א קדש לי כל בכור. במדרש ר' נתן אומר אמר הקב"ה למשה כשם שעשיתי יעקב בכור שנ' בני בכורי ישראל כך אני עושה למלך המשיח בכור שנ' אף אני בכור אתנהו. עליון לכל מלכי ארץ. לכך קדש לי כל בכור. עכ"ל המדרש. להבין דברי המדרש האלו גם לבאר טעם וענין קדושת בכור גם למה היתה … להמשך קריאה
א וזש"ה דברו אל כל עדת ב"י גו' שה לבית אבות. היינו שכל איש יקח ויברור לעצמו דרך ישרה שיהי' השה לבית אבות ר"ל השה פזורה שהיו מפוזרים עד הנה בין המצרים והשורש נגלה ממקומו ללקט הענפים ובאמת מהראוי והנכון שיהא דבוק לבית אבות. היינו שיהיו דבוקים בשורשם. ויהי' להם אמונה שלימה וזכה וברורה בלי … להמשך קריאה
א דברו אל כל עדת ישראל וגו' בעשור וגו' אבות שה לבית במדרש הה"ד אלהים יראה לו השה לעולה בני. ובהעיר לב י"ל ע"פ פשוטו הנה יש כמה ב"א שעושין מצוה אחת ואין טעם ומחשבה של אדם זה בעשייתו המצוה. כטעם ומחשבה של אדם הזה בעשייתו מצוה זו גופה. דעיקר הוא הכוונה זכה ורצויה בעשייתה … להמשך קריאה
א עוד בפסוק הנ"ל. במדרש משל למלך שקידש אשה וכתב לה מתנה מועטת כיון שלקחה כתב לה מתנה מרובה כך עוה"ז הוא אירוסין שנא' וארשתיך לי לעולם לא מסר להם אלא סוד הלבנה שנא' החודש הזה לכם אבל לימות המשיח יהיו הנשואין שנא' כי בועליך עושיך. באותה שעה הוא מוסר להם את הכל שנא' והמשכילים … להמשך קריאה
א החדש הזה לכם וגו'. במדרש הה"ד בי מלכים ימלכו. הנה אחז"ל. דניסן הוא ר"ה למלכים. ופריך בגמרא למאי הילכתא. אר"ח לשטרות. דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין. והמאוחרין כשרין. ובאמת למלכי ישראל מניסן מנינן. וצריך להבין ולדעת מהו זה שנק' מלכי ישראל הלא באמת הש"י הוא מלך ישראל וגואלו ואומה הישראלית אינו מושל עליהם שום … להמשך קריאה
א ויאמר ה' וגו' הכבדתי את לבו וגו' שתי אותותי וגו'. יש לרמז בזה. ידוע כי עיקר הגלות הוא גלות הדעת. וכמבואר למעלה והוא ע"ד דיעה קנית מה חסרת. דיעה חסרת מה קנית. כי כשבא אל האדם יסורים וצרות ח"ו. אז אם דעתו ושכלו מיושבין עליו אינם נחשבין היסורין בעיניו לכלום. כי יודע ומאמין באמת … להמשך קריאה
א ויאמר וגו' בא אל פרעה וגו'. בזוה"ח. כאן רמז לו מכת ארבה. וי"ל כי הרמז הוא עד"ז. דהנה שכל האותיות שהם ממוצא אחד הם מתחלפים לפעמים. נמצא שאות ב'. מתחלף עם אות פ'. שהמה כאחד ממוצא השפתים. שהם אותיות בומ"ף. וכמ"כ אות. א'. מתחלף עם אות ע'. שהם ג"כ ממוצא אחד. שהמה אותיות אחה"ע. … להמשך קריאה
א ויאמר משה וגו' התפאר עלי וגו' למחר וגו'. ופירש"י ז"ל התפלל היום שיכרתו למחר. ולכאורה מנ"ל לרש"י זה. עוד מאי נפקא מינה מזה לפרעה אם היום יתפלל או למחר. הגם שלשון למתי אעתיר. מורה לזה. עכ"ז קשה על פרעה עצמו מה ראה שקיבל ע"ע להיות מעונה ביסורין עוד יום אחד. וכי לא הי' טוב … להמשך קריאה
