א איתא במדרש ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות. ושמונים פילגשים אלו פתחיהן. כי התחלות האותיות של הששה סדרים עולה בגימ' שמונים. זרעים. מאימתי. מועד. יציאות השבת. נשים. חמש עשרה נשים. נזיקין. ארבעה אבות נזיקין. קדשים. כל הזבחים. טהרות. אבות הטומאות. וז"א ושמונים פילגשים אלו פתחיהן היינו התחלות האותיות: ב ה' שפתי תפתח וגו'. כי … להמשך קריאה
א וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלהים. ונראה דהנה יעקב אבינו בירך את השבטים לפני מותו. ועשה אותם מרכבה לשם אדנ"י כמש"ה וזאת אשר דיבר להם אביהם. זאת הוא בחי' מלכות קדישא כמבואר במקום אחר והוא שם אדנ"י לשון אדנות ומלכות. ושם אדנ"י במילואו הוא שנים עשר אותיות כזה. אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. והם … להמשך קריאה
א כתיב תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. ויש לפרש ע"ד רמז שהכנ"י מתפארת לפני הבוב"ה בהמצות שעשתה ואומרת לפניו רבש"ע הלא עשינו לך תורי זהב והיינו שקיימנו ז' ימי הסוכות. וע"ז רומז הז' של זהב ואותיות ה' ב' רומזים לשבעה הקפות של הושענא רבא כמו שנודע מכתבי האר"י ז"ל שהשבעה הקפות מתחלקים לב' … להמשך קריאה
א ענין הסוכה הוא כדוגמא שאנו רואין מן התרנגולת שמתחילה מצפצפת וקוראת לבני' ונותנת מזונות לפניהם. ואח"כ מכנסת אותם תחת כנפי' כענין הזה נוהגת השכינה הק' עמנו בר"ה ויה"כ הוא כותבת לנו מזונות וחיים טובים ואחר שקוצבת לנו מזונות אזי מכנסת אותנו תחת כנפי' וזהו ענין סוכות שהאמא הק' מסככת אותנו בכנפי' סוכה ראש התיבה … להמשך קריאה
א זכרנו ל"חיים ר"ת מספר הב"ל "מלך"חפץ "בחיים ר"ת מספר נ'. והענין הוא כי אף שבאמת צריך האדם להתפלל בר"ה ויה"כ על בני חיי ומזוני. בני כי כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן והאי נהר לא פסק מימיו לעלמין ואדם הרוצה להיות מרכבה להאי נהר צריך הוא להתפלל על הבנים וגם על חיי ומזוני … להמשך קריאה
א והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה. דהנה ידוע כי כמו שיש ז' היכלות דקדושה כמ"כ יש כנגדן ז' היכלות דטומאה וכנגד ז' מדורין דגיהנם. והנה האדם המשקע א"ע בהקליפה ח"ו ע"י עבירות שעושה אז הוא ממש בגיהנם ואדם כזה הרוצה לשוב אל השי"ת בתשובה מאין נמצא זה שיהי' עולה על … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון וגו'. כדי להבינך זה אקדים הקדמה אחת דהנה כבר נודע דכל הנשמות של ישראל היו כלולין באדה"ר כמשאחז"ל (שמו"ר מ, ג) איפה היית ביוסדי ארץ (איוב לח, ד) וכ"א היה תלוי וקשור באדה"ר ויש כמה בחי' נשמות ידועות במעלה זו מזו אותן נשמות אשר היו אחוזים בראשו ובמוחו של האדם קדמאה. … להמשך קריאה
א הטיבו כל אשר דברו. לכאורה תמו' הלא מוטב הי' שישמעו מפי הרב ומה שאמרו פן נמות. אין זה טענה. כי אדרבה יתעלה נפשינו במס"נ זהו עיקר עבודה ועליות הנשמה ותשוקתה. ונראה לי דעיקר השבח ששיבח אותם בזה אשר תפסו במדת האמת לדבר כאשר הי' אז עם לבבם. וזהו הטיבו כל אשר דברו. לא כן … להמשך קריאה
