אוהב ישראל

א והייתם לי קדושים כי קדוש גו'. במדרש אמר הקב"ה אני קדוש ולעצמי אני מקדש. אלא אני מקדש את ישראל וישראל מקדשין אותי ע"כ לבאר זה י"ל ע"פ דאי' בזוה"ק. דאית ג' קיטרין בהאדם דאינון נפש ר"ונ. והאדם הוא בחי' קומה שלימה בחי' עולם קטן וכן בכל עולם ועולם יש כביכול אלו הג' בחי' וגם … להמשך קריאה

א והתקדשתם והייתם קדושים. במדרש הנ"ל באופן אחר. יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. וי"ל דהנה אי' בגמ' למה הצדיקי' דומים בפני השכינה כנר לפני האבוקה. ופי' מו"מ דובער זצ"ל. דאי' בגמ' אבוקה אורה לאחרי' ומיקטף קטופי. ורומז על הבורא ית' שהוא א"ס וא"ת וכח מי יכילנו. ובודאי אם הי' הקב"ה מאיר … להמשך קריאה

א קדושים תהיו. במדרש הה"ד ויגבה ה' צבאות במשפט. והאל הקדוש נקדש בצדקה. ארשב"י אימתי הקב"ה מתרומם כשעושה דין ומשפט ברשעים ואימתי הקב"ה מתקדש בצדקה בשעה שמלמד סנגוריא על ישראל כו'. דהנה השי"ת הוא גבוה על גבוהים. ובאמת הש"י מתנהג בעניוות עם הכנ"י ואף שאין ערך לגדולתו ולרוממותו ית'. עכ"ז הוא כביכול מקטין ומצמצם עצמו. … להמשך קריאה

א קדושים תהיו. במדרש יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם והוא תמוה. וכי יעלה על דעת שום אדם שיוכל להיות כמוהו ית'. והלא כתיב ואל מי תדמיוני כו'. אך ידוע דתיבת קדושה מורה על הבדלה והפרשה כמבואר בסמוך. ועי"ז שהאדם מבדיל ומפריש א"ע מחלק הרע ומואסו בלבו ועושה סייגים וגדרים לאיבריו ולחושיו … להמשך קריאה

א וידבר גו' כל עדת וגו' קדושים תהיו כי קדוש וגו'. לכאורה אינו מובן מהו נתינת טעם באומרו כי קדוש אני גו' כי איך יוכל האדם להדמות לבוראו ית' ממ"ה הקב"ה בורא כל העולמים והוא א"ס וא"ת ומושלל מהשגה. עוד למה נתנה התוה"ק פה טעם יותר מבכל המצות גם לידע ענין הציווי באומרו קדושים תהיו … להמשך קריאה

א בזאת יבוא אהרן אל הקודש וגו'. במדרש הוא שאמר דהמע"ה ה' אורי וישעי ממי אירא. רבנן פתרוהו להאי קרא הכי ה' אורי בר"ה. וישעי ביוה"כ. והוא מחוסר הבנה. וגם למה מכנה אורי לר"ה. וישעי ליוה"כ. אך י"ל ע"פ פשוטו. דביוה"כ היו צריכין ישועת ה' בעצמו כמשחז"ל דשמעון הצדיק כשנכנס לק"ק ראה זקן א' שהלך … להמשך קריאה

א יודבר גו' אחרי מות שני בני אהרן וגו'. והוא לכאורה אינו מובן. שלא נזכר כאן שום דבר מה שדיבר עם משה. ונראה דזה היה דבר ה' למשה שלא יטעו בנ"י לומר דמיתת שני בני אהרן היה כפשוטו רק מיתתם היה במדריגה עליונה וגבוהה מאוד. וזה"ש וידבר גו' אחרי דידוע אחרי הוא מופלג. ר"ל שא"ל … להמשך קריאה

א וידבר גו' זאת תהיה תורת המצורע וגו'. אפשר לומר דהתוה"ק רמזה לנו בכאן מוסר השכל והוא הנה ידוע ומפורסם בספה"ק. אשר האיש שהוא חוטא ופוגם בפיו היינו שסיפר לה"ר וכיוצא. הוא נרגן מפריד אלוף. שהוא מפריד ומבדיל הבורא ב"ה וב"ש שהוא אלופו ש"ע מהכנ"י ועי"ז הוא מונע מהכנ"י כל מיני טובות וברכות עד לאין … להמשך קריאה

