א ויאמר אהרן גו' ברע הוא. אומרו כי ברע הוא. ולא אמר כי רע הוא. כי חלילה לנו לדבר סרה או איזה לא טוב על עם קדוש זרע ישראל אשר נשמותיהם חוצבו מתחת כסא כבודו ית' וממקום גבוה קאתו. ובפרט אהרן הכה"ג איש החסד ונביא לה'. ואף אם איזה אדם יחטא לפעמים אין להאשימו כ"כ. … להמשך קריאה
א עוד בגמ' שבת הנ"ל. אמר הקב"ה וגו' מתנה טובה יש לי וגו'. י"ל קצת באופן אחר. דלכאורה הלא כל שנותן הש"י לישראל הכל המה מתנות טובות וחמודות הן דברים גשמיים כגון פרנסה ושפע רב והון יקר. וכן דברים רוחניים היינו שכל ומדע ללימוד התורה ועשיית מצותיו וקריאת חגים ומועדים לששון ולשמחהאשר נתן ה' אלהינו … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה גו' שבתותי תשמרו גו' לדעת גו' מקדשכם. עיין באוה"ח מ"ש בזה ועוד יש לאלוה מילין. הנה חז"ל במס' שבת למדו מכאן. א"ר הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה כו'. ובודאי המתנה טובה של שבת ר"ל האור והקדושה עצומה אשר יורד … להמשך קריאה
א ואל בנ"י תדבר לאמר שמן משחת קודש גו'. ואמרו חז"ל בגמ' (הוריות יב.) והובא בילקוט. כמין שתי טיפי מרגליות היו תלויין לאהרן בזקנו. תנא כשהיה מספר היו עולות ויושבות בעיקרי זקנו. ועל דבר זה היה משה דואג שמא מעלתי בשמן המשחה שהוא קודש. שנא' שמן משחת קודש גו'. יצתה ב"ק ואמרה כטל חרמון שיורד … להמשך קריאה
א וזה הדבר אשר תעשה להם וגו' לכהן להם וגו'. במדרש הה"ד קחו עמכם דברים וגו' אמר משה רבע"ה מעונה אלהי קדם גו' אף כאן זה הדבר הוא אומר שלא התרצה הקב"ה לאהרן אלא בתפלה כו' עיי"ש צריך לדעת ולהבין מה ענין תפילה לכאן גם מהו לשון זה הדבר האמור פה דוקא והכל צריך טעם: … להמשך קריאה
א ועשית את מעיל האפור וגו' שפה יהיה לפיו וגו' לא יקרע. יש לרמז בזה דהנה ידוע מאחז"ל שהמעיל היה מכפר על לה"ר ורכילות וידוע מספה"ק כשהאדם שומר פיו ולשונו מלדבר דברי שקר ולה"ר ורכילות וליצנות וכדומה. אז בזה ודאי ינצל ממקרה לילה. וח"ו כשאדם פוגם ברית הלשון ע"י דיבורו בלה"ר ורכילות וליצנות ודברי שקר … להמשך קריאה
א ואתה תצוה את בנ"י גו' שמן זית גו' נר תמיד. יש לרמז בזה בהעיר לב ושום שכל. דהנה ענין המנורה ונרותיה. הם בסוד ז' ימי הבנין בסוד הפסוק שאמר נעים זמירות ישראל. לך ה' הגדול"ה והגבור"ה והתפאר"ת והנצ"ח וההו"ד כי כ"ל בשמים ובארץ. לך ה' הממלכ"ה והמתנשא לכל לראש. וע"י אלו ז' מדות וכוחות … להמשך קריאה
א ושמת את השלחן מחוץ לפרוכת. ואת המנורה נכח השלחן. על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון. ולכאורה אין לפסוק זה שום ביאור כלל. כי מהראוי היה לכתוב ושמת את השלחן על צלע צפון ואת המנורה נכח השלחן גו'. ולמה הפסיק במנורה. וכמבואר לכל מבין. ואפשר לומר בזה ע"ד רמז. כי התוה"ק מרמזת … להמשך קריאה
א ויצקת לו ארבע טבעות זהב וגו' ושתי וגו' צלעו האחת וגו'. יש לרמז בזה. דהנה ידוע ומפורסם שהבורא בהוב"ש הוא א"ס וא"ת אחד אחדו' הפשוט בלתי שום שיעור וגבול ח"ו. והוא מושלל מהשגת כל הנבראים והנאצלים והיצורים והנעשים. ואין לו שום דמיון כלל וכמ"ש ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. אמנם לרוב … להמשך קריאה