א והרמות מכס וגו' א' מחמש מאות. כבר ביארתי זה לעיל במקומו ועוד יש לאלוה מילין שציוה להם הבוב"ה ליתן א' מן ת"ק כי הם הלכו לנקום נקמת ה' צבאות. וצבאו"ת הוא תצ"ט כאשר ביארנו לעיל. ולכך לקחו מן ת"ק חלק א' ונשאר להם כמנין צבאו"ת. וגם כי לא נפקד מהם איש וזה היה מחמת … להמשך קריאה
א לעשות קטנה או גדולה. לכאורה תי' גדולה מיותר גם להבין לשון המליצה מה שלא כתוב טובה או רעה כדלקמן. הענין הוא כך כי יש ב' מיני נצחון בין השונאים א' כאשר האחד יפול ממעמדו הגם שהשני לא יהיה לו שום עלייה עכ"ז יש לו נקמה ונצוח מה שהורד גאונו ויש אשר לא יגיע לו … להמשך קריאה
א ביאור על מדרש פליאה בפסוק איש על דגלו באותות לבית אבותם א"ת באותות אלא באותיות לפיכך אמר בלעם מה אקוב לא קבה אל. ויבואר דהנה אמרו רבותינו ז"ל בשעת מ"ת ראו ישראל שנתגלה עליהם הקב"ה בצבאות ומחמת דגלים של מ"ה נתאוו ישראל לדגלים. והנה הדגלים היו דגל מחנה ראוב"ן יהוד"ה אפרי"ם ד"ן ובזה יבואר … להמשך קריאה
א ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. ופי' רש"י באותו יום נטל עשר עטרות כמו ששנינו בסדר עולם עכ"ל. הנה הפשוט בוודאי הוא אמת כי בסדר עולם מונה והולך העשר עטרות. אבל יש לבאר עוד פנימיות הדבר. ונראה דהנה ענין הז' ימי מילואים היה כי נודע דהקב"ה בשעת הבריאה ברא ג"כ עולם … להמשך קריאה
א ויקרא אל וגו'. ופי' רש"י לכל קריאות ולכל דברות וצווים קדמה קריאה לשון כו'. דע שבא רש"י ז"ל כאן ללמדנו כלל גדול בתורה והיינו כמו שמשה לא היה נגש לדבר עם השכינה עד שקדמו קריאה. כמו כן צריך האדם הרוצה לעלות אל ה' ממדריגה למדריגה בכל מדריגה צריך הוא שיקדימו קריאה מן השמים וליתן … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן משכן העדות. כי ישראל חטאו בעגל ואמרו אלה וכו' כי טענו שמשה למעלה מהטבע. ואין אנו משיגין אותו וצריך לנו לאלהות אשר ילכו לפנינו בדרך הטבע שנשיגוהו. ואמרו כי זה משה האיש לא ידענו. כלומר אין אנו יודעין אותו ולא משיגין אותו. כי מה הי' לו. פי' בחי' מה שהוא למעלה … להמשך קריאה
א בזוהר פ' תרומה קל"ה ע"ב צלותא דמעלי שבתא דהא אתאחדת כורסייא יקירא קדישא ברזא דאחד ואתתקנת למשרי עלה מלכא קדישא עילאה כד עייל שבתא איהי אתייחדת וכו'. ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא כו' ולית שלטנו אחרא בכולהו עלמין בר מינה ואנפהא נהירין כו' ומתעטרין בנשמתין חדתין כדין שרותא דצלותא לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה. לי לשמי. ע"ד (ברכות סג, א) נסמך פ' מעשרות לפ' סוטה לומר לך כל שאינו מפריש מעשרותיו כראוי סוף שיבוא לידי כהן ואשתו סוטה ויצטרך למחוק השם ולהשקותה. אבל מי שמפריש תרומותיו כראוי אינו בא לידי מחיקת השם ח"ו. וז"א ויקחו לי תרומה להפרישו כראוי ולי לשמי למען שלא יצטרך למחוק … להמשך קריאה
א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. הם חמשה תיבות והם כ"ד אתוון ללמדך שהדיין צריך להיות בקי בחמשה חומשי תורה ובכל העשרים וארבע ספרים ואז הוא בבחי' ברכה ויקוים בו ובירך את לחמך וגו' היינו שיהא הברכה בלחמך ובמימך לכל מי שתתן לחמך ומימך תשפיע לו בזה טובה וברכה. אמנם יש לדקדק גמר אומר והסירותי … להמשך קריאה
א וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. דהנה כתיב יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים. הנה הקב"ה נק' בשם אלהים וזה השם מורה שהוא תקיף ובעל היכולת ונשתלשלו העולמות עד שגם האדם אם הוא מלך או שר נקרא ג"כ בשם אלהים והכל הוא משורש שם אלהים של הקב"ה שהוא … להמשך קריאה
א בילקוט ויאמר משה אסורה נא ואראה. ר' יוחנן אומר שלש פסיעות פסע משה ריש לקיש אומר לא פסע אלא צווארו עקם. אמר הקב"ה נצטערת לראות חייך שאגלה עליך מיד ויקרא אליו ה' מתוך הסנה. משה משה. ויאמר הנני. אמר הקב"ה אתה אמרת הנני חייך אף אני בלשון הזה עונה שנאמר אז תקרא וה' יענה … להמשך קריאה
א ופרעה חלם. הנה חלם יש בו ג' צרופים והם חלם לחם מלח והענין הוא דהנה האותיות הם כמו גופים והנקודות הם בבחי' חיות המנענע את האותיות ונקודת חלם היינו כשהנקודה עומדת על האותיו' אז הוא נק' חלם וכשהוא עומדת תחת האותיות היא נקראת חירק וכשהיא עומדת באמצע האותיות אז היא נק' מלופם ולעומת זה … להמשך קריאה
א להבין פלוגתייהו דב"ש וב"ה. דב"ש סברי פוחת והולך וב"ה סברי מוסיף והולך ומפרשינן בגמ' במאי קא מיפלגי וכו'. ח"א טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין וח"א טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה משום מעלין בקודש ולא מורידין. להבין כ"ז מהו כוונת ב"ש דאמרו כנגד ימים הנכנסין וגם כוונת הב"ה … להמשך קריאה
א וישב יעקב וגו'. בפסוק הזה יש כ"ח אותיות חוץ מאות וא"ו של מגורי אביו שהיה יכול לכתוב מגורי חסר ו' והאות ו' הזאת רומזת אל יעקב אבינו שהאות הזאת מתיחסת לו כמבואר במ"א והכ"ח אותיות הם כמנין אותיות פסוק ראשון בראשית וגו' ובא להורות שעד יעקב לא היה בריאת העולם בשלימות עד שבא ונתיישבת … להמשך קריאה
א וישלח יעקב מלאכים וגו'. פרש"י מלאכים ממש. ארצה שעיר שדה אדום. פרש"י ז"ל כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה' בסופה. והספיקות רבו. א' למה אמר להם יעקב שהוא בארץ שעיר ובשדה אדום. הלא שלח מלאכי קודש. ובודאי המה יודעין היכן הוא. ותו הרי יעקב בעצמו אמר אח"כ לשלוחיו כה תאמרון אליו במוצאכם … להמשך קריאה
א וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. נראה לפרש ע"פ מה ששמעתי מן המ"מ דק"ק זלאטשוב פי' הפסוק ויתן לו אברהם מעשר מכל דהיינו שנתן אברהם המעשר מן מספר כל והוא אות ה' ע"כ. והנה כתיב וימצא מאה שערים וכבר פירשנו בפ' תולדות דהיינו חמשים שערי בינה עילאין וחמשים שערי בינה תתאין וזהו וכל … להמשך קריאה
א ותאמר א"כ למה זה אנכי. ע"ד מה שמבואר לעיל במקומו דהיינו שהיא סברה שהיא מעוברת מאחד והנה כשעברה ע"פ ע"ז עשו מפרכס לצאת וכשהיתה עוברת ע"פ בהמ"ד יעקב מפרכס לצאת. ולכן היה קשה לה היכן הוא הבחירה מהעיבור זה שהקב"ה נתן הבחירה ביד האדם לבחור בטוב או ברע איזה שירצה ובהעיבור הזה אין בו … להמשך קריאה
א ואברהם זקן בא בימי' וה' ברך את אברהם בכל. איתא בתנא דבי אליהו לא בימים של אברהם הכתוב מדבר אלא בימים מן העולם הבא ולעתיד לבוא אמר הקב"ה באו עשרה דורות מאדם ועד נח והחריבו את עולמי ואח"כ באו עשרה דורות מנח עד אברהם וסידרתי מן העולם מה שהעליתי בעולם. כיון שבא אברהם היה … להמשך קריאה