א ויאמר ה' וגו' ידבר אליכם פרעה וגו' לכם מופת וגו'. הנה תיבת לכם הוא לכאורה מיותר ושמעתי מפי אדומו"ר הרב הקדוש כו' מוהר"ר אלימלך ז"ל. כי הנה מעשה כשפים. הוא דבר חידוש נפלא בעיני מי שאין לו היכולת לעשות כזאת. אבל בעיני המכשפים בעצמם אין הדבר לפלא כידוע. אבל הנסים והנפלאות הנעשים ע"י הנביאים … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה וגו' במדרש. הה"ד שאו שערים ראשיכם גו' למה נק' שמו מלך הכבוד. שחלק מכבודו ליריאיו. מלך ב"ו אינם נק' בשמו. אבל הקב"ה קרא למשה אלהים בשמו שנ' נתתיך אלהי'. לפרעה. מי הוא זה מלך הכבוד. ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה. למה קרא דהמע"ה להקב"ה מלך … להמשך קריאה
א וגם אני שמעתי וגו' מצרים מעבידים וגו' הנה לכאורה תיבת אני הוא מיותר. ועוד אינו מובן לשון מעבידים. שהוא מפעיל. הי"לל עובדים אִתָם אכן י"ל. דהנה כאשר זעקו בנ"י עם ה'. לבקש ולחנן על נפשם מאת הש"י וית' להושיעם מן העבודה הקשה גם להצילם מצער גופם. בתוך הזעקה הבינו מעצמם בדעתם ושכלם שגם הנשמות … להמשך קריאה
א וארא אל אברהם אל יצחק וגו' ופירש"י ז"ל אל האבות כבר צווחו ביה קמאי דקמאי מאי חידש רש"י בזה שאינו מפורש בהפסוק עצמו אך בהעיר לב ושום שכל. י"ל. דרש"י ז"ל רימז לנו בזה דבר גדול. דהנה לכאורה קשה דהי' לו לומר וארא אל אברהם יצחק ויעקב. והני שני תיבות אל. אל. המה אך … להמשך קריאה
א וידבר אלהים גו' ויאמר גו' ה'. ופירש"י ז"ל דבר אתו קשות. לכאורה דיוקו של רש"י ממה שהוזכר כאן לשון וידבר אלהים. כי דיבור הוא לשון קשה. וגם שם אלהים מורה על דין וגבורה ותוקף ובעל היכולת ליפרע מעוברי רצונו כנודע. וא"כ קשיא סוף הפסוק שנ' ויאמר אליו אני ה'. שזה מורה על רחמים גמורים. … להמשך קריאה
א אלה הדברים אשר דיבר הש"י אל משה. ואח"כ כשבא משה וסיפר להם לישראל את דברי הש"י הנכבד והנורא כתיב בסוף הפרשה ויאמן העם ר"ל שהאמינו בלבם אמונה שלימה ושמחו מאוד על השני שמועות ובשורות טובות ששמעו מפי משה נביאו נאמן ביתו. וזהו וישמעו כי פקד ה' את ב"י ר"ל השמועה הא' הוא מה שפקד … להמשך קריאה
א ויאמר וגו' ראה ראיתי וגו' נוגשיו וגו' ידעתי את מכאביו וגו'. רבו כאן הדיקדוקים אין צורך לפורטם כידוע לכל מבין. וכבר עמדו עליהם מפרשי התור'. אכן תוכן הענין הוא. דהנה באמת זרע ישראל כשהיו במצרים היו במדריגה תחתונה מאוד כי לא היו בני תורה ולא היה להם במה להתקדש א"ע. והגם שהיה בהם אנשים … להמשך קריאה
א וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וגו'. במדרש הה"ד אני ישנה ולבי ער. אני ישנה מן המצות ולבי ער לעשותן. פתחי לי גו' תמתי שנתממו עמי בסיני שאמרו כל ישראל אז. כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ובהעיר לב אחרי אשר חנן ה' בדיעה והשכל. י"ל דשורש הדבר הוא. כי מי יוכל … להמשך קריאה
א ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו. במדרש א"ר עמרם בשם ר"י בשעה שנתנבאה מרים ואמרה עתידה אמי להוליד בן שיושיע את ישראל. וכשנולד נתמלא כל הבית כולו אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה. ואמר לה בתי נתקיימה נבואתך. ואח"כ כשהשליכוהו ליאור כו'. רבנן אמרי כו'. כי אל דעות ה' עכ"ל. הנה מה טוב … להמשך קריאה
א בעזר בורא כל הנשמות: אתחיל ספר שמות ב ואלה שמות בני ישראל וגו'. יעקב איש וביתו באו. י"ל ביאור הפסוק הוא כך. דהנה כתיב כולם בחכמה עשית כי בריאת כל העולמות היה ע"י החכמה עילאה קדישא בחי' ראשית המחשבה. וזהו סוד בראשית ברא גו'. ותרגם ירושלמי בחוכמתא. וחכמה הוא בחי' יו"ד. ונצטייר בהבנה בחי' … להמשך קריאה