א וידבר גו' אשה כי תזריע גו' לשון רש"י ז"ל א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעב"ר. כך תורתו ג"כ מתפרשת אחר תורת בהמה חיה ועוף עכ"ל. והוא נפלא ונעלם כוונת רש"י שהביא זה כאן. ואם רצונו בזה לתרץ למה איחרה התורה לכתוב דיני האדם אחר דיני בהמה חיה ועוף. … להמשך קריאה

א זאת החיה אשר תאכלו. תנחומא זה שאמר דוד המלך עליו השלום לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי. וי"ל כוונת המדרש. דהנה באמת כל התורה כולה ומצותיה שייכים גם בשמו ית' ברוחנית דגם הוא מקיים התורה והמצות כמאחז"ל מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין. והיאך שייך ענין אכילה אצלו ית' כביכול. אכן הלא נודע … להמשך קריאה

א וירד מעשות החטאת העולה והשלמים גו' ויצאו ויברכו את העם. י"ל ע"ד הרמז דהתוה"ק מורה לנו דרך החכמים דבודאי הם תמיד דבוקים במחשבתם ברוחניות עולמות עליונים לתקן כל הפגמים ומקרבין העולמות והעולה שמעלין כל מיני עליות והשלמים שעושים שלום בין השי"ת להכנסת ישראל אך דזה אי אפשר להיות בתמידות הדביקות למעלה וצריך לפעמים לירד … להמשך קריאה

א ויהי ביום השמיני קרא וגו' ולזקני ישראל וגו'. במדרש אר"ע נמשלו ישראל לעוף מה עוף הזה אינו פורח בלא כנפים כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר בלא הזקנים כו'. ר"י בר ביבי או' עתיד הקב"ה למנות לו ישיבה מזקנים שלו. הה"ד ונגד זקניו כבוד גו'. ר' אבין בשם ר' ישמעאל כו' עתיד הקב"ה לישב … להמשך קריאה

א זה קרבן אהרן ובניו גו'. במדרש זה"ש הכתוב מהאוכל יצא מאכל כו' והיה שמשון תמיה בלבו ארי אוכל כל החיות כו'. כך אהרן אוכל כל הקרבנות. ועכשיו יצא ממנו קרבן כו'. והוא פלאי. וביאור דבר זה הוא. דהנה כתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת גו' וזא"ת הוא לשון נקב"ה. (כמ"ש רז"ל גבי השירה הזאת … להמשך קריאה

א וידבר גו' צו את אהרן גו' תורת העולה גו'. ופירש"י ז"ל אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס. זאת תורת העולה בא לרבות כל שפסולו בקודש שאם עלו לא ירדו וכל שאין פסולו בקודש כו' עכ"ל. ונראה לפרש בדרך רמז דהנה כבר הארכנו לעיל בפ' … להמשך קריאה

א בעזר בורא כל נברא נתחיל ספר ויקרא ויקרא אל משה גו' באוהל מועד גו'. כבר נאמרו ונשנו טעמים וסודות הרבה בסוד א' זעירא של ויקרא. אמנם עוד יש לאלוה מילין ואענה גם אנכי את חלקי מתת אלהים אשר חנן אותי ברחמיו. ובהעיר עוד להבין טעם וסוד של א' רבתי בתחלת ספר דברי הימים המתחיל … להמשך קריאה

א הפטרה ותשלם כל המלאכה גו'. בילקוט ותשלם המלאכה א"כ כאן. אלא כל המלאכה זו מלאכת וא"ו ימי בראשית שנא' מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות ועשה א"כ כאן אלא לעשות. עדיין יש מלאכה אחרת וכיון שבא שלמה ובנה את בהמ"ק אמר הקב"ה עכשיו שלימה מלאכת שמים וארץ כו' ע"כ: ונראה דהנה הש"י האצי"ל ובר"א … להמשך קריאה

א וירקעו פחי הזהב וקצץ פתילים. לעשות בתוך התכלת גו' מעשה חושב. דהנה מלאכת מחשבת אסרה התוה"ק ויליף ממלאכת המשכן. שהיו כל עשיותיו במחשבה נכונה זכה וברורה ע"י בצלאל ועושי המלאכה אשר אתו. אשר מילא אותם אלהים בחכמה בתבונה ובדעת. והנה כבר ביארנו דמלאכת המשכן היה דוגמת מעב"ר. וידוע מאחז"ל שבתחלה עלה במחשבה לברוא את … להמשך קריאה