א והנה ברוך המקום ברוך הוא אשר טוב גמלנו ברחמיו וברוב חסדיו ולא עזב חסדו מאתנו אפילו בהיותינו בדיוטא התחתונה למאוד בקטנות המדריגות ומפוזרים בין האומות. עכ"ז חסדו ית' גבר עלינו ובכ"מ שגלו שכינה עמהם. והוא משפיע עלינו צרכינו וכאשר בנ"י הם בבחי' זו בקטנות המדריגות ונק' בבחי' ב"ת קטנה ובהיותם במצרים דיבר עמהם בשווקים … להמשך קריאה
א ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ילקוט. משל למלך שהי' לו בת קטנה עד שלא הגדילה ובאתה לידי סימנים. הי' רואה אותה בשוק הי' מדבר עמה. במבואות מדבר עמה. כיון שהגדילה ובאה לידי סימנים. אמר אין כבודה של בתי שאהי' מדבר עמה בפרהסיא. אלא עשו לי חדר מוצנע שאהי' מדבר עמה. כך מתחלה הי' נער … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה גו' מקדש גו' בתוכם. הנה ידוע כי תוה"ק היא נצחית. וכל מצותיה מישך שייכא בכל עת ובכל זמן. ומצוה זו של בנין המשכן וכליו. בודאי גם עתה בגלותינו מחוייבים אנחנו לקיימה. וכאשר עינינו רואות. שגם קודם שבאו בנ"י אל המנוחה ואל הנחלה ציוה אותם הבורא ית"ש לעשות משכן וכליו. וכמ"כ עתה … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה. במדרש הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם גו' אדם לוקח מקח כסף כו' אדם לוקח מקח. אבל אין המוכר נמכר עמו. אבל אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם את התורה וכביכול נתמכרתי עמה. הה"ד ויקחו לי תרומה גו': ב שורש הדברים הוא הכתוב מזכיר בנתינת התורה לישראל שני בחי' לשון מכירה שנ' … להמשך קריאה
א ויקחו לי תרומה מאת כל איש וגו'. י"ל ע"ד רמז. דהנה כתיב כי בי"ה ה' צור עולמים כי בשני אותיות אלו נבראו השני עולמות עוה"ז ועוה"ב. עוה"ז נברא בה'. ועוה"ב נברא ביו"ד. וידוע דעיקר תרומה הוא מה שמפרישין מכל דבר חלק היפה והמשובח שבו כמו שמקריבין מהקרבנות החלב לגבוה. שהוא המשובח בבהמה ובצאן. וכשרוצה … להמשך קריאה
א החדש הזה לכם ראש חדשים גו'. במדרש משל למלך שקידש אשה וכתב לה מתנה מועטת. כיון שבא ללקחה כתב לה מתנה מרובה כך העוה"ז אירוסין עושה שנ' וארשתיך לי לעולם. ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד. שנ' החודש הזה לכם. אבל לימות המשיח יהיו נשואין. שנ' כי בועליך עושיך גו' באותה שעה הוא מוסר … להמשך קריאה
א ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. במדרש תנחומא א"ר יוסי בר חנינא רמז לו שכל הפרו' בטילות. ושלך לעד קיימת. ר' אחא בשם ר"י בר' חנינא אמר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפ' פרה אדומה. ואומר הלכה בשם אומרה. רבי אליעזר בני אומר פרה בת שתים. אמר משה לפניו … להמשך קריאה
א ענין קריאת פ' פרה הוא ע"ד ונשלמה פרים שפתינו. כי בזמן שבהמ"ק היה קיים היה לנו אפר פרה לטהר אותנו. ועתה בעוה"ר שאין לנו אפר פרה אנו מטהרין א"ע בהתורה. וענין הפרה הוא כי אותיות מנצפ"ך שהם חמשה הם נגד ה' מוצאות הפה. שמצמצמין את הקול להיות נשמע במוצא המבטא. וכל צמצום הוא מבחי' … להמשך קריאה
א שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי להודיע וגו'. והוא מחוסר הבנה. וי"ל דהנה אחז"ל תכלת דומה לים. וים לרקיע ורקיע לכה"כ. ר"ל דהאמת הוא שאין אנו יכולים להשיג את הבורא בהוב"ש. כ"א מצד פעולותיו ומעשיו הנוראים שעושה לנו נסים ונקמה מאויבינו בכל עת. ואנו משיגין הפעולה אבל לא הפועל זולת מתוך מעשיו … להמשך קריאה
א מצאתי כתוב על ספר א' פתחי' זה מרדכי (מנחות סא, א). וסימן והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד (איוב ח, ז). ופי' ע"פ פשוטו כי ג' אותיות ראשונים של מרדכי עולים חצי מספר מהג' אותיות ראשונים של פתחיה. אבל שני אותיות אחרונות של מרדכי עולים למספר כפל משני אותיות אחרונים של פתחיה. וזהו והי' … להמשך קריאה
א אחז"ל ויתיצבו בתחתית ההר גו' שכפה עליהם ההר כו'. התורה מוטב כו' מודעא רבא לאורייתא כו' קבלוה בימי אחשורוש שנ' קימו וקבלו גו'. ולהבינך זה מה טיבו שלכפיית ההר. ובפרט שכל ישראל כולם בפה אחד ענו ואמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע: ב אמנם שורש הדבר הוא כך. דודאי קשה וכבד מאוד הדבר … להמשך קריאה
א ותאמר אסתר יבוא המלך והמן היום וגו'. הנה כבר נאמרו ונשנו הרבה טעמים על כוונת אסתר בעשיית המשתה כמובא בגמ'. ובספה"ק ידועים להמעיינים בדברי קדשם. ובעזר הש"י אענה גם אני חלקי. והוא ע"פ משה"כ סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. ומבואר בזוה"ק דשבעין אנפין לאורייתא גימ' סוד. ומה שהתורה נדרשת בשבעים פנים. הוא מהשבעים נהורין … להמשך קריאה
א משנכנס אדר מרבין בשמחה. י"ל בזה ע"פ סוד דהנה כתיב אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק. ולהבין טעם הדבר למה ציוה הבורא ב"ה וב"ש לקרוא את שמו יצחק. וי"ל דיצחק הוא לשון צחוק וחדוה ושמחה אשר נתהווה ע"י לידת יצחק אע"ה בכל העולמות ע"י ההשתנות מדבר אל היפוכו. כי אאע"ה … להמשך קריאה
א פר"א ומדת"נ כתיב זכור את יום השבת לקדשו. וכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. לזה זכור ולזה זכור. אלא למה"ד למלך שעשה סעודה כו' התמחוי לפניו מלא כו' אוהבי. משקנח כו' פלוני שונאי. לזה זכרת כו' מלא כו' זכרת על התמחוי ריקן כו' תמחה את זכר עמלק עכ"ל. ולהבין דבריהם הק' נראה לפרש … להמשך קריאה
א ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר. ילקוט ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא. כ"ז שזרעו של עמלק בעולם כביכול הכנף מכסה את הפנים. אבד זרעו של עמלק מן העולם. אין הכנף מכסה את הפנים. שנ' ולא יכנף עוד מוריך. ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא כ"ז שזרעו … להמשך קריאה
א באחד באדר משמיעין על השקלים וכו'. הא דנקט לשון שמיעה ולא לשון הכרזה הוא דשמיעה מורה על הבנת הדבר ע"פ השכל. ר"ל דמבינים לעם ה' הטעם ושורש הדבר מהשקלים לפי השגתם. דלכאורה יש לדעת ולהבין דהתורה אמרה כי תשא גו' ונתנו איש כופר נפשו לה' גו' דלמה ציותה התורה למנות את ישראל הגם שאסור … להמשך קריאה
א במדרש בשעה שאמר הקב"ה למשה וגו' כופר נפשו וגו' נתקשה משה ואמר הלא כל אשר לאדם יתן בעד נפשו. והראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כסא כבודו ית' ואמר לו כזה יתנו. עכ"ל המדרש: ב והנה ודאי מהראוי לשום לב לדעת במה נתיישב בזה קושייתו של משרע"ה גם יש להבין ענין מטבע … להמשך קריאה