א (פסחים נו.) ב אנשי יריחו היו כורכין את שמע כיצד שהיו אומרים שמע ישראל כו' ולא היו מפסיקין דר"מ רי"א מפסיקין היו אלא שלא אמרו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואנן מ"ט אמרינן ליה כדריש לקיש דדריש ויקרא יעקב אל בניו גו' ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה הימנו ואמר שמא ח"ו יש … להמשך קריאה
א ויקרא יעקב אל בניו וגו' האספו וגו'. יש לרמז בכאן בהעיר לב ושום שכל. הנה ידוע דה' הוא בינה. ובינה לבא ובה הלב מבין. ומשם ההבל יוצא דרך שית עזקין דקנה אל ה' מוצאות הפה שהוא בחי' ה' תתאה. בסוד מלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה. וכשאחד מישראל פוגם ח"ו בה' מוצאות הפה היינו … להמשך קריאה
א ויברך את יוסף ויאמר האלהים הרועה גו' המלאך הגואל גו'. בילקוט סמך גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה. לומר לך מה פרנסה בכל יום. אף גאולה בכל יום. ומה גאולה הוא פלא. אף פרנסה הוא פלא. רשב"נ אומר הפרנסה גדולה מן הגאולה דאלו גבי גאולה כתיב המלאך גו' ואלו גבי פרנסה כתיב פותח את ידיך גו' … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארמ"ץ שבע עשרה שנה גו'. הנה כבר רמזנו למעלה ע"פ וישב יעקב בארץ מגורי גו' שקיים יעקב אע"ה בזה סוד מצות ייבום. עיי"ש. וגם כאן מרומז בהר"ת של ויחי יעקב בארץ מצרים. ויב"ם. ר"ל שגם בזה קיים סוד מצות היבום. והוא קצת בבחי' היפך משם בפ' וישב. אך עכ"ז הכל הולך אל … להמשך קריאה
א ויסע ישראל וכל אשר לו וגו'. במדרש להיכן הלך. ר' נחמן אמר לקצץ ארזים שנטע אברהם זקנו הלך המד"א ויטע אשל בבאר שבע. והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. א"ר לוי הבריח התיכון שנים ושלשים אמות היה ומהיכן היה להם לשעה. אלא שהיו מוצנעים עמהם מימות יעקב אבינו ע"ה. הה"ד וכל … להמשך קריאה
א ולאביו שלח כזאת וגו'. ופירש"י ז"ל מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו. ומדרש אגדה גריסין של פול. להבין דברי חכמים וחידותם. י"ל בהעיר לב ושום שכל. דידוע מאמר חז"ל שהביא רש"י ז"ל בפסוק וירא את העגלות אשר שלח יוסף. סימן מסר להם שכשפירש מאביו היה עוסק עמו בפ' של עגלה … להמשך קריאה
א או יאמר "ויגש "אליו "יהודה גו'. ר"ת גימ' טו"ב. ואיהו מנין שם הק' אהי"ה. היוצא מפסוק מר"ת של א"ת השמי"ם ו"את ה"ארץ דאיהו גושפנקא דמלכא דבה חתים קוב"ה שמיא וארעא. והוא שם הדעת עליון הק'. שמשם יוצאים הח' והג' וזהו את השמים ואת הארץ. כי שמים נק' בחי' חס"ד. וארץ נק' בחי' גבור"ה. ור"ת … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו' בי אדוני וגו'. י"ל בדרך רמז. דהנה הי"ב שבטי י"ה. היו בעלי רוה"ק. ויהודה ראה והבין ברוח קדשו כי לו יאתה המלוכה ויכון כשמש כסאו עד עולם. וכמ"ש לא יסור שבט מיהודה. וידע והבין ג"כ שהמלכות והאדנות בזה העולם נמשך מהמלוכה עליונה הק'. והי"ב שבטי י"ה. הם כולם בבחי' מרכבה … להמשך קריאה