א אלה פקודי המשכן וגו'. פוקד ע"פ משה גו'. הנה באמת אחז"ל דאין הברכה שורה בדבר המדוד והשקול והספור. והנה כאן במלאכת המשכן שנעשה הכל ע"פ חשבון ובמדה הקצובה ואעפ"כ. היה הברכה שורה בה. דהנה כתיב עיניך בריכות בחשבון. דבאמת שורש העין רעה הוא כמו בלעם הרשע דבכ"מ שנתן עינו הי' שולט שם מארה וקללה … להמשך קריאה

א ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה וגו'. במדרש מה מלאכה עשו. אלא ראה מה כתיב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם. זו כנ"י שנ' קודש ישראל לה' ראשית תבואתו זהב וכסף זו כנ"י כו' זהב זה אברהם כו' וכסף זה יצחק. ונחשת זה יעקב. ועמדו בזה כל מפרשי המדרש ונלאו למצוא ישוב ופי' לזה. ולבאר … להמשך קריאה

א והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר. והנה לכאורה שני תיבות אלו. דים והותר הם תרתי דסתרי. דאם מלאכת ההבאה מנדבות המשכן היתה רק די לפי הצורך למלאכת המשכן. אם כן לא הותר. ואם הותר אינו די. כידוע לכל מבין ועיין באוה"ח הקדוש ז"ל. ואענה חלקי גם אני: ב דהנה השי"ת נק'. אֵל … להמשך קריאה

א ששת ימים תעשה מלאכה וגו'. הנה כאן בפ' זו הקדימה תוה"ק אזהרת שבת למלאכת המשכן. ובפ' תשא הקדימה מלאכת המשכן לשמירת שבת. וי"ל בדרך פשוטו. דבאמת אחז"ל דהמשכן הי' בא כדי לכפר על חטא העגל. כמו שנראה מכל הפסוקים שנאמרו במלאכת המשכן לתקן באותו הלשון עצמו שחטא וכדאי' במדרש במפרשי התורה עיי"ש. אבל נראה … להמשך קריאה

א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' ששת ימים תעשה גו'. שורש הדברים הוא כך דידוע מדחז"ל. דבמעמד הנבחר בהר סיני. כשהקדימו הכנ"י נעשה ונשמע. אז נתן הש"י בראש כאו"א מישראל שני כתרים ואח"כ כשחטאו בעגל נסתלק זה מהם. כמ"ש ויתנצלו ב"י את עדים מהר חורב. שנאבד מהם כל הארת הקדושה שקיבלו מהר … להמשך קריאה

א ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וגו'. צריך להבין ולדעת כוונת תוה"ק במה שהודיעה לנו שמשה לא ידע כו'. ומה יצא לנו איזה תועלת מזה. ולכאורה הוא שפת יתר: ב ובהעיר לב י"ל דידוע קושיית הרמב"ם ז"ל בענין הידיעה והבחירה. דהלא באמת ידיעת הבורא בהוב"ש וית' הוא ידיעה אמיתית ומוכרחת וא"כ אם ידע … להמשך קריאה

א והסירותי את כפי וראית את אחרי גו'. דהנה הוא ית' מסתתר בשפריר חביון דמקום סתר אשר השי"ת מסתתר בו כביכול הוא אור בהיר ונעלם לית ביה השגה כלל. ומכש"כ אור א"ס הפשוט. והנה מבשרי אחזה אלוה. והלא עינינו רואות בב"ו כשרוצה לכסות א"ע אז פורש כפיו על ראשו או על פניו. כמ"כ כביכול הוא … להמשך קריאה

א ונפלינו אני ועמך גו'. ואמחז"ל שביקש משרע"ה מהש"י שלא תשרה השכינה רק על זרע ישראל ולא על שונאי ישראל. ולכאורה אינו מובן מהו כוונתו בבקשתו זאת הלא אם יהיו ראוים לזה. למה לא יזכו לזאת המדריגה: ב אכן י"ל שמשרע"ה בא בטענה נצחת וטובה לפני הש"י כי בנ"י עם קרובו בני אל חי. נק' … להמשך קריאה

א אנא חטא העם הזה חטאה גדולה גו'. ולכאורה יפלא. וכי משרע"ה רעיא מהימנא יקטרג על ישראל ח"ו. והלא כמה פעמים מסר נפשו עבורם. וביותר תמוה. והלא בא לבקש ולחנן. פני הש"י שימחול להם. ואדרבה היה צריך אז להקטין חטאם בכל האפשרי. כדי שיתמלא שאלתו למחול לזרע ישראל. ולא עוד אלא שהגדיל החטא ביותר באמרו … להמשך קריאה