הנה ידוע שבשעת קי"ס היה קטרוג גדול מהשר של ים. מה נשתנו אלו מאלו. אך הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו פתח להם עולמות העליונים הגנוזים הנעלמים במחשבה הקדומה ומשם המשיך חסדים ורחמים על בנ"י וגבורות ודינין על מרכבות פרעה וחילו. דבאמת כל הדינים נמתקים בשורשן היינו … להמשך קריאה
א אז ישיר משה ובנ"י וגו'. במדרש הה"ד נכון כסאך מאז מעולם אתה. א"ר ברכי' בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה על הים. משל למלך שעשה מלחמה ועשו אותו אגוסטוס. א"ל עד שלא נצחת המלחמה היית מלך. עכשיו עשינוך אגוסטוס. מה חילוק בין מלך לאגוסטוס … להמשך קריאה
א וישב הים לפנות בקר לאיתנו וגו'. ואחז"ל לתנאו הראשון. שהתנה הקב"ה עם הים בעת שבראו שיתבקע מפני ב"י. והקשה האוה"ח הק' ז"ל. הלא זה אינו מקום קיום התנאי שאז שבו המים לתקפם לילך כדרכם הטבעי. ועיקר התנאי היה שיקרע לפני ב"י וילכו בתוכו ביבשה. ומהראוי הי' לרמז קיום התנאי אצל הבקיעה עוד הקשה מהו … להמשך קריאה
א ופרעה הקריב וגו' אין קברים וגו' ונעבדה את מצרים וגו'. והנה לכאורה הם דברים זרים מאוד אינם ראוים למי שאמרם וחלילה שיצאו דברים כאלו מפי קדושים בנ"י עם ה' בני אל חי: ב אכן בהעיר לב י"ל. דכוונו לדבר טוב ונפלא והוא דהנה בנ"י כשראו שהם במיצר גדול וצריכים לרחמים מרובים ולעשות להם נסים … להמשך קריאה
א ויאמרו מה זאת עשינו וגו' ישראל מעבדנו. יש לדעת ולהבין דלכאורה תיבת זאת הוא מיותר. כי היה די לומר מה עשינו: ב אכן בהעיר לב י"ל אחרי אשר חנן ה' בדעה והשכל כי כבר נתבאר כמה פעמים אשר עיקר הרצון הקדום אשר עלה במחשבה לפניו ית' וית' להאציל ולברוא וליצור ולעשות את כל העולמות … להמשך קריאה
א דבר אל בנ"י וישובו ויחנו לפני פי החירות וגו'. י"ל דהתוה"ק מרמזת ומורה לנו בזה דרך טובה וישרה בהתנהגות האדם בעת לימוד התורה ובעת התפלה היינו שיתיישב בדעתו ושכלו קודם הלימוד או התפלה. לפני מי הוא עומד. ע"ד דע לפני מי אתה עומד. וכמו שהחסידים הראשונים היו שוהים שעה א' קודם התפלה כדי שיכוונו … להמשך קריאה
א ויקח משה את עצמות יוסף עמו. ידוע שמרע"ה היה סוד הדעת העליון הק'. ויוסף הצדיק היה בחי' יסוד צדיק חי עלמין. המתייחד ומתקשר בסוד ח"י חוליות שבשדרה. ועולה למעלה לבחי' מוח החכמה עילאה קדישא. ומשם משפיע שפע קדושה וחיות הקודש לכל העולמות. והוא אתקשרותא דכולהו עלמין ומקשר עצמו בכל מיני שביעית שבכל העולמות סוד … להמשך קריאה
א וחמשים עלו בני ישראל וגו'. עצמות יוסף עמו. ופירש"י ז"ל אין חמושים אלא מזוינים כו' עיי"ש. יש לרמז בזה בהעיר לב. כי הנה נודע בספה"ק אשר בנ"י בעת גלות מצרים נכנסו ונשקעו במ"ט שערי טומאה ע"י גילולי מצרים ותועבותיהם שהיה מקום תכלית הטומאה. ואילו ח"ו היו נכנסין לשער הנו"ן משערי הטומאה אזי אנו ובנינו … להמשך קריאה
א ראוי לתת לב למה בכור לנחלה לירש את אביו תלוי באב שהוא ראשית אונו. וכמ"ש כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכור'. וקדושת בכור באדם ובהמה לפדותו תלתה התוה"ק בפטר רחם לאמו: ב וי"ל כי הנה בן מאבא ירית לאשר היה כלול במוח האב ובמחשבתו. ואב"א הוא חכמה ושם הוא העיקר בחי' ראשית אונו. … להמשך קריאה